האוניברסיטה הצבאית של משרד ההגנה הרוסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האוניברסיטה הצבאית של משרד ההגנה הרוסי
מבנה האוניברסיטה
מבנה האוניברסיטה

האוניברסיטה הצבאית (Вое́нный университе́т) היא מוסד חינוכי גבוה צבאי של משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית, המהווה מרכז חינוכי, מתודולוגי ומדעי מוביל של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית בנושאים צבאיים של בעיות הומניטריות, חברתיות, משפטיות, פילולוגיות, פיננסיות, כלכליות במסגרת הכשרת קצינים.

האוניברסיטה נוצרה ב-20 ביולי 1994 על בסיס האקדמיה ההומניטרית של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (לשעבר האקדמיה הצבאית-פוליטית על שם לנין) והאקדמיה הצבאית לכלכלה, כספים ומשפט של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (שהוקמה בנובמבר 1992 על בסיס המכון הצבאי הכוחות המזוינים של ברית המועצות והמכון לשפות זרות של הצבא האדום). לראשונה במוסד חינוכי אחד שולבו כלל כיווני הלימוד הכלכליים, ההומניטריים, המשפטיים והפילולוגיים עבור הכשרת קצינים.

המבנה המרכזי של האוניברסיטה ממוקם ברחוב בולשאיה סדובאיה במוסקבה.[1]

היסטוריה

האוניברסיטה הצבאית יונקת את מקורותיה ממכון הלימוד של הצבא האדום שהוקם ב-5 בנובמבר 1919.

בשנת 1940 אימצה סובנארקום החלטה על ארגון פקולטה צבאית עם מעמד של מוסד חינוכי צבאי גבוה במכון הפדגוגי הלאומי של מוסקבה. הופקד עליו המשימה להכשיר מורים צבאיים לאנגלית, גרמנית וצרפתית לבתי הספר והאקדמיות של הצבא האדום. בתחילת 1941 קיבלה הפקולטה שם רשמי חדש: הפקולטה הצבאית לשפות מערביות במכון הפדגוגי של מוסקבה. ב-12 באפריל 1942, בהוראת קומיסר ההגנה העממי של ברית המועצות, הפכה הפקולטה הצבאית לשפות מערביות במכון הפדגוגי של מוסקבה למכון הצבאי לשפות זרות של הצבא האדום (Военный институт иностранных языков Красной Армии ,ВИИЯКА). על פי אותו צו, המכון כלל את הפקולטה הצבאית לשפות מזרחיות במכון מוסקבה ללימודי המזרח וקורסים צבאיים של שפות זרות מהעיר אורסק. ראש המכון הצבאי לשפות זרות של הצבא האדום היה האלוף ניקולאי ניקולאביץ' ביאזי, וסגנו לעניינים פוליטיים היה הקומיסר פיוטר ניקולאייביץ' באבקין.

ב-1 באוגוסט 1974, על בסיס המכון הצבאי לשפות זרות, הוקם המכון הצבאי של משרד ההגנה של ברית המועצות על שם לנין ואליו הועברה הפקולטה למשפטים צבאיים.

בשנת 1994 מכון זה אורגן מחדש תחת משרד ההגנה של רוסיה, בתור האוניברסיטה הצבאית. בשנת 2003, לראשונה בהיסטוריה של האוניברסיטאות הצבאיות, נכלל באוניברסיטה סגל חוץ-תקציבי, שבו גם אזרחים היו יכולים ללמוד בתשלום. מדי שנה הוא נהיה יותר ויותר פופולרי בקרב בני נוער אזרחיים ובשנת 2008 מספרם הלומדים בה היה 1035 איש. מאז 2009 שמה המלא הוא מוסד החינוך הצבאי הממלכתי הפדרלי להשכלה מקצועית גבוהה "האוניברסיטה הצבאית".

בשנת 2010, האוניברסיטה הצבאית כללה את המכון הפיננסי והכלכלי הצבאי של יארוסלב על שם גנרל הצבא א.וו חרולב; מאז ספטמבר 2011, מוזגו אל תוכה גם האקדמיה הצבאית ללוגיסטיקה ותחבורה (בעיר אוליאנובסק); האקדמיה הצבאית לתקשורת (בנובוצ'רקאסק); האקדמיה הצבאית לכוחות הטילים האסטרטגיים על שם פיוטר הגדול (ברוסטוב על הדון); בית הספר הצבאי הגבוה של סנקט פטרבורג לאלקטרוניקה ורדיו.

מאז 2011 עברה האוניברסיטה הצבאית להכשרת מומחים צבאיים ונוער אזרחי עם תוכניות לתואר ראשון ותואר שני פתוחות לכניסת אזרחים. לאחר הקמת המינהל הפוליטי הצבאי הראשי בשנת 2018, הוחלט כי משנת 2019 האוניברסיטה תהפוך לאוניברסיטה המרכזית להכשרת מומחים בעבודה צבאית-פוליטית.

ב-5 בנובמבר 2019 שר ההגנה של רוסיה, גנרל הצבא סרגיי שויגו, העניק לאוניברסיטה את אות מסדר ז'וקוב.[2]

תיאור

באוניברסיטה 12 מועצות תזה, בהן עבודות הגנה ב-22 התמחויות מדעיות. לימודי התואר השני פתוחים לכל.

תחום חשוב בתפקוד האוניברסיטה הוא הכשרת מומחים לכוחות המזוינים של מדינות זרות והתמחו בה חיילים מאבחזיה, ארמניה, קזחסטן, הרפובליקה הקירגיזית, טג'יקיסטן, הרפובליקה העממית של סין, טורקמניסטן, אזרבייג'ן, לאוס, מוזמביק, מונגוליה, אתיופיה, סוריה, אלג'יריה ותימן.

בוגרי האוניברסיטה משרתים ועובדים בכל ענפי הצבא וכוחות הביטחון הרוסיית, במערכת הפרקליטות הצבאית הראשית, גופי החקירה הצבאיים של ועדת החקירות הפדרלית, שירות הביטחון הפדרלי, שירות ביון החוץ, שירות האבטחה הפדרלי, בדומה הממלכתית ומועצת הפדרציה, במשרד החוץ של רוסיה וגופים אחרים בממשלה הפדרלית של רוסיה. בין בוגרי ועובדי האוניברסיטה הצבאית 278 גיבורי ברית המועצות, ארבעה גיבורי העמל הסוציאליסטי ו-11 גיבורי הפדרציה הרוסית. צוערים ותלמידים רבים השתתפו במלחמות שונות, עימותים מזוינים ועימותים צבאיים. האוניברסיטה הצבאית היא האוניברסיטה היחידה בעולם שתלמידיה לוקחים חלק בלחימה בעת הלימודים.

תזמורת האוניברסיטה

לקריאה נוספת

  • Военный университет: Страницы Истории. 1919—2009 / под общ. ред. ген.-полковника В. И. Марченкова. — М., 2009. — 248 с., ил. — ISBN 978-5-88149-380-6.
  • Ефремов И. И. Военный университет: очерк истории. — М., 2002.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Военный Институт (продолжение)". Военный университет Министерства обороны РФ. נבדק ב-2018-06-26.
  2. ^ Министр обороны России генерал армии Сергей Шойгу вручил Военному университету Минобороны РФ орден Жукова / mil.ru, 5 ноября 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0