האינפנטה חיימה, דוכס סגוביה
| האינפנטה חיימה, דוכס סגוביה | |||||||||
| האינפנטה חיימה, דוכס סגוביה | |||||||||
| לידה |
23 ביוני 1908 סגוביה, ממלכת ספרד  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1975 (בגיל 66) סנט גאלן, שווייץ  | ||||||||
| מדינה | ספרד | ||||||||
| בת זוג |
אמנואלה דה דמפייר שרלוט לואיז אוגוסטה טידמן | ||||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||||
| |||||||||
האינפנטה חיימה, דוכס סגוביה (בספרדית: Jaime de Borbón y Battenberg; 23 ביוני 1908 - 20 במרץ 1975), היה בנו השני של מלך ספרד אלפונסו השלושה עשר, והטוען לכתר צרפת מטעם הלגיטימיסטים בין השנים 1941–1975.
ביוגרפיה
חיימה נולד ב-23 ביוני 1908 בסגוביה, לאלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד וויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג, בתם של הנרי, נסיך בטנברג וביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת. בילדותו חלה חיימה בדלקת הזיז הפטמתי, וכתוצאה מכך נותר חירש עד סוף ימיו. בשנת 1921 העניק לו אביו את מסדר גיזת הזהב, והוא היה האביר ה-1153 במסדר.
בשנת 1931 התפטר אביו מתפקידו, והוקמה הרפובליקה הספרדית השנייה, ובשנת 1933 ויתר חיימה על מקומו בסדר הירושה הספרדי, וקיבל את התואר דוכס סגוביה. ב-4 במרץ 1935 התחתן חיימה בנישואים מורגנטים עם אמנואלה דה דמפייר, ממנה נולדו לו שני בנים. בשנת 1941 מת אביו, וחיימה הוכר על ידי הלגיטימיסטים כאנרי השישי, מלך צרפת ונווארה, אם כי חלקם הכיר בו כז'אק השני, מלך צרפת ונווארה. ב-6 במאי 1947 התגרשו חיימה ואמנואלה בבוקרשט, וב-3 ביוני 1949 התחתן חיימה בשנית עם שרלוט לואיז אוגוסטה טידמן, אך לא היו לו ילדים ממנה.
ב-6 בדצמבר 1949 חזר בו חיימה מוויתורו על טענתו לכתר ספרד, והוכר על ידי חלק מהקרליסטים כחיימה הרביעי, מלך ספרד. ב-3 במאי 1964 הוא נטל לעצמו את התואר דוכס מדריד, אולם ב-19 ביולי 1969 ויתר שוב על טענתו לכתר הספרדי לטובת אחיינו חואן קרלוס, נסיך ספרד. ב-20 במרץ 1975 מת חיימה בסנט גאלן, ובנו אלפונסו, דוכס אנז'ו וקדיס ירש את תאריו.
משפחתו
ב-4 במרץ 1935 התחתן חיימה עם אמנואלה דה דמפייר, ממנה נולדו לו שני בנים:
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
