האמר (קבוצה אתנית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש להפוך את המקורות המופיעים בסוגריים להערות שוליים עם ביבליוגרפיה מלאה, יש לעצב את הקישורים החיצוניים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש להפוך את המקורות המופיעים בסוגריים להערות שוליים עם ביבליוגרפיה מלאה, יש לעצב את הקישורים החיצוניים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אנשי שבט האמר, המצוי באתיופיה, חיים בסוואנה בין נהר האומו לבין ימת צ'ו באהיר (המוכרת גם כימת סטפאני). בני השבט מאופיינים במבנה עצמות לחיים גבוהות המייחד אותם משאר שבטי העמק. עורם בהיר יחסית, הם עונדים תכשיטים רבים ותסרוקתם המיוחדת מסמלת את מעמדם החברתי. שיער הנשים מעוצב כקסדה עגולה העשויה מדרדלוקס (Dreadlocks) - צמות זעירות וצפופות, (המכונות ראסטות) ובוהקות בצבע אדום טבעי ומשומן. אנשי השבט ידועים בעיקר בזכות טקס האוקולי - טקס התבגרות שנערך עבור כל בחור בשבט על מנת שיכירו בו כגבר.

מיקום

אנשי השבט חיים באחד מהאזורים המרוחקים והקשים ביותר לגישה באתיופיה. זוהי סוואנה חמה ויבשה, הנהנית משתי תקופות גשומות בשנה, עם ממטרים כבדים (כ-1.500 מ"מ גשם בשנה). הטריטוריה שלהם תחומה בגבולות גאוגרפיים ברורים, בין נהר האומו לבין ימת צ'ו באהיר, המוכרת גם כימת סטפאני. גבולות אלה שמרו אותם מבודדים יחסית מפני הסביבה, עד לתקופה המודרנית בה פותחה התיירות בלב השבט.

אוכלוסייה, דת ומוצא

על פי מפקד האוכלוסין הנערך על ידי ממשלת אתיופיה, מספרם מוערך בכשישים אלף, ושבטם הוא השבט הגדול ביותר בעמק נהר האומו. מוצאם האתני נחלק בין החמיתיים ובין הנילוטים, דהיינו, תערובת של הגזע הנגרואידי והקווקזואידי. כנראה מדובר במיזוג בין קבוצה גדולה אחרת היושבת באתיופיה וקרויה סִידָמו, לבין תושביה הקדומים של היבשת – ציידים בושמנים. (אף שאנשי ההאמר התערבבו עמם, לא ניכרים בהם מאפיינים בושמניים). רובם המוחלט (כתשעים אחוזים) הם מוסלמים סונים. הם שומרים במידת מה על המצוות הבסיסיות של האסלאם, וכן הם עדיין מקיימים עקרונות רבים מדתם המקורית האנימיסטית, ולה חלק דומיננטי באורח חייהם. כבדתות שונות - אף הדת האנימיסטית מאמינה בנפש השוכנת בגוף האדם. זו מסוגלת לעזוב את הגוף ולחזור אליו (למשל בשינה), ולהתקיים גם אחרי המוות ולהתגלגל באישים אחרים) (ד"ר שקד, 2009). היות שעל פי האנימיזם, בגופים דוממים יכולות להיות נשמות שהתגלגלו בו, אזי לצמחים תחושות ורצונות משלהם, ולעיתים אף יכולת תנועה. בני ההאמר מאמינים שלעצמים רבים בטבע (סלעים, עצים, וכו') יש נשמה. כמו כן הם מאמינים בשדים או ברוחות המסוגלים לקבל עליהם צורה של בן אנוש או של חיה ולתרגל את השפעתם העל-טבעית על אנשים.

שפה

שפת ההאמר היא האמר-באנה, שילוב של שפת השבט ושל שפתה הקבוצה השכנה – באנה (שבט הבאנה חי מצפון להם ונפרד מההאמר לפני למעלה מאלף שנים. זוהי שפה נדירה, ייחודית לאזור קטן זה).

כלכלה ואורח חיים

בקתה במחנה השבט

במקור, ההאמר התבססו כלכלית על המרעה. השינוי נעשה לפני כ-150 שנה, אז נטשו את מקל הנדודים ועברו ליישובי קבע המתבססים על חקלאות עתיקה. רוב בני השבט לא זכו להשכלה אקדמית כלשהי ולדברי סגן המושל כמות האנשים שכן זכו להשכלה מסוג זה מכלל אוכלוסיית השבט עומד על 1%. נוסף על כך, קיימים מצבים בהם בני השבט עשויים לנהל אורח חיים של נוודות למחצה (כלומר, נדידה בין אתרים קבועים בהתאם לעונות השנה).

בני ההאמר זורעים דוּרָה (סורגום) בתחילת עונת הגשמים. מספר משקי בית מגדלים שומשום ושעועית. מכיוון שהיבול אינו זוכה לטיפול קפדני מצד בני ההאמר בדרך כלל, התוצרת דלילה. משקי בית אחרים מגדלים חיטה בכמות המספקת לכל השנה. כמו כן, הם מגדלים דוחן, ירקות, כותנה, טבק. יש חוקרים הטוענים כי הורים בשבט ההאמר יעדיפו לאבד את ילדיהם מאשר את גידולי השדה שלהם. תחומים נוספים אשר מוכרים לשבט בענף החקלאות העתיקה הם מלאכת הקדרות, הכוורנות והנפחייה, אך מרכז החיים הסוציו-אקונומיים שלהם הוא הבהמות. גודל העדר הוא מקור לגאווה ומהווה פרמטר לקביעת מעמד. רוב בני השבט מגדלים פרות, מחזיקים במעט כבשים ועזים ולעיתים גם בגמלים, המשמשים לרכיבה ולמשא. יש בשפתם 27 מילים לתאר את צבע ומרקם הבקר.

בני השבט גרים במחנות בהם מתקבצות כמה משפחות קרובות, בבקתות המסודרות במעגל. בכל מחנה בין 10 ל-15 בקתות, בנויות עץ, חומר וסכך, ללא שימוש בחומרים שאינם אורגניים או מערביים (למשל כמו פלסטיק או פח). מדי לילה, מובאות הבהמות למרכז המאהל. משק בית טיפוסי מורכב מאישה, ילדים וגבר מגן. אם הגבר נשוי לכמה נשים, הוא יכול להגן על יותר ממשק בית אחד. הגברים יכולים להינשא לכמה נשים שירצו (בדרך כלל שתיים עד ארבע), בתנאי שהנשים תהיינה בנות השבט. סדר הקמת המחנה, מתחיל בבניית המיטות עבור הנשים הילדים הקטנים ולאחר מכן נבנית מסגרת הבקתה ממוטות גמישים המסודרים על הקרקע בצורת מעגל (המוטות מכופפים כלפי מעלה, מחוברים בחלקם העליון ואז נקשרים). בעונת היובש מכוסות הבקתות בסכך ובעונת הגשמים הם מקורים במחצלות או ביריעות עשויות בד עבה. הגברים והנערים ישנים בדרך כלל בעריסות הממוקמות במרכז המחנה, על-יד הבקר.

אפיון חיצוני

להופעה החיצונית משקל רב בעיני אנשי ההאמר. גברים ונשים כאחד, נוהגים לקשט את עצמם בחרוזים צבעוניים ולשמור על הופעה מכובדת.

בת שבט האמר

הנשים מרבות ללבוש בגדים דמויי טוגה ומתקשטות בתריסר צמידים לפחות על כל אמה. התסרוקות שלהם מגוונות, והן מסמלות מעמד חברתי ואומץ לב. הנשים נוהגות לשזור צמות דקות וחרוזים על ראשיהן אותן מצפות באוכרה - אבקת אבן חול אדמדמה, המעורבת לרוב בשומן בקר. הן נמוכות קומה, באופן יחסי. מרבות לשיר. (ד"ר שקד, 2009)

לפלג גופן התחתון, הן עוטות עור פרה מעוצב, המעוטר בטבעות מתכת, חרוזים צבעוניים וצדפות (שמקורן בימת סטפאני הסמוכה). סביב צווארן כרוך מעין סינר העשוי עור עזים. הנשים הנשואות מאריכות את שערן עד הכתפיים ועושות האחת לשנייה צמות דקות הנמשחות, כמוזכר, באוכרה העשירה בתחמוצות ברזל המעניקות לה את צבעה האדמדם (חלודה), ושומן בקר.

בן שבט האמר

בן שבט האמר

גבר המקפיד על לבושו ילבש בגד הדומה לטוגה או בגד תחתון דמוי חצאית ולרוב יישא חנית. הגברים משקיעים גם כן זמן לסידור שיערם ומטפלים בו כדי שבל ייהרס. זוהי הסיבה העיקרית שבגינה משתמשים הגברים בשנתם, בשרפרף בתור כרית. הגבר ההאמרי משתמש בשרפרף לישיבה וכן ככרית להניח עליה את הראש בעת מנוחה מעיסוקיו הרבים, ובלבד שלא תפגע התסרוקת. נוסף על כך, הגברים חובשים כיפות מחומר, בהן נועצים נוצות יען. כמו כן הם נוהגים להתהדר בנוצות ובלוחות טיט לאות כי הרגו אויב.

לוחות טיט אלו משמשים עד לשנה לאחר המקרה, כאשר חלקם משמש לתקיעת נוצות היען. הגברים לבית ההאמר משקיעים שעות ארוכות בהתקשטות הכוללת טיפוח שיער, ציור קישוטי גוף, מניקור, פדיקור וכיוצא בזה. בעבר היו מיצרים תחמושת, אך כיום הם מבוססים היטב בארצם ואינם עוסקים יותר בלחימה. מטבע הדברים, הם עברו מיצור תחמושת להכנת תכשיטים. הם מתגנדרים בשורה מרשימה של עגילי מתכת בכל אוזן, שרשרת חרוזים צבעוניים, צמידי רגליים וידיים וחצאית מיני מתחת לחגורת עור אופנתית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  •  Wharton, Jane. 22.02.2015. "The Making Of a Man: Inside a Bull Jumping Ceremony With Ethiopia's Hamer Tribe." World Express.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האמר בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0