הבחירות הפנימיות באגודת ישראל (1976)
| |||||||||||
| הבחירות הפנימיות באגודת ישראל | |||||||||||
| 20 ביולי 1976 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 79.64% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||
| מועמד | יהודה מאיר אברמוביץ | מנחם פרוש | |||||||||
| מפלגה | הסיעה המרכזית | שלומי אמונים | |||||||||
| מספר הקולות | 3,895 | 3,460 | |||||||||
| אחוזים | 27.75% | 24.88% | |||||||||
הבחירות הפנימיות באגודת ישראל שהתקיימו ב-20 ביולי 1976[1] קבעו את יחסי הכוחות הפוליטיים במפלגה במשך שנים ארוכות. הבחירות נערכו באופן רשמי לוועידת המפלגה, שהתכנסה בנובמבר 1976.
רקע
הבחירות הקודמות במפלגה נערכו כ-31 שנה קודם לכן, ב-1951, לקראת הכינוס העולמי המרכזי השלישי של הכנסייה הגדולה. המפתח הפנימי במפלגה השתנה ב-1954, כאשר לקראת הכינוס הרביעי, נועדו להתקיים בחירות אך הם בוטלו בהסכם בין כ-16 סיעות פנימיות שנרשמו לבחירות.[2]
ב־1963, לקראת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, נועדו להתקיים בחירות, אך הן בוטלו על ידי מועצת גדולי התורה, שמינתה בית דין מיוחד להחליט על חלוקת המקומות. נעשה ניסיון לקיים בחירות ב־1972.[3]
הבחירות נערכו בעקבות מרמור פנימי ותוצאות ממערכת בחירות קשה בבחירות לכנסת השמינית, שבה החרימו בני הזרם הליטאי בהוראת רבי אלעזר מנחם שך ורבי יעקב ישראל קניבסקי את המפלגה עקב הקמה מחדש של חזית דתית תורתית, רשימה מאוחדת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל.[4] הרשימה המאוחדת, שהוקמה בתמיכת הרב ישראל אלתר, האדמו"ר מגור, זכתה בחמישה מושבים, אחד פחות מכוחן של שתי הרשימות הנפרדות שהתמודדו בנפרד בבחירות לכנסת השביעית. הבחירות נערכו גם בשל מותו של היו"ר הוותיק של הסיעה המרכזית, יצחק מאיר לוין, שנפטר ב-1971. שלמה לורינץ, שהיה מועמד במקום השני, החליף אותו כראש הסיעה.
סיעות
לקראת הבחירות, מנחם פרוש, שהיה חבר כנסת מטעם הרשימה אך נאלץ להתפטר על מנת להכניס את שלמה יעקב גרוס, הקים סיעה פנימית בשם שלומי אמונים. פרוש גייס לסיעתו הירושלמית את תמיכת הרבנים הליטאים הירושלמים, כמו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך ואחרים, שחתמו ברגע האחרון על מנשר הקורא להצביע עבורו. פרוש, שידע שהעיתון המפלגתי המודיע לא יפרסם את מנשר הרבנים, שכר מסוק – ופיזר בריכוזים החרדיים פשקווילים עם החתימות הטריות של תמיכת גדולי הליטאים בו. הצעד הזה זיכה אותו במקום השני בפריימריז עם 3,460 קולות.[4]
חסידות גור הריצה רשימה בשם הסיעה המרכזית, שבראשה עמד יהודה מאיר אברמוביץ. חצרו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, הורתה לחזק את מעמד הסיעה המרכזית.[5]
הסיעה המאורגנת ביותר הייתה צעירי אגודת ישראל, שהתמודדה תחת השם ציות והגשמה, שפעלה כגוף עצמאי קודם לכן. הסיעה, שהוקמה ב-1943 עקב ילדי טהראן וחוסר היכולת שהפגינה אגודת ישראל בפרשה,[6] נעשתה במשך השנים למזוהה עם הציבור הליטאי ולרב שך, שהיה מנהיגה בתקופה זו. בראשה עמד שלמה לורינץ. הסיעה איימה לפרוש מהתנועה באם לא יערכו בחירות בכלל סניפי התנועה, כאשר מרבית הסיעות ביקשו שהבחירות יערכו רק בסניפים הגדולים.[7] ועדת הבחירות של המפלגה החליטה שסניף שיחפוץ שלא לקיים בחירות ולא להיות מיוצג יוכל לעשות כן, אך הרב יעקב ישראל קניבסקי הורה לסיעה להתמודד בכל זאת בבחירות.[8] חסידות בעלז הודיעה על תמיכתה בסיעה.[9] עיקר המתח בבחירות היה בין סיעה זו ושלומי אמונים, בה התעורר חשש מפני צעדיו של הרב אלעזר מנחם שך, מפני מתקפות של הרב שך על המנהיגות הירושלמית.[10]
הסיעה המאוחדת של יוצאי הונגריה ורומניה בראשות שלמה יעקב גרוס הייתה בתמיכת חסידות ויז'ניץ.[9]
בראשות סיעת עדות המזרח עמד חבר הכנסת השביעית יעקב מזרחי.[11]
ערב הבחירות פרשה סיעת "בני תורה" מהתמודדות, לאחר שדרישתה שרבני התנועה יוציאו הכרזה הקוראת לחברי המפלגה להצביע כפי רצונם לא מולאה.[1] יש שזיהו את הסיעה, שמרכזה היה בירושלים, עם חבר הפעילים והעדה החרדית.[12]
סיעה נוספת הייתה סיעת מורי אגודת ישראל.[13]
סיעה נוספת, הגוש לאחדות התנועה, בראשותו של חבר הכנסת הראשונה מאיר דוד לוונשטיין, קראה לפירוק הסיעות הפנימיות במפלגה. נאמני התנועה, שהייתה מזוהה עם חסידות סלונים, ורשימת יוצאי בוכרה, הקשורה בסיעה המרכזית.[12]
תוצאות הבחירות
| סיעה | ראש הסיעה | קולות | אחוז |
|---|---|---|---|
| "א" - הסיעה המרכזית | יהודה מאיר אברמוביץ | 3,895 | 27.75% |
| "ש" - שלומי אמונים | מנחם פרוש | 3,460 | 24.88% |
| "צ" - ציות והגשמה (צעירי אגודת ישראל) | שלמה לורינץ | 2,970 | 21.36% |
| "מ" - הסיעה המאוחדת | שלמה יעקב גרוס | 1,740 | 12.55% |
| "חי" - עדות המזרח | יעקב מזרחי | 1,244 | 8.94% |
| "ס" - נאמני התנועה (חסידות סלונים) | 356 | 2.62% | |
| "ע" - אחדות התנועה | 204 | 1.46% | |
| "יס" - יוצאי בוכרה | 56 | 0.4% | |
| מקור[14] |
סניפים מקומיים
| סניף | הסיעה המרכזית | עדות המזרח | יוצאי בוכרה | הסיעה המאוחדת | נאמני התנועה | אחדות התנועה | ציות והגשמה | שלומי אמונים | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ירושלים | 763 | 501 | 183 | 251 | 278 | 1,895 | 3,998 | ||
| בני ברק | 1543 | 114 | 958 | 1451 | 301 | 4,367 | |||
| תל אביב | 892 | 56 | 99 | 140 | 63 | 1,282 | |||
| מקור[14] | |||||||||
השפעת הבחירות
הסיעות צעירי אגודת ישראל ועדות מזרח התאחדו על מנת להגדיל את כוחם לשלושים אחוז ולהפוך לסיעה הגדולה ביותר במפלגה. שלומי אמונים והסיעה המרכזית חתמו על הסכם ביניהן.[15] הוועידה התקיימה בא' בכסלו ה'תשל"ז (23 בנובמבר 1976) במלון גלי צאנז בנתניה.[16]
שלומי אמונים הגדילה את ייצוגה במפלגה מ-10% ל-25%.[11]
הבחירות קבעו את המפתח הייצוגי הפנימי במפלגה בשנים הבאות.[17] ב-1989, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, פרשה צעירי אגודת ישראל מאגודת ישראל וחברה לדגל התורה הליטאית, ומקומה ברשימה נפקד, שנציג ויזניץ' קודם למקום השלישי.
ב-2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוענק המקום החמישי ברשימת אגודת ישראל לחסידות צאנז על חשבון הסיעה המרכזית.[18]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אברהם תירוש, היום יערכו הבחיוות הפנימיות באגודת־ישראל, מעריב, 20 ביולי 1976
- ^ הושג הסכם על חלוקת הצירים ל„כנסייה הגדולה” – לא יתקיימו בחירות, הצופה, 21 ביוני 1954
- ^ דניאל דגן, „אגודת ישראל” מתכוננת לוועידה, מעריב, 10 בדצמבר 1972
- ^ 4.0 4.1 אברהם דוב גרינבוים, 'יהדות התורה' - סקירה היסטורית ואקטואלית, באתר ליברל, 8 באוגוסט 2017
- ^ דיינים סירבו לדון בתביעות בקשר לבחירות באגו"י, מעריב, 18 ביולי 1976
- ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית, עמוד 45
- ^ אברהם תירוש, מציעים בחירות באגו"י רק בסניפים הגדולים, מעריב, 9 ביולי 1976
- ^ הרבי ציווה להשתתף בבחירות באגודת ישראל, מעריב, 13 ביולי 1976
- ^ 9.0 9.1 אברהם תירוש, מתיחות בין חצרות האדמו"רים בעלז וויזניץ', מעריב, 6 ביולי 1976
- ^ מנחם קרן־קרץ, צופר/צוהר העיתון החרדי העצמאי הראשון בישראל, קשר 60, 2023, עמ' 20–38, JSTOR 27230998
- ^ 11.0 11.1 אברהם תירוש, סיעת חסידי גור ניצחה בבחירות לאגודת ישראל, מעריב, 21 ביולי 1976
- ^ 12.0 12.1 אברהם תירוש, ועשו כולם... אגודות־אגודות, מעריב, 16 ביולי 1976
- ^ אברהם תירוש, צו־מניעה מאיים על הבחירות ב"אגודת ישראל, מעריב, 8 ביולי 1976
- ^ 14.0 14.1 פנחס יעקב הכהן לוין, בית יעקב מס' 196–197 סיוון ה'תשל"ו, עמ' 31, באתר היברובוקס
- ^ הערכויות באגודת ישראל לתפיסת השלטון במפלגה, מעריב, 30 ביולי 1976
- ^ משה אברהמי, היום: אגודת ישראל 'סוגרת מעגל', באתר כל הזמן, 30 בינואר 2019
- ^ לקראת הבחירות: יהדות התורה ערכה מפקד פנימי היסטורי ורחב היקף | תוצאות מטלטלות, באתר JDN, 17 בינואר 2013
- ^ ארי קלמן, הכירו: משה שמעון רוט נציג צאנז לכנסת ה-24, באתר בחדרי חרדים, 3 בפברואר 2021
