חסידות בעלז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור של בית המדרש הישן בעיירה בעלז

חסידות בעלז (במקור: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה במאה השישית לאלף השישי בעיירה בֶּעלז, ובראשה עומד כיום רבי ישכר דב רוקח. החסידות היא אחת מחמש החסידויות הגדולות בעולם, וההערכות לגביה נעות (נכון ל-ה'תשע"ג) בין 6,000 ל-8,000 משפחות בארץ ובעולם[1]. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-9,800 בעלי זכות בחירה בישראל[2].

תולדות חסידות בעלז

חסידות בעלז הוקמה בשנת תקע"ז בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום: אוקראינה), בידי אדמו"רה הראשון, רבי שלום רוקח, שהיה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי אורי מסטרליסק והמגיד מלוצק. רבי שלום התבטא: "בעלזא וועט זיין א ווינקעל וואס מען וועט וויסען פון גאט ב"ה ביז משיח וועט קומען"[3], או לפי גרסה נוספת: "בעלזא וועט זיין א ווינקעל פאר תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען"[4]. אמרה זו בולטת בחסידות.

את רבי שלום ירשו בנו, רבי יהושע רוקח, ואחר כך נכדו, רבי ישכר דב רוקח, ונינו, רבי אהרן רוקח. עד מלחמת העולם השנייה הייתה חסידות בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית ובהונגריה. בזמן השואה נספו רוב חסידי בעלז בגליציה.

אדמו"רי החסידות כיהנו גם ברבנות העיירה בעלז, ותוארם היה "הרב" (בהגייה הגליציאנית: דער רוּב) ולא "הרבי" כנהוג בשאר החצרות. עד היום נהוג בחסידות לכנות את האדמו"ר בתואר זה.

חסידות בעלז לאחר השואה

פנים בית המדרש של חסידות בעלז בירושלים
הישיבה ברחוב אגריפס
ישיבת בעלז בתל אביב

במלחמת העולם השנייה נמלט האדמו"ר באותה עת, רבי אהרן רוקח, מאירופה עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי[5] והצליח להגיע לארץ ישראל, שם התאספה סביבו שארית הפליטה של החסידים. הוא התגורר בתל אביב ברחוב אחד העם 63, שם התקיימו התפילות והטישים. בימות הקיץ עד אחרי הימים נוראים שהה בירושלים.

ריבוי הניצולים מהונגריה, שבה היו חסידי ואוהדי בעלז רבים, תרם להתבססות החסידות לאחר השואה. החסידים אשר עלו לארץ ישראל התיישבו בעיקר בירושלים, בתל אביב, ובבני ברק. רבי אהרן שלח את הבחורים הגליצייאנים ללמוד בישיבת שפת אמת של חסידות גור ואת ההונגרים לישיבת דושינסקיא, עד לשנת תש"י שבה הוקמה ישיבה של החסידות (ראו להלן). חסידי בעלז אחרים ששרדו את השואה היגרו לריכוזי היהדות החרדית בעולם, בפרט לניו יורק, לונדון, אנטוורפן ומונטריאול, ופתחו שם קהילות ובתי כנסת עצמאיים. בניו יורק השתקעו החסידים באיסט סייד (בעיקר יוצאי גליציה) ובויליאמסבורג (בעיקר יוצאי הונגריה). לימים עקב הסכסוך עם חסידות סאטמר בויליאמסבורג העביר האדמו"ר הנוכחי את מרכז החסידות לבורו פארק.

בסוף ימיו של רבי אהרן נבנו הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בכ"א באב תשי"ז ולא השאיר בנים. החסידים הסכימו להכתיר את בן אחיו של רבי אהרן, רבי ישכר דב, שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. לאחר חתונתו הכתירוהו רוב החסידים. קבוצה אחרת התנגדה להכתרה מסיבות שונות, פרשה מהחסידות והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל הפורשים הצטרף מאוחר יותר הרב שלום ברנדר, ראש הישיבה. גם באנטוורפן הוקם בית כנסת של הפורשים. בית המדרש של בעלז בלונדון נותר בשליטת הפורשים, והחסידים של רבי ישכר דוב הקימו לעצמם בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. בשנת תשנ"ה קיבלו רבים מהפורשים כאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח הראשון. רבי יהושע ירש את חצר מכנובקה וחסידות זו קראה לעצמה "בעלזא-מכנובקה", מה שגרם למתח בין החצרות. בכסלו תשע"ו נחתם הסכם בין החסידויות שלפיו מעתה תיקרא החסידות "מכנובקא בעלזא", דבר שהחזיר את השלום בין המחנות ולביקורים הדדיים של שני האדמו"רים[6].

רבי ישכר דב מכהן משנת תשכ"ו. הוא פיתח את החסידות והקים מערכת קהילתית רחבה. מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה בית מדרש בעלז, במבנה ענק ומפואר, המזכיר את העיצוב של בית הכנסת בעיירה בעלז, ובצמוד אליו ביתו של הרבי. למטה נמצא אולם הטישים המכונה 'די גרויסע שטוב' כפי שנקרא כבר בגליציה בפי החסידים. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה מתגוררים יותר מאלף חסידים. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, באשדוד, בבית שמש, בתל אביב, בחיפה, בקריית גת, בגבעת זאב ובהר יונה שבנוף הגליל, וכן בחו"ל: בבורו פארק, בסטטן איילנד, ויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, במונטריאול, באנטוורפן, בלונדון, במנצ'סטר, בציריך, בווינה, במלבורן ובסאו פאולו.

לחסידות מערכת קהילתית רחבה. בד"ץ בשם "מחזיקי הדת", מערכת חינוך לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "המחנה החרדי", ארגון "צהר" להחזרה בתשובה, ישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה", ארגון עזרה וביקור חולים בשם "סעד ומרפא" המפעיל בין היתר מרפאת עזרה ראשונה ("מרפאת רם") בקריית בעלז. לחסידות ולאדמו"ר יש גם חלק בהקמת ארגון הידברות, וכן הארגון עזרה למרפא הוקם על ידי אלימלך פירר ואברכי החסידות, בעידוד האדמו"ר. לחסידות קו מידע טלפוני ביידיש בשם "קול בעלזא", שבו חדשות החצר והקהילה וחזרה על דברי תורתו של האדמו"ר בטיש השבועי. לחסידות ארגון שיעורי תורה בשם "יגדיל תורה-נעשה ונשמע".

הוצאה לאור

לחסידות מכון הוצאה לאור בשם "מעשה רוקח". המכון מדפיס את דברי תורתו של האדמו"ר וחוברות שבהן דברי תורה של האדמו"רים לבית בעלזא. המכון הוציא את סידור התפילה "עבודת השם", ובו נוסח התפילה של החסידות, המבוסס על נוסח ספרד מלבד שלושה קטעים, בהם רובה של תפילת שמונה עשרה וברכת החודש, הנאמרים כנוסח אשכנז, על פי קביעת רבי שלום, האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים בנוסח, בעיקר בניקוד או שינוי קל של מילים[7]. סדרה נוספת מבית היוצר של המכון הוא הספר "ביאורי החסידות" על התורה המכיל עשרות כרכים.

לחסידות מכון נוסף בשם "אור הצפון" המוציא לאור את העלון השבועי עלים לתרופה. החל מאייר תשס"ח מוציא המכון ירחון בשם "אור הצפון" העוסק בתולדותיה ובדברי תורתה של החסידות. בנוסף מהדיר המכון ספרי חסידות עם הערות והגהות ומוציא ספרי ליקוט חדשים בענייני חסידות, כמו "מסילות באור החסידות" (שלושה חלקים).

ארגון שיעורי התורה "נעשה ונשמע", מפעיל גם מכון הוצאת ספרים בשם "יגדיל תורה". המכון הדפיס בין היתר ספרי ליקוט מספרי ההלכה וספרי החסידות על מועדי ישראל.

ישיבות בעלז

לחסידות שש ישיבות גדולות בישראל:

  • הישיבה הוותיקה ברחוב אגריפס בירושלים, נוסדה בשנת תש"י. ראש הישיבה היה הרב יהושע סג"ל דייטש הרב מקטמון. בהמשך כיהן בראשות הישיבה הרב שלום ברנדר. בשנותיה הראשונות שכנה במבנה בקטמון ובשנת תשי"ד הונחה אבן הפינה למבנה ברחוב אגריפס. לאחר מכן כיהן בראשות הישיבה הרב משה שובקס. לאחר מכן כיהן הרב שמואל ישכר רוזנגרטן (חבר הבד"צ של בעלז) כראש הישיבה, כשתפקיד זה התרחב בהדרגה לראשות כל רשת הישיבות של בעלז. כיום מכהן בראשות הישיבה הרב אהרן רובינפלד[8]. משגיח הישיבה הוא הרב שלמה נפתלי פרידמן.
  • בבני ברק, בראשות הרב חיים צבי שפירא (ראב"ד בד"צ בעלז). הוקמה בשנת תשנ"ב. המשגיח הוא הרב יעקב פירר.
  • ישיבת דובר שלום ברובע ז' באשדוד, בראשות הרב יוסף צבי קוט. שכנה לפני כן בראשון לציון בבניין השייך למוסדות קאליב. הוקמה בשנת תשנ"ד. המשגיח הוא הרב מענדל רויטמן.
  • בחיפה, בראשות הרב מאיר דב (בערל) רכניצר. הוקמה בשנת תשנ"ז. המשגיח הוא הרב יצחק מאיר פרסטר.
  • ישיבת "ישמח לב" השוכנת ברובע ג' באשדוד בראשות הרב שלמה לוינגר. הוקמה בשנת תשע"ט.
  • בבית שמש, בראשות הרב שלמה בינעט. הוקמה בשנת תש"פ. המשגיח הוא הרב אשר אינדורסקי.

בעבר למדו הבחורים בישיבות בעלז בישיבה גדולה מגיל 17 ועד לנישואיהם. עם השנים גדל מספרם של הבחורים המבוגרים שלא נישאו ואלה לא הרגישו מחויבים לסדרי הישיבה. בשל כך, באלול תשס"ו פוצלו הישיבות. הבחורים משיעור ד' (גיל 20 ומעלה) עברו לישיבה גבוהה 'ברכת אהרן' שהוקמה ברחוב דוד בירושלים (בראשות הרב אברהם דירנפלד והרב אהרן רייכמן. המשגיח הוא הרב אהרן לאנגסאם). באלול תשע"ג עבר גם שיעור ג' לישיבה זו, אולם נוהל זה בוטל באלול תש"פ.

כמו כן קיימת מסגרת לבחורים מבוגרים הלומדים חצי יום ובחלקו השני עובדים. ישיבה זו קרויה "קדושת אהרן" ושוכנת בבניין בית המדרש המרכזי בירושלים. קבוצה נוספת אינה לומדת בישיבה, וחבריה מתכנסים באופן שבועי.

ישיבות קטנות של החסידות קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, אשדוד (2 ישיבות: 1. 'בית מרדכי' על שם רבי מרדכי מבולגרייא; 2. 'בית אהרן' על שם רבי אהרן מבעלזא), בית שמש[9], לונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק (2 ישיבות) ומונסי.

סמינרים

בשנת תשל"ז הוקמו בתי ספר וסמינרים בשם "בית מלכה" בירושלים, בני ברק ובהמשך באשדוד, בחיפה ובבית שמש. סמינרים אלו שמרניים יחסית לבית יעקב ונלמדים בהם פחות לימודי חול. עם זאת יש בהם לימודי מקצוע בכיתות י"ג וי"ד, וחלק מהבנות הלומדות בסמינרים שבהם אין מסלול כזה עוברות לאחר מכן ל"בית מלכה" בשנים אלו.

אדמו"רי בעלז

מאפייני ודרך החסידות

חלקת רבני בעלזא בבלז

בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות בולטים כמו נועם אלימלך, קדושת לוי ותולדות יעקב יוסף. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גארטל כל היום ולימוד עם כובע. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות מדי (כמו התעמקות מרובה בספרי חסידות או לימוד ספרי קבלה). בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. ברוב התחומים אין לחסידות בעלז שיטה חסידית-רעיונית מיוחדת, ועיקר החסידות בבעלז היא לימוד התורה והתקשרות לצדיק.

אדמו"רי וחסידי בעלז היו ידועים כשמרנים וקיצוניים, בהשקפת עולמם ובלבושם. כך למשל, בפתיחת ישיבת בעלז בישראל, נמנע האדמו"ר רבי אהרן מלקרוא לישיבה "ישיבת בעלזא" אלא "ישיבה דחסידי בעלזא", משום שבאירופה לא הייתה לחסידות ישיבה. החסידות לחמה בהשכלה, בציונות ובאגודת ישראל. רבי יהושע הקים את ארגון "מחזיקי הדת" כנגד תנועת ההשכלה, והיה מגדולי הלוחמים בה. רבי ישכר דב מבעלז התנגד לאגודת ישראל וללימוד הדף היומי שנוסד על ידה[דרוש מקור], וכן התנגד לפתיחת בתי ספר לבנות (בית יעקב) בגליציה[דרוש מקור], אם כי לדברי שרה שנירר, הוא תמך ביוזמה בפולין[דרוש מקור]. הוא התנגד גם לרבנים שנחשדו בקרבה רעיונית להשכלה או לציונות[11]. בגליציה הקפידו חסידי בעלז על לבוש מסורתי בסגנון מיושן.

החסידות הייתה שמרנית גם בהשקפתה החסידית. הקפידו בה ללמוד רק ספרי חסידות מן הזרם המרכזי ולא כאלה המבוססים על שיטות מיוחדות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא[12]. כיום הקפדה זו נחלשה, ואף החסידות עצמה מדפיסה את ספרי התניא ושפת אמת.

החסידות מאופיינת עד היום בשמירת המסגרת הפנימית ומנהגי הקהילה. עם זאת, בישראל חלו בה שינויים משמעותיים והיא הפכה לפתוחה יחסית לשינויים כמו שימוש באמצעים פדגוגיים מודרניים ותמיכה בהכשרה מקצועית ולימודי תואר לאברכים. אברכי החסידות מתכנסים מדי שבוע ל"חבורות" ("חברה'ס"), קבוצות שבהן משוחחים בעבודת ה'. בחסידות ישנן "חברה'ס" גם לנשים, בהנהלת הרבנית שרה רוקח וכלתה שרה לאה רוקח.

כמו בחסידויות אחרות, היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שישבו בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו קולפיק, כובע אדמו"רי. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.

לבוש החסידות

באמצע השבוע לובשים חסידי בעלז כובע סמט וחליפה ארוכה חסידית, ובשבת שטריימל וקפוטה פרחונית שמעליה אבנט (גרטל), על אף שיש גרטל בקפוטה, וכן מכנסיים קצרים וגרביים שחורים ארוכים. דיינים ואנשים חשובים וכן חלק מהחסידים, בעיקר בישראל, לובשים גם במהלך השבוע מכנסיים קצרים. בחגים ובחתונות לובשים החסידים גרביים לבנים. לאחרונה הנהיג האדמו"ר ללבוש גרביים לבנים גם בחול המועד. בליל שבת הולכים חלק מהחסידים עם מעיל עליון (ראז'וואלקע) מעל הקפוטה. בישיבות הגדולות של החסידות ישנה חובה שמסגרת המשקפיים תהיה עשויה פלסטיק. באופן כללי פאותיהם של החסידים ארוכות יחסית, או מגולגלות סביב האוזן כמנהג הונגריה.

בשנתיים הראשונות לאחר הבר מצוה, חובשים הבחורים הצעירים בימות החול כובע קטיפה הקרוי קסקט, ואילו את כובע הסמט הם חובשים רק בשבתות וימים טובים.

האדמו"ר חובש במהלך השבוע בעת התפילות ובאירועים מיוחדים ספודיק. הוא גורב גרביים לבנים גם במהלך השבוע. נכדיו הרווקים חובשים קולפיק בשבתות מיוחדות, בחגים ובשמחות[13].

בחסידות בגליציה הייתה הקפדה על כיסוי ראש הנשים במטפחות ולא בפאות. לאחר השואה, התרופפה הקפדה זו והאדמו"ר רבי אהרן רוקח סבר שאין לפעול בנושא. כיום מרבית הנשים החסידות חובשות פאה ומעליה כובע. בנות משפחת האדמו"ר מכסות את ראשן במטפחת.

מאורעות וזמנים בחסידות

בחסידות בעלז נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה". בדרשה זו מוסר האדמו"ר הוראות והדרכות עקרוניות. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" שבו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת שאותה מתחילים אז ללמוד ואומר דרשת מוסר לבחורים ולאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן. בעבר היה נהוג לקבוע את קביעת שיעור ותחילת הזמן בימים מיוחדים[14] אחרי ראש חודש, אך כיום הורה האדמו"ר הנוכחי להתחיל את הזמן עוד לפני מעמד קביעת שיעור.

טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום ההילולא של רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים. הטיש נערך לאחר העלייה ההמונית לקברו של רבי אהרן, בהר המנוחות.

טישים בולטים נוספים הם: "לדוד מזמור טיש" בלילה השני של ראש השנה, שבו אומרים את פרק כ"ד בתהילים הפותח במילים אלו ונחשב "מסוגל לפרנסה"; "המבדיל טיש" במוצאי יום כיפור שבו שר האדמו"ר את הפיוט "המבדיל" של האר"י למוצאי יום כיפור בניגון עתיק; "יוסף טיש" ביום השישי של סוכות[15], שבו האדמו"ר מחלק לחם שחור כסגולה לפרנסה בזכות האושפיזין של יוסף הצדיק שפרנס את כל העולם; "אסתר טיש" ביום הראשון של חול המועד פסח שבו נערכה סעודת אסתר עם אחשורוש[16]; "ובאו כולם טיש" בחג השבועות, שבו האדמו"ר שר שלושה קטעים מתוך הפיוט יום שבתון העוסקים בקבלת התורה.

יום בולט בחסידות הוא היום הראשון של אמירת סליחות לפני ראש השנה. ביום זה נוהגים כל החסידים הגרים בישראל להגיע לאמירת סליחות עם האדמו"ר, לפנות בוקר. לאחר תפילת שחרית אומרים את כל ספר תהילים בציבור[17].

יום ההצלה

חסידי בעלז מציינים מדי שנה את יום ט' בשבט, שבו הגיעו בשנת תש"ד האדמו"ר רבי אהרן רוקח ואחיו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (אביו של האדמו"ר הנוכחי) לארץ ישראל, לאחר מספר שנים שבהן נמלטו ברחבי אירופה מאימת הנאצים. החסידים מציינים תאריך זה בסעודות חגיגיות.

בשנת תשע"ט ערכו ביום זה קמפיין התרמה המוני לטובת המוסדות[18].

שייכותה הפוליטית של החסידות

לוגו הכשרות של החסידות

עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד תנועת ההשכלה היהודית, התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל.

בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלז על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. בשנת ה'תש"ם פרשה החסידות לגמרי מן העדה החרדית. כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה בעלז למפלגה החדשה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים ה'תשס"ג-ה'תשס"ה ושוב החל מה'תשע"א במסגרת הסכם רוטציה ומ-ה'תשע"ג בבחירה לקדנציה שלימה.

ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלזא בירושלים, בבני ברק[19], באשדוד, בבית שמש ובקריית גת.

ניגוני בעלז

טיש פורים בבעלז בהיכל הטישים

בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.

האדמו"ר הנוכחי, רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. שלא כמקובל בחסידויות רבות, ניגוני בעלז כוללים בדרך כלל גם מילים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.

האדמו"ר מלחין בעצמו שירים, כגון "יהי החודש". מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייער ("קה אכסוף"), ירמיה דמן ("סימן טוב ומזל טוב"), שלמה קאליש ("תהא השעה הזאת"[20], "פתח שערי שמים"), אליהו אייזנבאך ("וידעו"[21], "חסדי ה'"), אליעזר קאליש (בנו של שלמה, "כי אתה הוא מלך", "הקשיבה"), שלמה יעקב פריד, יהודה איינהורן והרב פנחס פרידמן[22]. מפיק החצר הוא יוסף משה כהנא. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.

חסידים בולטים

בעבר:

כיום בולטים בין החסידים:

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בשבועון משפחה פורסמה הערכה של כ-8,000 משפחות. עם זאת, באלפון של החסידות משנת תשע"ג מנויות כ-3,500 משפחות בישראל.
  2. חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  3. בעלזא תהיה פינת יקרת אשר יידעו בה מהקדוש ברוך הוא עד ביאת המשיח.
  4. בעלזא תהיה פינת יקרת לתורה ויראת שמים עד ביאת המשיח.
  5. אביו של האדמו"ר הנוכחי
  6. הידיעה הראשונית בעיתונות
  7. למשל בקדושה במקום "על יד נביאך", "על ידי נביאך".
  8. לאחר פטירת הגרש"י רוזנגרטן: בבעלזא מונו ראשי ישיבות חדשים באתר JDN.
  9. בחדרי חרדים.
  10. לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". חיים שקדי, ‏נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט, באתר כיכר השבת, 3 ביוני 2011.
  11. כך למשל בחסידות בעלז לא למדו את ספרי הרב שמואל שטראשון (הרש"ש) וספרי מהר"צ חיות.
  12. יוצא מן הכלל היה הספר ישמח ישראל, שאף שמקור מחברו מבית פשיסחה, הוא כתוב בדרך החסידות הכללית[דרוש מקור].
  13. בעבר גם האדמו"ר היה חובש קולפיק אך החל מחנוכה תש"ע הוא חובש ספודיק. בחסידות בעלז באירופה האדמו"רים השתמשו בשני הכובעים, ספודיק וקולפיק.
  14. לא ביום ב' וד' בשבוע, ולא ביום א' ג' ה' בחודש.
  15. בשנים שחל יום זה בשבת, נערך הטיש ביום הרביעי של סוכות שהוא יום האושפיזין של יוסף לפי מנהג אשכנז.
  16. בחו"ל היה זמן הטיש בצהרי היום השני של יום טוב פסח.
  17. רבי ישכר דב רוקח (הזקן) אמר שישנם שלושה ימי התעוררות: ראש חודש אלול "נלקח" על ידי חסידות צאנז, יום הראשון של סליחות בחסידות בעלז, וסליחות של ב"יום י"ג מידות", בחסידות טשרנוביל.
  18. למען ממלכת התורה והחינוך בעלזא באתר JDN
  19. הנציג בבני ברק מוצב ברשימת דגל התורה.
  20. באתר הזמנה לפיוט. הולחן לחתונת אהרן מרדכי.
  21. הולחן לבר מצווה של אהרן מרדכי רוקח.
  22. ראו אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס", ובו רשימה של הניגונים המפורסמים עם שמות המלחינים; וכן ראיון עם ארבעת המלחינים המרכזיים, במקור בעיתון המחנה החרדי.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0