הבחירות לרבנות הראשית לישראל (1972)
| |||||||||||
| הרב הראשי האשכנזי | |||||||||||
| ' | |||||||||||
| מועמד | הרב שלמה גורן | הרב איסר יהודה אונטרמן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר הקולות | 89 | 57 | |||||||||
| הזוכה: הרב שלמה גורן | |||||||||||
| |||||||||||
| הרב הראשי הספרדי והראשון לציון | |||||||||||
| ' | |||||||||||
| מועמד | הרב עובדיה יוסף | הרב יצחק ניסים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר הקולות | 81 | 68 | |||||||||
| הזוכה: הרב עובדיה יוסף | |||||||||||
הבחירות לרבנות הראשית לישראל נערכו ב-15 באוקטובר 1972. לתפקיד הרב הראשי האשכנזי נבחר הרב שלמה גורן, והראשון לציון והרב הראשי הספרדי הנבחר היה הרב עובדיה יוסף.
מערכת הבחירות
הבחירות נערכו ב-15 באוקטובר 1972. הבוחרים היו 150 חברי האספה הבוחרת בנשיאותו של מרדכי סורקיס.
במהלך הבחירות הדיחו הרבנים הראשיים לתל אביב הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף לראשונה בתולדות הרבנות הראשית את הרבנים הראשיים המכהנים הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק ניסים, זאת בעקבות החוק שנחקק בסמיכות למערכת הבחירות.
בניגוד למערכות הבחירות הקודמות של הרבנות הראשית שנערכו לאחר פטירתו של הרב הראשי הקודם, ב־1972 נחקק חוק בחירות הרבנות הראשית שקובע לקיים בחירות פעם בכ10 שנים ולכן לראשונה הועמדו הרבנים הראשיים המכהנים בבחירות, ושניהם הודחו על ידי הרבנים הראשיים לתל אביב.[1]
מערכת הבחירות לרב הראשי האשכנזי הייתה סואנת במיוחד, בעקבות פרשת האח והאחות, רוב הגדולים ורבני ארץ ישראל טענו בפרשה שהאח והאחות ממזרים והינם פסולי חיתון, למרות רצונם להינשא. הפרשה הזו הסעירה את המדינה והגיע אף לצמרת הפוליטית שחיפשה דרך איך ניתן להתיר אותם, הפרשה הגיע בשנת 1968 לשמועו של הרב שלמה גורן שהיה אז הרב הראשי הצבאי, אך כיוון שהיה רק רב צבאי ראשי, לא היה בכוחו להתיר את הממזרים.
במהלך המערכת, כך נטען, מפלגת העבודה תמכה ברב שלמה גורן כדי שיתיר את הממזרים, דבר שהרבה רבנים בארץ ובעולם טענו ש"מנוגד להלכה", והוא נבחר אך ורק כדי לעשות דבר שמנוגד להלכה לכאורה וכי הבחירות לרבנות הראשית היו פוליטיקה לשמה ולא נגועים בהלכה כלל.[2]
הרבי מליובאוויטש התנגד מאוד לרעיון של החלפת רב מכהן ממשרתו, ובעיקר נגד הדחתם של הרב אונטרמן והרב ניסים.[3]
הבחירות למועצת הרבנות הראשית
באותו ביום נערכו גם בחירות למועצת הרבנות הראשית.
הרבנים האשכנזים שנבחרו היו: חברי מועצת הרבנות הראשית הרב שלמה יוסף זווין (120 קולות) והרב כתריאל פישל טכורש (103 קולות). הרב הראשי של רמת גן הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (94 קולות), הרב הראשי של באר שבע הרב אליהו כץ (78 קולות), וחבר בית הדין הרבני הגדול הרב אליעזר שפירא (69 קולות). הרבנים האשכנזים שלא נבחרו היו: חבר מועצת הרבנות הראשית הרב שאול ישראלי (63 קולות), הרב הראשי של נתניה הרב משה לוין (56 קולות), חבר מועצת הרבנות הראשית הרב אליעזר גולדשמידט (41 קולות), חבר בית הדין הרבני הגדול הרב בצלאל ז'ולטי (41 קולות), וראש ישיבת פתח תקווה הרב אהרון כץ (25 קולות).
הרבנים הספרדים שנבחרו היו: הרב הראשי של נתיבות הרב רפאל צבאן (112 קולות), חברי מועצת הרבנות הראשית הרב חיים דוד הלוי (104 קולות) והרב יוסף קאפח (89 קולות), רב המועצה האזורית שפיר הרב בנימין אביעד (79 קולות), והרב הראשי של אשקלון הרב יוסף שרביט (75 קולות). הרבנים הספרדים שלא נבחרו היו: חבר לשכת הרבנות בירושלים הרב דוד עובדיה (44 קולות), הרב הראשי של רמלה הרב אברהם אבוחצירא (41 קולות), חבר בית הדין הרבני הגדול הרב שלום יצחק מזרחי (39 קולות), אב בית הדין הרבני בתל אביב הרב יוסף נדב (39 קולות), הרב הראשי של נתניה הרב דוד שלוש (32 קולות), והרב הראשי של קריית אתא הרב משה מימון (30 קולות).[4]
הערות שוליים
- ↑ מרים נאור, התמחות במשרד המשפטים בסימן בחירת הרבנים הראשיים
- ↑ יוסי ביילין, כתבה בעיתון דבר, באתר www.nli.org.il, 24 בנובמבר 1974
- ↑ הבחירות לרבנות נדחו: מה דעת הרבי בעניין החלפת רב מכהן?, באתר חב"ד און ליין, כ"ו סיוון ה'תשפ"ג
- ↑ נבו - המאגר המשפטי, באתר www.nevo.co.il
הבחירות לרבנות הראשית לישראל (1972)42287235