הבחירות לרבנות הראשית לישראל (1964)

	הרב הראשי הספרדי
	17 במרץ 1964
	הזוכה: הרב יצחק נסים

	הרב הראשי האשכנזי
	17 במרץ 1964
	הזוכה: הרב איסר יהודה אונטרמן

הבחירות לרבנות הראשית לישראל נערכו ב-17 במרץ 1964, ד' בניסן ה'תשכ"ד. לתפקיד הרב הראשי האשכנזי נבחר הרב איסר יהודה אונטרמן, ולתפקיד הרב הראשי הספרדי נבחר הרב המכהן הרב יצחק ניסים.

מערכת הבחירות

הבחירות נערכו ב-17 במרץ 1964, הבוחרים היו 120 חברי האספה הבוחרת בנשיאות ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון משה זילברג.

הבחירות נערכו לאחר שבתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 פסקה כהונתם של מועצת הרבנות הראשית.

לאחר פטירתו של הרב הרצוג בשנת 1959, נשאר הרב ניסים כרב ראשי בודד, ללא הרב הראשי האשכנזי עד לבחירת הרב אונטרמן.^[1]

מערכת הבחירות הייתה צמודה בעיקר בין הרב אונטרמן והרב גורן, ולבסוף ניצח הרב אונטרמן את הרב גורן בהפרש של 3 קולות בלבד.

המועמדים

לתפקיד הרב הראשי האשכנזי

הרב איסר יהודה אונטרמן – הרב הראשי לתל אביב וחבר מועצת הרבנות הראשית. בשל היותו בן 78 נחשב אז לזקן הרבנים ברבנות הראשית.

הרב שלמה גורן – הרב הראשי לצה"ל, התמודד גם על חברות במועצת הרבנות הראשית באותם בחירות ולא נבחר.

הרב בצלאל ז'ולטי – שהיה דיין בבית הדין הרבני הגדול היה מועמד גם כן אף הסיר את מועמדותו ברגע האחרון.^[2]

לתפקיד הרב הראשי הספרדי

הרב יצחק ניסים – הראשון לציון המכהן.

הרב עובדיה הדאיה – חבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול.

הבחירות לחברי מועצת הרבנות הראשית

באותו ביום נערכו גם בחירות לחברי מועצת הרבנות הראשית.

המועמדים הרבנים האשכנזיים (5 הרבנים הראשונים נבחרו, מי שנבחר מסומן בהדגשה)

הרב שלמה יוסף זוין – חסיד חב"ד, סגן יושב ראש התאחדות הרבנים דפליטי רוסיה ושאר הארצות. (66 קולות)
הרב שאול ישראלי – מהציונות הדתית, רבו של כפר הרא"ה, מראשי ישיבת מרכז הרב וחבר המועצה המורחבת של מועצת הרבנות הראשית. (64 קולות)
הרב כתריאל פישל טכורש – מהציונות הדתית, רב שכונת שפירא ואחראי הכשרות בתל אביב, יו"ר חבר הרבנים של הפועל המזרחי וחבר המועצה המורחבת של מועצת הרבנות הראשית. (63 קולות)
הרב יהושע קניאל – מהציונות הדתית, חבר הרבנות בחיפה ודיין בבית הדין הרבני בחיפה. (63 קולות)
הרב אליעזר גולדשמידט – חרדי ליטאי, אב בית הדין הרבני בתל אביב וחבר הוועדה למינוי דיינים. (49 קולות)
הרב שלמה גורן – מהציונות הדתית, הרב הראשי לצה"ל ומועמד לרב הראשי לישראל. (45 קולות)
הרב ד"ר קלמן כהנא – חרדי ליטאי, חבר הכנסת ורב קיבוץ חפץ חיים. (40 קולות)
הרב אלימלך בר שאול – מהציונות הדתית, רבה הראשי של העיר רחובות (38 קולות)
הרב יצחק ידידיה פרנקל – רב בית הכנסת אהבת חסד בפלורנטין. (24 קולות)
הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי – מהציונות הדתית, רבה הראשי של העיר רמת גן (17 קולות)
הרב דוד ליפשיץ – חרדי ליטאי, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, חבר נישאות אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, נשיא ארגון עזרת תורה (16 קולות)
הרב אפרים סוקלובר – מהציונות הדתית, רבה הראשי של רעננה (15 קולות)
הרב חיים זבולון חרל"פ – מהציונות הדתית, רבה הראשי של ראשון לציון. (7 קולות)

המועמדים הרבנים הספרדיים (5 הרבנים הראשונים נבחרו, מי שנבחר מסומן בהדגשה)

הרב יצחק אבוחצירא – רבם הראשי של הערים רמלה ולוד. (85 קולות)
הרב שלום יצחק הלוי – רב יהדות תימן בתל אביב, ראש רבני תימן בארץ ישראל, חבר מועצת הרבנות הראשית (66 קולות)
הרב חיים דוד הלוי – מהציונות הדתית, הרב הראשי הספרדי בראשון לציון. (65 קולות)
הרב יהושע פיטוסי – הרב הראשי הספרדי בצפת. (61 קולות)
הרב סלמן חוגי עבודי – אב בית דין בירושלים. (48 קולות)
הרב עובדיה הדאיה – ראש ישיבת המקובלים בית אל, חבר מועצת הרבנות הראשית ומועמד לרב הראשי לישראל. (45 קולות)
הרב אליהו פרדס – הרב הראשי הספרדי בירושלים. (38 קולות)
הרב רפאל עבו – אב בית דין בתל אביב. (36 קולות)
הרב יוסף קאפח – דיין בבית הדין הרבני בירושלים. (28 קולות)
הרב מישאל דהאן – הרב הראשי הספרדי ואב בית הדין בבאר שבע. (22 קולות)
הרב משה לוי – הרב הראשי הספרדי בבת ים. (19 קולות).^[1]