הדסון (הר געש)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדסון
Cerro hudson.jpg
תצלום אווירי מ-1991
מידע כללי
סוג הר הר געש שכבתי פעיל
גובה 1,905 מטר
מיקום צ'ילה
רכס הרים הרי האנדים
מספר הר געש 1508-057[1]
התפרצות אחרונה 1991
קואורדינטות 45°55′48″S 72°58′12″W / 45.929901°S 72.969875°W / -45.929901; -72.969875

הר הדסוןספרדית: Cerro Hudson) הוא הר געש שכבתי בדרום צ'ילה, שבו התרחשה אחת ההתפרצויות געשיות הגדולות ביותר של המאה ה-20. ההר עצמו מכוסה בקרחון. בפסגת ההר יש קלדרה גדולה שנוצרה מהתפרצות עתיקה. פעילות געשית מודרנית מתרחשת בתוך הקלדרה. הר הדסון קרוי על שמו של פרנסיסקו הדסון, הידרוגרף של הצי הצ'יליאני במאה ה-19.

תיאור

הר הגעש הדסון שוכן כ-15 קילומטרים מחוף האוקיינוס השקט ו-137 קילומטרים דרומית לעיר קויאיקה, דרומית לעיירה פוארטו אייסן (Puerto Aisén) וצפונית לשדה הקרח הצפוני (Campo de Hielo Norte) במחוז אייסן של צ'ילה.

הר הדסון משתרע על שטח של 300 קמ"ר, גובהו 1,905 מטרים ובפסגתו קלדרה שקוטרה עשרה קילומטרים המכוסה שלג עד. מי הפשרת השלגים מתנקזים בפרצה בשפה הצפון מערבית של הקלדרה, והם המקור למפולות הבוץ במורד הנהר ריו דה לוס ומלס (Río de Los Huemeles). צפונית להר הגעש יש שני חרוטי אפר, וחרוטי אפר נוספים מצויים על המדרונות הצפון-מערביים והדרום-מזרחיים.

היסטוריה של התפרצויות

הר הדסון הוא הר הגעש הדרומי ביותר בהרי האנדים של צ'ילה שפעילותו מיוחסת להפחתה של לוח נסקה מתחת ללוח הדרום-אמריקאי.

משערים כי מדד ההתפרצות הגעשית (המסומן בקיצור כ-VEI) של התפרצויות געשיות גדולות שהתרחשו בהר הדסון באלפי השנים שקדמו לשנת 1890 לפנה"ס היה 6. התפרצויות אלו אחראיות, קרוב לוודאי, להיווצרות הקלדרה. ההתפרצות הקדומה ביותר השמידה ככל הנראה קבוצות גדולות של התושבים הקדמונים שחיו במרכז פטגוניה ואולי אפילו את כולם, על פי הממצאים שנתגלו באתר הארכאולוגי של לוס טולדוס (Los Toldos). בתקופה המודרנית היו בהר התפרצויות מתונות ב-1891 וב-1971, והתפרצות גדולה מאד ב-1991.

ההתפרצות של 1971

לפני 1970 היה ידע מועט מאד על ההר. ב-1970 החלה התפרצות געשית שולית שהמסה חלקים מהקרחון, באוגוסט-ספטמבר 1971 זוהתה התפרצות מתונה (מדד התפרצות 3) בחלקה הצפון מערבי של הקלדרה שהעיפה אפר געשי לאוויר, וגרמה להתפתחות להארים מהמסת חלק גדול מהקרחון. הלהארים גרמו למותם של חמישה אנשים, ורבים נוספים פונו מהאזור.

ההתפרצות של 1991

ההתפרצות שהתחוללה בין אוגוסט לאוקטובר 1991 הייתה התפרצות פליניאנית שעוצמתה 5 במדד ההתפרצות הגעשית, שבה נפלטה טפרה בנפח גולמי של 4.3 קילומטרים מעוקבים (מקביל ל-2.7 קילומטרים מעוקבים של סלע מוצק). חלקים מהקרחון נמסו וזרמו במורד ההר כזרמי בוץ. איש לא נפגע בהתפרצות זו בשל ריחוקו של ההר ממקומות יישוב, אבל אלפי אנשים פונו מהאזורים הסמוכים. אפר נשר על צ'ילה, ארגנטינה כמו גם על איי פוקלנד.

בנוסף לאפר, נפלטו כמויות גדולות של גז געשי, בעיקר גופרית דו-חמצנית. אלו תרמו לגזים שכבר היו באטמוספירה מההתפרצות הגדולה עוד יותר של הר הגעש פינטובו מוקדם יותר באותה שנה וסייעו לתופעת ההתקררות העולמית בשנים שבאו אחר כך. גם האוזון התדלדל, כאשר החור באוזון מעל אנטארקטיקה גדל בשנים 1992 ו-1993 לממדים הגדולים ביותר שנמדדו מעולם.

בשל התפרצות פינטובו באותה שנה לא זכתה ההתפרצות הגעשית הגדולה של הר הדסון לתשומת לב רבה.

פעילות ב-2011

ב-26 באוקטובר הכריז השירות הגאולוגי של צ'ילה (SERNAGEOMIN), מצב חירום אדום.[2] המשרד האחראי לטפל במצבי חירום (Onemi ראשי תיבות של Oficina Nacional de Emergencia del Ministerio del Interior) פינה מעל למאה תושבים מהאזורים הסמוכים. בטיסה מעל להר התגלה ענן קיטור וגז שהכיל מעט מאד אפר שהגיע לגובה בין קילומטר ל-4 קילומטרים. לא אובחנה בינתיים פליטת לבה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר הדסון בוויקישיתוף
  • Cerro Hudson תמונות והסברים מאתר Global Volcanism Program
  • Earthquake Report – פירוט של הפעילות הגעשית ב-2011

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0