אפיקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפיקים
Afikim 6817.jpg
מגדל המים של אפיקים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-199 מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,488 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.6% בשנה
32°40′52″N 35°34′41″E / 32.6811655769683°N 35.5780467473666°E / 32.6811655769683; 35.5780467473666
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
הקיבוץ בשנות ה-40
"לזכר ילדים נהדרים" (1944) מאת דב פייגין בקיבוץ. צילום משנת 1949.

אפיקים הוא קיבוץ בעמק הירדןכביש 90 בין אשדות יעקב לבית זרע) המשתייך לתק"ם. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. מקור השם נובע מהמיקום שבין שני אפיקי מים שעוברים בסביבתו - נהר הירדן ונחל הירמוך שבסביבה.

היסטוריה

הקיבוץ נוסד בשנת 1932 על ידי חברי גרעין חניכי השומר הצעיר מרוסיה ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שנודע גם כקיבוץ "נצ"ח" - נוער צופי חלוצי, מרוסיה, כשם התנועה העולמית של השומר הצעיר[3]. הקבוץ נוסד כקיבוץ היעד של כל חברי השומר הצעיר העולים מברית המועצות ובהמשך גם של חברי השומר הצעיר מלטביה.

הקיבוץ התארגן בקיץ 1924 וחברי הגרעין עבדו באדמות ווזיה שליד ראש פינה, כפועלי בניין בעפולה[4], בחיפה, ובזכרון יעקב והחזיקו את הקיבוץ בטירה[5]. בקיץ 1927 התרכזו חברי הקיבוץ באזור עמק הירדן. חלקם עבדו עבור חברת החשמל בנהריים והשאר עבדו בבניית בתי קבוצת כנרת בנקודת הקבע על הגבעה והתגוררו ברפת שבכנרת[6]. החיכוך עם הפועלים האחרים של חברת החשמל הביא לעזיבה רבה, ובעקבות זאת בקשו, ולבסוף השיגו, רשות לפועלי הקיבוץ להתגורר בכנרת ולהמשיך לעבוד בנהריים. בקיץ 1928 מנה הקיבוץ כ-60 חברים[7]. במרץ 1929 כבר היו בקיבוץ כ-90 חברים, הודות לעליית חברים מברית המועצות. עם תום בניית קבוצת כנרת עברו חברי הקיבוץ לחצר כנרת, שהתפנה לאור מעבר חברי קבוצת כנרת לבתי הקבע שנבנו עבורם. בתקופה בכנרת החלו החברים בהנחת היסודות לנקודת הקבע בהקמת משתלה וסידור בסיס ללול[8][9].

בשנת 1932 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חופש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באספת הקיבוץ[10]. באותה שנה הגיעה קבוצת חלוצות מלטביה כנציגות למכבייה הראשונה בתל אביב ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ גרעינים נוספים, רובם עולים מאירופה ומקצתם ילידי ישראל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים לגדודים העבריים.

בזמן מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ לבסיס של הפלמ"ח, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימש כבסיס נח"ל. בקיבוץ קיים אולם הספורט "בית איתמר" שנקרא על שמו של איתמר גולני, בן הקיבוץ שנהרג במלחמת העצמאות. דמותו של גולני מונצחת בציור פרסקו שצייר הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג באולם הספורט בשנת 1953[11].

הקיבוץ השתייך בעבר לקיבוץ המאוחד. עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, לא התפלג כרבים מהקיבוצים, עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט בקיבוץ המאוחד, אשר הקימה את איחוד הקיבוצים המזוהה עם מפא"י (לאחר מכן: איחוד הקבוצות והקיבוצים) וחבר הקיבוץ יוסף יזרעאלי נעשה המזכיר הראשון של התנועה החדשה.

אפיקים הוא מגדולי הקיבוצים ומראשוני התעשייה הקיבוצית שנהנה עשרות שנים מחסותו של דוד בן-גוריון. אך מוקדם מאד גם השתלטה עליו הנהגה שעיקרה במידה רבה את הדמוקרטיה שלו. ספרו של אסף ענברי "הביתה" מספק קריאה מהנה בתולדות הקיבוץ אבל ניתוח סוציולוגי מפורט המשתמש בנתונים נוספים מלמד כי שליטה בלתי-דמוקרטית של שלושת מנהיגיו ונאמניהם אמנם תרמה לצמיחתו המהירה אבל לא תמיד שרתה את טובת החברים כפי ששירתה את המנהיגים[12].

שנים רבות פעל באפיקים מפעל הלבידים "קלת". בין פעילויות הקיבוץ היו סדר פסח רב-משתתפים עם מקהלה מקומית גדולה; מגרש שעשועים עם שפע של מתקנים בחג העצמאות; טקס חקלאי בחג השבועות; חגיגות פורים למבוגרים וילדים. באפיקים קיימת פעילות ספורט כגון כדורגל, התעמלות, כדורמים, כדורעף, ועוד. ספריהם של אריה אופיר ("אפיקים דרכו של קיבוץ") ושל אסף ענברי ("הביתה"), ועוד - מספרים את תולדות הקיבוץ.

נערים בקיבוץ אפיקים, 1953

אתרים בקרבת היישוב

  • תל עובדיה - אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. האתר התגלה במאי 1959, בעת שטרקטור של קיבוץ אפיקים עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות.

לקריאה נוספת

  • אריה אופיר (עורך), אפיקים במחצית יובלה, קובץ דברי חברים. הוצאת קיבוץ אפיקים, 1951.
  • מוריס פוליטי, גדרות-המלך, הוצאת עם עובד, 1963, רומן מתורגם מצרפתית על המאבקים האישיים והאידאולוגיים בחברה הקיבוצית בשנות החמישים מנקודת מבטו של עולה המתקשה להסתגל לחיי שיתוף. המחבר, יליד אתונה שכתב בצרפתית, ישב בשנים אלה בקיבוץ אפיקים וכתב שם את המחזה על חיי קיבוץ, "מעיינה" ("הבימה", 1956).
  • אריה אופיר, אפיקים: דרכו של קיבוץ. הוצאת עם עובד, 1986.
  • אסף ענברי, הביתה, ידיעות ספרים, 2009, ספר עלילתי המבוסס על קורותיו האמיתיות של קיבוץ אפיקים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפיקים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ לקראת שנת העשור של השומר הצעיר ברוסיה, דבר, 16 ביוני 1931
  4. ^ מהבחירות, דבר, 22 בנובמבר 1925
  5. ^ הקבוץ מ ס.ס.ס.ר, השומר הצעיר, 10 בפברואר 1928
  6. ^ כנרת, דבר, 11 בינואר 1928
  7. ^ קיבוץ השומר הצעיר מססס"ר, דבר, 27 באוגוסט 1928
  8. ^ קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר בכנרת, דבר, 6 במרץ 1929
  9. ^ קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר, דבר, 18 בפברואר 1930
  10. ^ אורי משגב, 37,960 ימי חופש, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 באפריל 2010
  11. ^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 36-31.
  12. ^ ר. שפירא האמת על הקיבוץ, פרדס, חיפה, עמ' 191–195, 204-205.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0