החטיפה בהרי שכם (1943)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שכם, 1950. תצלום של וילם ואן דה פול

החטיפה בהרי שכם התרחשה ב-6 ביוני 1943. חמישה צעירים יהודים, שערכו סיור רגלי מבצעי מטעם ההגנה באזור שכם שבשומרון, נתפסו והוחזקו כשבויים על ידי אנשי כנופיה ערבית. אחד מהם נהרג ויתר הארבעה הצליחו להימלט מחוטפיהם וניצלו.

החטיפה

ב-5 ביוני 1943 יצאה מכפר סבא מזרחה קבוצה של צעירים חברי ההגנה. חברי הקבוצה היו:

  • אברהם ישראלי, כבן 23
  • חנוך אבין, בן 20
  • עמנואל יודלביץ (ארצי), כבן 29
  • ראובן קופמן (כנען)
  • לוי קופלביץ (ארגוב), כבן 26

כל החמישה שירתו כנוטרים. מטרת סיורם הייתה להכיר את השטח סביב העיר שכם בשומרון לקראת סיורים נוספים שם ולקראת עימות אפשרי עם הכנופיות הערביות באותו אזור ולהכין מפה שלו. ישראלי, שהכיר את שטח הסיור היטב, עמד בראש הקבוצה. הוא ויודלביץ היו דוברי ערבית. אנשי הקבוצה לא נשאו נשק.

הקבוצה התחילה את מסעה ברכב ולאחר מכן המשיכה ברגל. אנשיה סיירו בבאר יעקב, בהר גריזים ובהר עיבל. כוונתם הייתה לסיים את נתיב הסיור בסבסטיה.

ביום השני של הסיור, בשיפולי הר עיבל או בסמוך לחורבות סבסטיה מצפון מערב לשכם, נלכדו החמישה על ידי קבוצה של אנשי כנופיה ערבים חמושים שבראשה עמד חאמד זאוואתה, אדם שנאשם ברצח שני שוטרים בריטים זמן מה לפני כן. זאוואתה איים על החמישה. ישראלי ויודלביץ ענו לזאוואתה, הדגישו כי לא באו לקנות קרקע באזור והזהירו אותו שאם יפגע בהם יהיו התוצאות לכך חמורות. על כן החליט זאוואתה לדבריו לדרוש מקרובי החטופים כופר נפש עבורם והחתים את החטופים על מכתב אליהם. החוטפים שדדו מהחטופים כסף ושעונים, כבלו אותם בחבלים והוליכו אותם דרך מספר כפרים בסביבה.

החוטפים הכניסו את החטופים למערה כדי שישהו שם במשך הלילה (לפי גרסה אחרת השינה הייתה תחת כיפת השמיים[1]). שניים מהחוטפים התייצבו לשמור על החטופים במערה כשבידיהם רובה ואקדח. הם לקחו מהחטופים את נעליהם על מנת להקשות עליהם להימלט. הם אמרו לחמישה כי לאחר קבלת כופר הנפש עבורם ישחררו אותם. בהמשך הצליחו החטופים לחתוך את כבליהם בעזרת אולר שהיה מוסתר אצלם והחלו לברוח. השומרים ירו לעברם: לפי גרסה אחת החלו לירות לפני שהחלה הבריחה כדי לחסלם[2]; לפי גרסה אחרת - ירו השומרים לאחר שחטופים התחילו לברוח.[3] מהיריות נפצעו ישראלי ויודלביץ - הראשון בבטנו והשני בכתפו. הם נותרו מוטלים במקומם. אנשי הכנופיה רדפו ללא הצלחה אחרי שלושת האחרים, חשבו שהשניים שנפגעו מהיריות נהרגו והסתלקו מהמקום. ישראלי, שמצבו היה קשה, אמר ליודלביץ דברי פרידה וביקש ממנו לברוח. בהמשך מת ישראלי מפצעיו.

יודלביץ הפצוע נע צפונה, הגיע לכפר ג'בע וביקש שם עזרה. אחד מהתושבים הכניס אותו לביתו, חבש אותו והביא אליו את מוח'תאר הכפר חאפז ג'ראד. המוח'תאר הזעיק את המשטרה הבריטית. השוטרים העבירו את יודלביץ לבית חולים ופתחו בחיפושים. הם הגיעו אל המערה שבה הוחזקו החטופים ומצאו את גופתו של ישראלי.

קופלביץ נמלט מזרחה ועם בוקר הגיע לכביש טובאס-שכם ונאסף על ידי רכב משטרה. שני הבורחים האחרים, אבין וקופמן, הסתתרו במשך היום הבא במחצבה. בלילה שאחריו הם הגיעו לכביש שכם-ג'נין ובעזרת משאית ערבית הגיעו למשטרת ג'נין. הם חזרו לכפר סבא ב-8 ביוני.[4]

לאחר החטיפה

מצבתו של אברהם ישראלי בכפר סבא

ב-7 ביוני בערב הובאה גופתו של אברהם ישראלי לכפר סבא. למחרת נערכה לו שם הלוויה רבת משתתפים ומשמר נוטרים ליווה את ארונו. כיום מוצבת על גבי קברו בבית העלמין הישן גאולים מצבה צבאית שעליה חרות סמל ההגנה.

לאחר שיודלביץ החלים מפציעתו שלח ראש מועצת כפר סבא אברהם קירכנר-קרן למוח'תאר הכפר ג'בע מכתב ובו הודה לו על העזרה שקיבל יודלביץ בכפרו.

המשטרה הבריטית עצרה שני חשודים שזוהו על ידי החטופים כשני חברי הכנופיה ששמרו עליהם ופתחו באש לעברם - טראבי חוסיין ומוחמד עבאס. התברר ששניהם ערקו מיחידה צבאית בארץ ישראל. על כן נערכו להם משפטים צבאיים. במשפטו של חוסיין העידו ארבעת ניצולי החטיפה. שניהם הורשעו ברצח והוצאו להורג. ראש הכנופיה חאמד זאוואתה נשפט גם הוא אך זוכה מחמת הספק.[5]

חנוך אבין נהרג במרץ 1948, במהלך ההגנה על היישוב מגדיאל במלחמת העצמאות.

במהלך מלחמת ששת הימים הגיעה יחידת צה"ל לכפר ג'בע. מפקדה היה קצין מילואים מכפר סבא. חאפז ג'ראד, שהיה עדיין מוח'תאר הכפר, הציג בפניו את מכתב התודה שקיבל ב-1943 מראש מועצת כפר סבא.

בקיץ 1968 ביקרו שלושת ניצולי החטיפה שנותרו בחיים בכפר ג'בע ועמם בני משפחתו של אברהם ישראלי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור: נאשם ברצח אברהם ישראלי - בבית דין צבאי, דבר, 18 בינואר 1944.
  2. ^ גרסה זו מופיעה בקטעי עיתונות שונים.
  3. ^ מקור: הרצח בהרי שכם, בתוך ספרו של שלמה אנגל, ספר סבא: 70 שנה לייסוד כפר סבא, תרס"ג-1903, 80 שנה לגאולת אדמתה, 1973, באתר dtalkville.com.
  4. ^ לפי גרסה אחת ברח אבין בחברתו של קופלביץ (נסתיימו עדויות הקטגוריה במשפט רצח ישראלי, הבקר, 20 בינואר 1944).
  5. ^ מקור: הטקסט הנלווה לסרטון "האזכרה של אברהם" באתר יוטיוב.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0