הטיה תרבותית
הטיה תרבותית היא תופעה או שיפוט שלה לפי אמות המידה המקובלות בתרבות מסוימת. תופעה זו נחשבת לא פעם בעיה מרכזית בתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה, בהם כלכלה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. כמה מהעוסקים בתחומי דעת אלו ניסו לפתח שיטות ותאוריות לצמצום ההטיה התרבותית או לביטולה.
הטיה תרבותית מתרחשת כשההנחות שבני תרבות מסוימת מניחים והמוסכמות שהם פועלים לפיהן, כולל מוסכמות שעניינן שפה, סימנים, הוכחות ועדויות, נתפסות בעיני אחרים כסותרות את חוקי ההיגיון או את חוקי הטבע. אפשר למצוא הטיות תרבותיות רבות, למשל בהקשרים צבעים, בחירת בני זוג, תפיסות של צדק, בלשנות והיגיון, תוקפן של עדויות ואיסורים.
הטיה תרבותית בתחומי דעת שונים
פסיכולוגיה
להטיה תרבותית אין הגדרה מוסכמת אחת. היא נגזרת ממופעים של השתייכות גזעית (למשל, צבע עור), אתנית או לאומית, מבנים קוגניטיביים, ידע וכישורים, או קשיים פסיכולוגיים (למשל דיכאון). חוקרים טבעו את המונח כשניסו להסביר הבדלים בין קבוצות (במקור בין אפרו-אמריקאים והיספנים לאמריקנים ממוצא לבן) במבחני ידע והציעו שיש למדוד את ההישגים בהתאם לקבוצה הנמדדת. אומנם הרעיון הטיה תרבותית נידון בתחום למידה והערכה, בהקשר של הבדלים בהצלחה ובניבוי בהקשר של מגוון תפיסות פסיכולוגיות, ובעיקר של פסיכולוגיה יישומית ומדעים חברתיים והתנהגותיים אחרים, אך הוא זכה לתשומת לב מעטה יחסית במחקר.[1]
בהקשר של מבחנים פסיכולוגיים, המונח הטיה תרבותית מתייחס לקושי הנובע מהשימוש במבחנים פסיכולוגיים אחידים, בעל-פה ושאינם בעל-פה, לשם מדידת רמת האינטליגנציה של הנבחנים. עם הזמן חוקרים זיהו שמידת ההצלחה במבחן תלויה בתרבות, ובעקבות זאת זיהו קושי להסתמך על מבחנים אלו למדידת אינטליגנציה בקרב מיעוטים. התברר שהבעיה אינה טמונה בנבחנים אלא במבחנים עצמם – סטודנטים מרקע שונה נבדלים זה מזה במידה שסביבות הלמידה, הסיטואציות המוזכרות במבחנים והשאלות עצמן מותאמות להם.[2]
תפיסות וציפיות תרבותיות משפיעות גם על תהליך הטיפול במצבים פסיכולוגיים פרטניים.[3]
כלכלה
מרב המחקרים בתחום הכלכלה אינם מייחסים די השפעה להטיה תרבותית. מבין המחקרים העומדים על הקושי הזה ראוי להזכיר מחקר שהוצע בו כי היחסים בין מדינות מושפעים, בין השאר, מהתפיסות התרבותיות שתושבי כל אחת מהן מייחסים לתושבי המדינה האחרת. אמון הדדי נמוך, הציעו החוקרים, גורם צמצום של יחסי המסחר בין המדינות, של שיתופי הפעולה הכלכליים ביניהן ושל ההשקעות הישירות.[4] ההשפעה חזקה עוד יותר, לפי המחקר, בכל הנוגע לסחר במוצרים, כיוון שהוא מחייב אמון יותר מתחומים אחרים.
סוציולוגיה
רבים מניחים שחברות שיש בהן קונפליקטים בין אמונות יתאפיינו יותר מאחרות בהטיה תרבותית כיוון שקבוצות חזקות יכפו באמצעות מבנים חברתיים את תפיסותיהן. מחקר שעסק בהטיה תרבותית מנקודת מבט סוציולוגית בחן את ההשפעה של תפיסות תרבותיות בנוגע ל"תוקף", ל"נטייה" ול"הגינות" על מידת הפלורליזם של חברה.[4] אחת ההגדרות שניתנו להטיה תרבותית היא: "המידה שמבחן מכיל תוכן תרבותי המתאים לחברי קבוצה אחת ולא לחברי קבוצה אחרת" ולפיכך המידה ש"המבנה הפנימי של מבחן ישפיע על התוצאות שקבוצות שונות ישיגו בו". כמו כן, סוג השגיאות שיעשו נבחנים במבחן המאופיין בהטיה תרבותית יושפע מהשתייכותם לקבוצה זו או אחרת. המסקנה הנובעת מכך היא שמבחן שאינו מוטה תרבותית יוכל לאבחן את יכולות האוכלוסייה המיועדת להיבחן בו ולא את יכולותיה של קבוצה שאין הוא מיועד לה.
היסטוריה
הטיה תרבותית יכולה להופיע גם במחקר היסטורי, אם ההיסטוריון משליך את אמות המידה ותפיסות העולם של תקופתו באופן אנאכרוניסטי על התקופה שהוא חוקר. נטייה זו, שלעיתים מכונה פרזנטיזם,[5] נחשבת בעיני רבים לקושי עיקרי ומהותי בחקר ההיסטוריה, כפי שקבע, למשל, ארתור מרוויק.[6]
ראו גם
- הטיה קוגניטיבית
- הטיית אישור
- דטרמיניזם
- אתנוצנטריות
- מסגור
- הטיית הנסיין
- דרוויניזם חברתי
- תאוריית הלמידה החברתית
- רגשות ותרבות
קישורים חיצוניים
- ברנשטיין, דניס (24 באוקטובר 2017). כלי אבחון בישראל: דעה אחת. אוחזר בתאריך 24 במאי 2020.
- פנטה, סלעינואה ישראלה (2016). הטיה תרבותית במבחן וכסלר בקרב תלמידים בני הורים יוצאי אתיופיה (עבודה לשם קבלת תואר מוסמך). האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים.
לקריאה נוספת
- בייט-מרום, רות ולויתן, גילי (2010). "יחידה 7: הטיה והוגנות במדידה". בתוך מבחנים פסיכולוגיים: תאוריה ומעשה (עמ' 293–316). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
הערות שוליים
- ^ Janet E. Helms, The Corsini Encyclopedia of Psychology, Hoboken, NJ, USA: John Wiley & Sons, Inc., 2010-01-30, עמ' corpsy0244, מסת"ב 978-0-470-47921-6. (באנגלית)
- ^ PsycholoGenie, Understanding the Phenomena of Cultural Bias With Examples, PsycholoGenie, 2015-05-30
- ^ Martin Kuška, Radek Trnka, Peter Tavel, Michael J. Constantino, The role of cultural beliefs and expectations in the treatment process: clients’ reflections following individual psychotherapy, Sexual and Relationship Therapy, 2015-01-19, עמ' 1–12 doi: 10.1080/14681994.2014.1001354
- ^ 4.0 4.1 Jane R. Mercer, Test “validity,” “bias,” and “fairness”: An analysis from the perspective of the sociology of knowledge, Interchange 9, 1978-03, עמ' 1–16 doi: 10.1007/BF01807733
- ^ Fischer, David Hackett, 1935-, Historians' fallacies; toward a logic of historical thought., [1st ed.], New York,: Harper & Row, [1970], מסת"ב 978-0-06-131545-9
- ^ Marwick, Arthur, 1936-2006,, The new nature of history : knowledge, evidence, language, מסת"ב 0-333-96447-0
