דטרמיניזם

דֵּטֶרְמִינִיזְם או כּוֹרְחָנוּת היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים. דטרמיניזם עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר.

ההיבט הלוגי

אריסטו היה הראשון שניסח היבט זה ובחן אותו. לפי הלוגיקה, מתקיים "חוק השלישי הנמנע", לפיו כל טענה היא אמיתית או שקרית, ואין אפשרות שלישית. אריסטו בחן טענה זו על משפטים מן העתיד: טענה אודות העתיד היא אמיתית או שקרית כיום, ואין אפשרות שלישית. לכן, הייתה הטענה אמיתית או שקרית מאז ומעולם. אם הייתה כזאת מאז ומעולם, אזי היא תתרחש בהכרח.

ההשקפה הסיבתית

בסיס המושג נעוץ בתפיסה שלכל אירוע יש אירועים מקדימים, שמשפיעים עליו או גורמים להתרחשותו. או בלשון אחרת, לכל מסובב יש סיבות. פילוסופים מאסכולה זו טענו שכאשר עוקבים אחורה בשרשרת הסיבות (מה גרם למה גרם למה, וכן הלאה) ניתן להגיע, תאורטית לפחות, עד ל"מניע הראשון", כשאצל המאמינים הוא זוהה עם אלקים, ואילו הכופרים זיהו אותו עם המפץ הגדול. הגישה שלפיה קיים מניע ראשון היא דאיזם. הדטרמיניזם טוען, בין היתר, גם כי לכל דבר יש סיבה.

אחד מראשוני הפילוסופים שהחזיקו בתפיסה זו היה דמוקריטוס, שהשתייך לאסכולה האטומיסטית בפילוסופיה הקדם-סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה.

ההשקפה התכליתית

ערך מורחב – בחירה חופשית: בעיות

דרך הסתכלות נוספת על מושג הדטרמיניזם היא הסתכלות תכליתית ולא סיבתית. אם מניחים שכל פעולה גוררת פעולה אחרת, אז ניתן לומר שלכל פעולה יש "סיבה" שגרמה לה, אך גם כי לכל פעולה יש "תוצאה" שלה, או "מטרה" שלה. לפיכך, תאורטית, בהינתן מספיק נתונים (כלל כל הדברים ביקום, אם מתחשבים באפקט הפרפר) ניתן לחזות מה יקרה לכל דבר.

בניגוד לפאטאליזם (אמונה בגורל), אשר שם דגש על תוצאה ידועה ובלתי נמנעת בעתיד, שם הדטרמיניזם דגש על כך שההווה הוא בלתי נמנע. בעוד שהפאטליסטים מאמינים שהתוצאה הסופית היא זהה, ללא תלות בדרך, הדטרמיניסטים טוענים שבחירה בדרך אחרת מעולם לא הייתה אפשרות. גם תהליך הבחירה הוא תוצר של מכלול הסיבות שהוביל אליו.

עקרון הדטרמיניזם, הסותר את עקרון הבחירה החופשית, מוביל למסקנה שתחושת הבחירה החופשית היא אשליה. התלבטויותיו של אדם הן תהליך קוגניטיבי חישובי לאורך זמן, שלא ניתן לחזות את תוצאותיו מראש, אך תוצאתו יחידה, ואינה יכולה להיות אחרת. בעוד שחלק מהפטליסטים מאמינים ביד מכוונת, בישות כלשהי בעלת תוכנית או בכוונה סופית כלשהי, הדטרמיניזם הפילוסופי מאמין שההתרחשויות בעולם הן טבעיות לחלוטין.

דטרמיניזם דתי

תפיסת האלוקים כמי שיודע הכול, כל יכול ועושה הכול, משמעותה לכאורה שהא-ל עושה ויודע כיצד יתנהל העולם וכיצד ינהג אדם מאז ומעולם ובכל רגע נתון, ולכן כל מה שיקרה, בהכרח יקרה: אין לאדם חופש בחירה חדש לשנות עכשיו את מה שידוע היה מראש. כך למשל, אם הא-ל יודע מראש הכול, הרי שמראש לא ייתכן לכאורה שהאדם יבחר אחרת (כי אז בחירתו ההפוכה של האדם תהפוך למפרע את ידיעתו מראש של האלוקים לידיעה שגויה). הנחות דתיות אלו מובילות לכאורה לדטרמיניזם.

אם תפיסת האלוקות מובילה לדטרמיניזם, הרי שהתפיסה הדתית את חובת האדם מובילה לשלילתו: הדטרמיניזם הוא בעייתי מבחינה דתית משום שאם אין בחירה חופשית, קשה להטיל על האדם אחריות למעשיו, ועקרון השכר והעונש האלוקי על מעשי האדם איננו מוסרי.

הפרדוקס הפילוסופי בין האמונה בידע האלוקי המוחלט ובין ההנחה הדתית שיש לאדם בחירה חופשית, העסיק גם את חז"ל. כך למשל נקבעו שני הקטבים המנוגדים בקביעה אחת במסכת אבות: "הכל צפוי והרשות נתונה" (בשמו של רבי עקיבא). אמרה אחרת הסבירה את המורכבות על ידי הקביעה "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים": הדטרמיניזם האלוקי שליט על הכל, אבל יש לו יוצא דופן אחד ויחיד – בחירתו החופשית של האדם להיות ירא שמים.

בתולדות המחשבה הדתית היהודית ישנן דוגמאות מעטות, יחסית, לדטרמיניזם דתי המצמצם או שולל לפעמים מן האדם את יכולת הבחירה החופשית. רבי חסדאי קרשקש הציע תפיסה דטרמיניסטית חמורה, שלפיה כל מעשה של האדם תלוי בגורמים קודמים שהיוו עילה למעשיו. על פי תאוריה זו הוא הוא מצמצם את המושג בחירה חופשית וסובר כי השכר והעונש שמקבל אדם הם לא על מעשיו אלא על רמת הכוונה הטובה שהניעה אותו אל המעשה ורמת השמחה בעשייה. מקרה אחר של הוגה יהודי הדוגל בדטרמיניזם דתי קיצוני נמצא בתנועה החסידית בהגותו יוצאת הדופן של הרבי מאיזביצה, ר' מרדכי יוסף ליינר בספרו "מי השילוח".

הגאונים התייחסו לאסטרולוגיה שהיא חלק מהתפיסה הדטרמיניסטית וכתבו כי יש שני סוגי איצטגננות, הראשון הוא הטענה שכל מעשי האדם ואפילו הרהוריו תלויים במזלו שזו כפירה בבחירה החופשית, הגישה השניה סוברת כי אלוקים ברא את רוח האדם גבוהה מהשפעת הכוכבים והמזלות ועל כן היא יכולה לגבור עליהם ולשנותם.

החובת הלבבות הציג את שתי הגישות בפילוסופיה הדתית בנוגע לדטרמיניזם ובחירה חופשית, וכתב שיש ראיות לשתיהן מן הכתובים, וגם המציאות מוכיחה שיש דברים הנתונים לבחירת האדם ויש דברים הנמנעים ממנו. הכרעתו היא שבנוגע לחובת המעשה יש להתייחס בגישה שהבחירה נתונה בידי אדם, אך בנוגע לאמונה יש לאחוז בביטחון בה' כאילו כל המעשים נקבעים בידי שמים.

הרמב"ם בהלכות תשובה (משנה תורה לרמב"ם, הלכות הלכות תשובה, פרק ה') חולק על התפיסה הדטרמניסטית בכל הנוגע לבחירה חופשית וקובע נחרצות שהבחירה החופשית קיימת ביד כל אדם וכי כל אדם "ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי..." זאת למרות ידיעתו של הבורא גם את מעשיו העתידיים של האדם. הראב"ד השיג על עצם העלאת השאלה על ידי הרמב"ם ויישב את התמיהה באופן חלקי כי ידיעתו של הבורא היא איננה כגזירה אלא הבורא יודע את מזלו של האדם באותה שעה ועל כן יכול להסיק מה יהיו מעשיו, אך אין זה שולל את בחירתו החופשית של האדם לבחור אחרת. למרות האמור, בשמונה פרקים לרמב"ם הוא כותב כי ישנה מציאות שטבעו של אדם נמשך יותר למידה מסוימת אך באפשרותו לשנות את טבעו.

למרות ששיטת הרמב"ם התקבלה כגישה הרווחת, בתקופות המאוחרות יותר קמו הוגים שהציגו גישה מתונה יותר ביחס לדטרמיניזם, בקבעם כי באופנים מסוימים אכן נשללת בחירתו החופשית של אדם והוא אינו אחראי למעשיו. גישה זו ניתן למצוא בכתבי רבי צדוק הכהן מלובלין, בכתבי החזון איש ובדברי הרב דסלר אודות נקודת הבחירה.

מעבר לבחירתו של האדם, גם התרחשויות הטבע נתפסות כהכרחיות אם חוכמת האלקים וטובו הם העומדים מאחורי הטבע, שהרי הא-ל בחר מראש את החכם והטוב ביותר שיתרחש, ואם כן דבר לא יוכל להתרחש אחרת. הפילוסוף הגרמני גוטפריד וילהלם לייבניץ הציג עמדה זו במאה ה-18. נוסף על כך, מעצם הגדרתו של אלוקים כ"טוב אינסופי", נובע, על פי לייבניץ, כי העולם בו חיים בני האדם אמנם התרחש בהכרח ונקבע על פי אלוקים, אולם בשל טובו האינסופי של אלוקים, עולם זה הוא הטוב מבין כל העולמות האפשריים. לכן, אם מתרחש אסון כלשהו, אזי ברי לכל שהיה מן ההכרח שאסון זה יתרחש, כדי שימשיך להתקיים הטוב מבין העולמות האפשריים, ולאלוקים הטוב ודאי יש סיבות משלו לגרום להתרחשות אסון זה. תפיסה זו משקפת אופטימיות לגבי העולם ועתידו. הפילוסוף הצרפתי וולטר לעג לעמדה זו בספרו הסאטירי "קנדיד", שנכתב לאחר רעידת האדמה בליסבון.

הבחינה המדעית

מבחינה מדעית היה הדטרמיניזם בסיס להבנה שהמדע מתנהל בצורה חד-ערכית ושכל אירוע נגרם על ידי אירוע אחר, ואם ידוע מצב של מערכת בזמן מסוים, ואילו היו כל חוקי הטבע ידועים, ניתן היה לחזות את מהלך האירועים עד קץ הדורות. טענה זו העלה לראשונה המדען פייר-סימון לפלס. הוא טען שבאופן תאורטי אם היה בנמצא מחשב-על שיכול לחשב את כל פעולות היקום, ניתן היה לחזות כל דבר.

האופי ההסתברותי של מכניקת הקוונטים, שלפיה תוצאות תהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באקראיות, ערערה על קביעה זו. אחת הסיבות שאלברט איינשטיין חלק על מכניקת הקוונטים היא אמונתו בדטרמיניזם. הוא ביטא זאת באמירתו המפורסמת "אלוקים לא משחק בקוביות".

עם זאת, תחת מכניקת הקוונטים הדטרמיניזם הקלאסי מוחלף בדטרמיניזם קוונטי, הטוען שאומנם לא ניתן לחזות בוודאות את התוצאות של כל תהליך, אך תאורטית ניתן במקום זאת לחזות את ההסתברות המדויקת להתרחשותה של כל תוצאה.

ביקורת הסוציולוגים

סוציולוגים ביקורתיים הוסיפו כי דטרמיניזם הוא מושג בעייתי, היות שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. לדוגמה, סוציולוגים רבים נדרשו לשאלה על אודות דטרמיניזם טכנולוגי, במיוחד בקשר למחקר על אודות המהפכה התעשייתית: חוקרים ממדעים שונים טענו כי המהפכה הוּבלה על ידי דטרמיניזם טכנולוגי ולכן הייתה חייבת לפרוץ. הסוציולוגים הביקורתיים דוחים קביעה זו ומציינים שקיימת התעלמות מהסיבות ההיסטוריות, החברתיות והכלכליות שהובילו לפרוץ מהפכה זו דווקא בתקופה שפרצה.

ראו גם

• בעיית חופש הרצון
• תכנון תבוני
• משמעות החיים

לקריאה נוספת

• מיכאל אברהם, מדעי החופש, הוצאת ידיעות ספרים, 2013.

קישורים חיצוניים

• דטרמיניזם פסיכולוגי, באתר בטיפולנט
• ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), דטרמיניזם, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
• קרל הופר, דטרמיניזם סיבתי, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• על דטרמיניזם ומכניקה קוונטית
• צבי ינאי, ‏הברית המרגיעה בין המקרי והמחויב, מחשבות 64, דצמבר 1992, עמ' 6–9
• אבישי מרגלית, ‏דטרמיניזם וחופש הרצון, מחשבות 64, דצמבר 1992, עמ' 48–55
• יואב ויזל, ‏ואולי בכל זאת יש סדר בטבע, מחשבות 68, ספטמבר 1996, עמ' 34–45
• דטרמיניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דטרמיניזם (פילוסופיה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37687851דטרמיניזם