היגיאה (אסטרואיד)
 | |
| איור של מסלול 10 היגיאה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך גילוי | 12 באפריל 1849 |
| מגלה | אניבאלה דה גאספריס (Annibale de Gasparis) |
| מיקום | חגורת האסטרואידים |
| מאפיינים מסלוליים | |
| אפהליון |
524,639,734 ק"מ (3.507 AU) |
| פריהליון |
414,386,103 ק"מ (2.770 AU) |
| אקסצנטריות | 0.117 |
| זמן הקפה | 2,031.01 ימים |
| מהירות מסלולית ממוצעת | 16.76 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 3.842°° |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 530×407×370 ק"מ |
| צפיפות ממוצעת | 0.10 ± 2.08 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | 0.091 מטר/שנייה² |
| זמן סיבוב עצמי | 1.15 יום |
| אלבדו | 0.0717 |
| מהירות מילוט | 0.21 ק"מ/שנייה |
| טיפוס ספקטרלי | C-type asteroid |
| בהירות מוחלטת | 5.43 |
.svg){kind=small}
היגיאה (שם מלא: 10 היגיאה; באנגלית: 10 Hygiea) הוא האסטרואיד הרביעי בגודלו שבחגורת האסטרואידים העיקרית. הוא התגלה על ידי אניבאלה דה גאספריס (Annibale de Gasparis) ב-12 באפריל 1849.
גילוי ומקור השם
האסטרואיד התגלה על ידי החוקר אניבאלה דה גאספריס ב-12 באפריל 1849. היה זה האסטרואיד הראשון מבין תשעת האסטרואידים שהוא גילה. מנהל מצפה הכוכבים בנאפולי, ארנסטו קפוצ'י קרא לאסטרואיד Igea Borbonica (היגיאה בורבוניקה, על שם בית בורבון, ששלטו בממלכת שתי הסיציליות בו נאפולי נמצאת). אולם כבר ב-1852, האסטרונום ג'ון ראסל הינד אמר שהשם הנפוץ הוא "היגיאה" ושלא משתמשים בשם המקורי המלא.
האסטרואיד קרוי על שמה של היגיאה, אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומאית. הספרה "10" מציינת כי זהו האסטרואיד ה-10 אשר התגלה במערכת השמש.
מאפיינים
היגיאה הוא האסטרואיד הרביעי בגודלו במערכת השמש. צורתו כספרואיד אובלי וממדיו הם 530×407×370 ק"מ[1]. קוטרו הממוצע 407 ק"מ[2], ומסתו מוערכת להיות כ-2.9% מכלל מסת חגורת האסטרואידים, בסביבות ה8.67×1019 ק"ג.
האסטרואיד הוא הגדול מהאסטרואידסים מסוג C-type אשר עשויים ברובם מפחמימנים סלעיים. כמו קרס היגיאה בעל צפיפות נמוכה, ודומה בכך לירחים של שבתאי.
תצפיות
היגיאה הוא בעל אלבדו נמוך וקשה לראותו בתצפיות מכדור הארץ, ולכן, למרות גודלו, הוא האסטרואיד ה-10 שהתגלה. באפהליון, הנקודה הרחוקה ביותר מהשמש במסלולו, בהירותו היא 10.2 ונדרש טלסקופ בעל קוטר עדשה של 100 מ"מ, אולם בפריהליון, הנקודה הכי קרובה לשמש במסלולו, יש לו בהירות של 9.1 וניתן לראותו במשקפה בעלת קוטר של 50 מ"מ.
היגיאה נצפה כשהוא מסתיר כוכב כמה פעמים וממנו למדו מעט אודות צורתו. תצפית של טלסקופ החלל האבל קבעה כי הוא אסטרואיד ואין לו ירחים משלו הגדולים מקוטר 16 ק"מ.[3]
ב-2006, במסגרת הדיונים של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. היגיאה היה אחד מעשרת הגופים שנשקלו להחשב בכוכב לכת[4], אולם החלטה זו נפסלה, ואסטרואיד סווג כאחד מהגופים קטנים במערכת השמש.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
