הילריוס
.jpg) | |||||
| הילריוס | |||||
| לידה | סרדיניה, האימפריה הרומית המערבית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 468 רומא, האימפריה הרומית המערבית | ||||
| |||||
האפיפיור הילריוס (בלטינית: Hilarius; מת ב-28 בנובמבר 468) כיהן כאפיפיור בין ה-17 בנובמבר 461 ועד מותו. לאחר מכן הוכרז כ"קדוש" נוצרי.
הילריוס או הילרוס נולד בסרדיניה ונבחר לכהונת האפיפיור ב-17 בנובמבר. טקס הקדשתו נערך ב-19 בנובמבר 461.
הילריוס כיהן כארכידיאקון[1] תחת האפיפיור לאו הראשון ונאבק יחד עמו להגברת ההשפעה של האפיפיור הרומאי. במצוות לאו נכח הילריוס בוועידת אפסוס השנייה בשנת 449 והתנגד למינויו של פלביאנוס מקונסטנטינופול. בשל התנגדות זו נאלץ להימלט מהוועידה על מנת לבשר ללאו על תוצאותיה.
במהלך כהונתו כאפיפיור המשיך לבסס את מעמד האפיפיורות, המשיך במאבקו של לאו בהילריוס מארל. חלק ניכר מכהונתו הוקדשו לשמירה על המשמעת הכנסייתית, וביישוב סכסוכים בין הבישופים של גאליה וספרד.
כאשר בנרבון מונה הארכידיאקון הרמס לתפקיד בישוף ביוזמת קודמו, ובלא הסכמה של האפיפיור, כינס הילריוס ועידה בשנת 462 וביטל את סמכויותיו של הרמס.
ברומא פעל הילריוס לבטל את הצו הסובלני של הקיסר שהוצא בשנת 467 ובעת ביקור של הקיסר אנתמיוס בבזיליקת פטרוס ה"קדוש" ציווה הילריוס על הקיסר למנוע אסיפות בהן מושמעות דעות פלגניות.
הילריוס בנה ברומא מספר כנסיות ומבנים.
הילריוס נקבר בבזיליקת סן לורנזו שמחוץ לחומות.
לאחר מותו הוכרז כ"קדוש" ויום חגו הוא ה-17 בנובמבר או ה-28 בנובמבר.
קישורים חיצוניים
- הנרי וייס, מילון וביוגרפיה של ספרים ואישים נוצריים עד סוף המאה השישית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ תואר בהיררכיה הכנסייתית. בעל מעמד דתי בכיר מכומר אבל זוטר מבישוף.
| הקודם: לאו הראשון |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סימפליכיוס |
