היסטרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההיסטרים (לטינית Histrii) היו עם שישב לפני הכיבוש הרומי בשנת 178 לפנה"ס בחצי האי איסטריה (לטינית Histria) שבצפון-מזרח הים האדריאטי ובסביבתו הקרובה. ההיסטרים העניקו את שמם לחצי האי השוכן כיום בשטחן של קרואטיה, סלובניה ואיטליה.

היסטוריה

מידת האחדות הלאומית בקרב ההיסטרים איננה ידועה בוודאות, אם כי מנהגי קבורה זהים בכל רחבי איסטריה מצביעים על מידה של אחדות תרבותית. ערי המתים הראשונות באיסטריה מתוארכות לתקופת הברזל ועל כן מסיקים החוקרים כי בתקופה זו החלה להיווצר הזהות התרבותית של תושביה. עם תחילת תקופת הברונזה החלה נוהגת באיסטריה שריפת גופות במקום קבורה, ומנהג זה רווח באזור עד בוא הנצרות.

מחרסים יוונים נראה כי ההיסטרים עמדו בקשרי מסחר עם היוונים. פלישת הקלטים לאיסטריה בסוף המאה ה-5 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-4 לפנה"ס לא פגעה בהמשכיותה של התרבות ההיסטרית, ולכן נראה כי הקלטים נהדפו או שנטמעו בהיסטרים. במחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס עם התפשטות הרומאים מצפון לנהר הפו עלתה חשיבותה של איסטריה בעיניהם, וחצי האי ותושביו החלו להיות מתועדים בכתבים רומים. הרומאים התייחסו אל ההיסטרים כאל שודדי ים, דבר שהביאם לתקוף את איסטריה בשנת 221 לפנה"ס ולאחר שהשתלטו על ונטו. עם זאת, הרומאים לא כבשו את חצי האי אלא הסתפקו בזריעת הרס. ההיסטוריון הרומי טיטוס ליוויוס ציין כי בשנת 200 לפנה"ס לערך ישבו ההיסטרים בשלוש ערים מרכזיות - הבירה נסאקטיום (Nesactium) בדרום איסטריה, מוטילה (Mutilla) ופווריה (Faveria).

בשנת 181 לפנה"ס תקפו ההיסטרים את העיר הרומית אקוויליה שלחופי מפרץ טריאסטה אך נהדפו, אולם דבר זה הביא את הסנאט הרומי לשלוח כוח צבאי לאיסטריה בשנת 178 לפנה"ס, וזאת על מנת לחסל את האיום ההיסטרי אחת ולתמיד. מלכם של ההיסטרים אפולו (Aepulo) אשר תואר בידי טיטוס ליוויוס כלוחם עשוי ללא חת הקשה על הרומאים במשימתם. אולם לאחר מצור ארוך על הבירה נסאקטיום, היטו הרומאים את הנחל שהקיף את העיר, וההיסטרים נתקפו בבהלה ורבים מהם כמו גם המלך אפולו התאבדו. זמן מה לאחר מכן נכנעו גם מוטילה ופווריה והרומאים החריבו אותם. הניצחון צויין ברומא בחגיגות שנמשכו יומיים.

רבים מההיסטרים ששרדו נלקחו לעבדות, והרומאים הציבו כוח צבאי גדול בחצי האי, דבר המצביע כי ההתנגדות ההיסטרית לא דוכאה לחלוטין. התיישבות רומית מסיווית באיסטריה הביאה למספר מקרי מרד בהיקף קטן מצד האוכלוסייה המקומית, אך אלה דוכאו עד מהרה. ההיסטרים נטמעו באוכלוסייה הרומית וירדו מעל במת ההיסטוריה, אם כי שרידים לתרבותם ולדתם מתוארכים גם למאה ה-1 ולמאה ה-2.

תרבות ושפה

סך הכל נמצאו 520 אתרי יישוב היסטרים ומספרם הוערך ב-120,000 איש[1]. למרות עושר הממצאים מעט מאוד ידוע על שיוכם האתני או על שפתם של ההיסטרים. על סמך מחקר אנתרופולוגי ידוע כי ההיסטרים היו גבוהים ביחס לממוצע בתקופתם, והגברים היו בגובה ממוצע של 1.65 מטר. יש המבקשים לבסס על סמך שמות מקומות ומספר שמות משפחה קשר בין שפתם של ההיסטרים לזו של הונטים אדריאטים שהיו עם איטלי. אחרים טוענים לקשר אל הליבורנים שהיו שבט אילירי, ומתבססים לשם כך גם על ממצאים המלמדים כי ההיסטרים היו מקורבים תרבותית אל האילירים, אך ספק אם היו מקורבים אליהם מבחינה אתנית. אחד הממצאים ההיסטרים החשובים ביותר שנתגלו הוא סדרה של פסלים בגודל כמעט טבעי אשר נמצאו בנסאקטיום, והמיצגים ישויות אליליות מקומיות.

ביבליוגרפיה

ראו גם

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0