הכחשת המציאות
.jpg)
בפסיכולוגיה, הכחשת המציאות היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק לאגו כתוצאה מרגשות חרדה או אשמה אינטנסיביים.[1] היא מתבטאת בהכחשה של אירועים לא נעימים שמתרחשים במציאות של המכחיש, ועוזרת לו להימנע מלחשוב על אמת לא נעימה.[2]
במדעים, הכחשת המציאות היא הכחשה של עובדות ומושגים בסיסיים, שהם נכונים ללא עוררין שנתמכים היטב בקונצנזוס המדעי, לטובת רעיונות שהם רדיקליים, שנויים במחלוקת או מומצאים.[3]
דוגמאות נפוצות להכחשת מציאות בפסיכולוגיה הן הכחשת השואה והכחשת איידס,[4] ודוגמה להכחשת מציאות מדעית היא הכחשת שינוי האקלים, מכיוון שמשבר האקלים הוא עובדה מדעית שאין עליה עוררין בקרב הקונצנזוס המדעי.[5] צורות ההכחשה מציגות את התכונה המשותפת של בני האדם, הכחשה של עובדה בעלת קונצנזוס מדעי, על מנת ליצור מחלוקת פוליטית שמערערת את קיומו של הקונצנזוס.[6]
בדרך כלל הסיבות להכחשת המציאות הן אמונה בדת, מניעים אישיים (כלכליים, פוליטיים או פיננסיים), ומנגנוני הגנה שאמורים לשמור על מעטפת ההכחשה מפני עובדות המערערות את הרעיון של המכחיש. הנושא נקרא בפסיכולוגיה חברתית "דיסוננס קוגניטיבי".[7][8]
טקטיקות
למכחישי מציאות יש מגוון של טקטיקות שכנוע:
- תאוריית קונספירציה - תאוריה המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, בדרך כלל התאוריות טוענות כי רעיון מסוים מנסה "להסתיר את האמת"
- קטיף דובדבנים - דימוי המתאר הצגה סלקטיבית של נתונים במטרה לתמוך בעמדה מסוימת שמנוגדת לאמת.[6]
- חוקרים כוזבים - חוקרים שלעיתים משלמים להם על מנת שיפרסמו מחקר שמבוסס על מידע שגוי, ובכך לבסס עמדות שגויות.[6]
- הזזת עמודי השער (אנ') - תרגום של Moving the goalposts, טקטיקה שבה פוסלים ראיות שהוצגו בתגובה לטענה ספציפית על ידי דרישה מתמדת של ראיה אחרת.
- טקטיקות אחרות כמו איש קש ונון סקוויטור.
הערות שוליים
- ^ מילי רביד, מהי הכחשה? | האם אתם מחוברים למציאות או חיים בהכחשה?, באתר www.tipulpsychology.co.il
- ^ Maslin 2009
- ^ Megan Scudellari, State of denial, Nature Medicine 16, 2010-03-01, עמ' 248–248 doi: 10.1038/nm0310-248a
- ^ Usages of Holocaust and AIDS denialism: Kim 2007; Cohen 2007; Smith & Novella 2007, p. e256; Watson 2006, p. 6; Nature Medicine's editor 2006, p. 369
- ^ Usages of global-warming denialism: Kennedy 2007, p. 425 Colquhoun 2009, p. b3658; Connelly 2007; Goodman 2007.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Denialism: what is it and how should scientists respond?, academic.oup.com
- ^ Hambling 2009
- ^ Monbiot 2006
