הכיכר המרכזית של קרקוב
| הקמה | |
|---|---|
| תקופת הבנייה | ?–1257 |
| מיקום | |
| מדינה |
 פולין |
| עיר | קרקוב |
| רובע | העיר העתיקה של קרקוב |
| אתרים | אולם הבדים, בזיליקת מריה ה"קדושה", מגדל העירייה, אנדרטת אדם מיצקביץ' |
| קואורדינטות | 50°3′42″N 19°56′14″E / 50.06167°N 19.93722°E |
|
(למפת קרקוב רגילה)   הכיכר המרכזית של קרקוב | |
הכיכר המרכזית (בפולנית: Rynek Główny) של העיר העתיקה של קרקוב בפולין, היא המרחב העירוני העיקרי השוכן בלב העיר. הכיכר נבנתה במאה ה-13, ובשטח של כמעט 38 דונם היא אחת הכיכרות הגדולות ביותר מתקופת ימי הביניים באירופה.[1] ב-2013 דרגו המדריכים של לונלי פלאנט את הכיכר המרכזית של קרקוב כאחת היפות בעולם. פרויקט המקומות הציבוריים הגדיר את הכיכר כמרחב הציבורי הטוב ביותר בעולם בשל חיי הרחוב התוססים שבו,[2] והיא גורם מרכזי בהכללת קרקוב ב-2016 כאחד מיעדי התיירות הטובים ביותר שאינם ברשימת אתרי התיירות המקובלים.[3]
הכיכר המרכזית היא כיכר ריבועית המוקפת בבתי מידות היסטוריים (בפולנית Kamienica) וכנסיות. במרכז הכיכר בולט המבנה של אולם הבדים (Sukiennice – "סוקניצה") שנבנה מחדש ב-1555 בסגנון הרנסאנס, שבחלקו העליון עליית גג יפהפייה או "מעקה פולני" המעוטרת במסכות מגולפות. לצד אולם הבדים מתנשא מגדל העירייה (Wieża ratuszowa) לצידו השני כנסיית אלברט ה"קדוש" מהמאה ה-10 ומולו אנדרטת אדם מיצקביץ' מ-1898. מעל לכיכר מתנשאים צמד המגדלים הגותיים של בזיליקת מריה ה"קדושה" (Kościół Mariacki). בניגוד למקובל בכיכרות אחרות בפולין אין בכיכר המרכזית של קרקוב בית עירייה, משום שהוא לא שרד עד ימינו.
היסטוריה
הייעוד העיקרי של כיכר השוק היה מסחר. לאחר הרס העיר בתקופת הפלישה המונגולית לאירופה בשנת 1241, נבנתה הכיכר המרכזית מחדש בשנת 1257, ותפקידה המסחרי הורחב כאשר נסיך קרקוב, בולסלאב החמישי, הצנוע, העניק לעיר זכויות מגדבורג. הכיכר המרכזית תוכננה במצבה הנוכחי, כאשר כל אחד מארבעת הצדדים של הכיכר חוזר על תבנית של שלושה רחובות במרווחים שווים היוצאים בזווית ישרה מהכיכר. יוצא דופן הוא רחוב גרודזקה (ulica Grodzką) שקדם לכיכר ומחבר אותה עם גבעת ואוול. במקור הייתה הכיכר מלאה בדוכני שוק נמוכים ובבניינים מנהליים, וסביבה היה כביש טבעת. היה זה מלך פולין קז'ימייז' השלישי שבנה את אולם הבדים הגותי המקורי ואת בית העיירה שמילא כמעט רבע מהכיכר. קרקוב הייתה עיר הבירה של ממלכת פולין וחברה בברית ערי הנזה והעיר שגשגה כאחד מהמטרופולינים החשובים באירופה.
בנוסף לייעוד המקורי שלה כשוק הייתה הכיכר המרכזית עדה לאירועים היסטוריים רבים, והיא שימשה להוצאות להורג פומביות של אסירים שנכלאו בבית העירייה. בכיכר נערכו טקסים מלכותיים כחלק מהדרך המלכותית (Droga Królewska), שבה עברו נכבדים ודיפלומטים אל ארמון מלכי פולין. ב-1364 ערך כאן המלך קז'מייז' את קונגרס קרקוב הפאן-אירופי. ב-1514 ערך דוכס ליטא קונסטנטי אוסטרוגסקי (Konstanty Ostrogski) מצעד ניצחון בכיכר לכבוד ניצחונו על דוכסות מוסקבה בקרב אורשה. וב-1531 חגג האציל יאן טרנובסקי (Jan Tarnowski) ניצחון נוסף במסגרת מלחמות ליטא-מוסקבה. ב-10 באפריל 1525 אלברכט, דוכס פרוסיה, נשבע בכיכר אמונים לזיגמונט הראשון מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא וחתם איתו על אמנת קרקוב שלפיה נקבע שהנחלות שבחזקת אלברכט ייהפכו לדוכסות פרוסיה, שתהיה פייף פולני. ב-1683 חגג בכיכר יאן סובייסקי, מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא, את ניצחונו על האימפריה העות'מאנית בקרב וינה.
ב-1596 העביר זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה מבית ואזה השוודי את הבירה של האיחוד הפולני-ליטאי מקרקוב לוורשה. עם זאת, הכתרות המלכים וקבורתם המשיכו להיערך בקרקוב. ב-24 במרץ 1794 הכריז תדיאוש קושצ'ושקו בכיכר על מרד כללי כנגד האימפריה הרוסית וקיבל על עצמו את תפקיד מפקד צבא המרד. ב-1848 במסגרת אביב העמים, התעמתו אזרחים עם הצבא האוסטרי ששלט בגליציה, ובמקום זה נערמו נשרים אוסטרים כסמל לעצמאות המחודשת ב-1918.[4]
יהודים סחרו בכיכר כבר מהמאה ה-15. במהלך הכיבוש של פולין על ידי גרמניה הנאצית שונה שם הכיכר ל"אדולף היטלר פלאץ". הנאצים הרסו את אנדרטת אדם מיצקביץ', והסירו את לוחות הזיכרון ההיסטוריים שנתלו על הבניינים בכיכר. האנדרטה שוחזרה אחרי המלחמה.
ב-1978 הכריז ארגון אונסק"ו על הכיכר כחלק מאתר המורשת העולמית העיר העתיקה של קרקוב. ב-21 במרץ 1980, תקופה של מתחים שקדמה להכרזת הממשל הצבאי בפולין, כבל ולנטי בדילק (Walenty Badylak), אופה בגמלאות וחבר לשעבר במחתרת ארמייה קריובה ממלחמת העולם השנייה, את עצמו בשרשרת לבאר בכיכר והצית את עצמו. בדילק מחה כנגד סירובו של השלטון הקומוניסטי להכיר בפשע המלחמה של טבח יער קאטין. הכיכר גם הייתה אתר מרכזי בהפגנות הענק של תנועת סולידריות.
תיאור
הכיכר המרכזית שוכנת על הדרך המלכותית שבעבר שימשה לתהלוכת ההכתרה של מלכי פולין בקתדרלת ואוול בין ברביקן קרקוב מצפון ועד טירת ואוול מדרום. מאז הקמתה נחשבת הכיכר כמרכז העיר.
הכיכר המרכזית מוקפת בתי מידות מלבנים (בפולנית kamienica) וארמונות, כמעט כולם בני כמה מאות שנים. החזית של מרבית המבנים קיבלה במשך השנים צורה נאו-קלאסית, אבל המבנים עצמם עתיקים יותר כפי שניתן לראות מפתחי הדלתות, האלמנטים האדריכליים ועיצוב הפנים.[4] מרתפים נרחבים בבניינים מימי הביניים משמשים כפאבים, מסעדות וקברטים. סביב הכיכר יש מסעדות ובתי קפה רבים. אחד הידועים ביותר "פוד פאלמון" (Pod Palmą – "מתחת לעץ הדקל") בארמון קשישטופורי (Krzysztofory) נפתח ב-1876 על ידי אנטוני האוולקה (Antoni Hawełka), ספק לחצר הקיסרית בווינה. מעל למסעדה שוכן המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. בין אתרי התיירות הרבים שבמקום נמצא המרכז הבינלאומי לתרבות. ככל הנראה הממסד הוותיק המפורסם ביותר הוא מסעדת וייז'ינק (Wierzynek), הזכורה בשל ההילולה של 1364, שעל פי האגדה נמשכה 21 ימים וסייעה להגיע לקונצנזוס בין המלכים של אירופה.
בין האתרים הבולטים בכיכר נמצא אולם הבדים, שתוכנן במקור במאה ה-14 כמרכז לסחר הבדים. המקום נשרף כליל ב-1555 ונבנה מחדש בסגנון רנסאנס על ידי ג'ובאני איל מוסקה (Giovani il Mosca) מפדובה. הקשתות נוספו במאה ה-19. קומת הכניסה משמשת ברציפות למסחר ובה דוכני מזכרות ובתי קפה. הקומה העליונה מארחת את הגלריה של המוזיאון הלאומי של קרקוב. אתר מרכזי נוסף הוא בזיליקת מריה ה"קדושה", כנסייה הגותית שנבנתה במאה ה-14 על חורבות כנסייה קודמת שנחרבה על ידי המונגולים בפלישה של 1241, ובה המזבח הגותי הגדול בעולם. מהמגדל הגבוה של הכנסייה מושמעת תרועת החצוצרה של קרקוב כל שעה עגולה. אתרים נוספים כוללים את מגדל העירייה (Wieża ratuszowa), כנסיית אלברט ה"קדוש" ואנדרטת אדם מיצקביץ'.
במקור כללה הכיכר מבנים נוספים שהיו חיוניים לכלכלה ולפוליטיקה של העיר ובכך היוותה מיקרוקוסמוס של העיר. בית העירייה של קרקוב היה קיים מימי הביניים ונהרס במאה ה-19. בסמוך לבית הבדים היו קיימים "בית השקילה הגדול" (Wielka Waga Miejska) ו"בית השקילה הקטן" (Mała Waga Miejska), שהיו קיימים עד המאה ה-19. היסודות של בתי השקילה נחפרו בתחילת המאה ה-21 ושולבו במוזיאון התת-קרקעי.
מאז שהוקמה הכיכר התרומם המפלס שלה, בחלק מהמקומות ביותר מחמישה מטרים. מתחת לכיכר יש מרתפים גדולים, שהידוע בהם הוא הקברט הספרותי Piwnica pod Baranami. מרתפים רבים עוברים הסבה לפאבים ומסעדות. אחרים כוללים את התיאטרון משקרון (Maszkaron) ומוזיאון קטן לארכאולוגיה במרתף של כנסיית אלברט ה"קדוש". יש מעברים המקשרים בין חלק מהמרתפים כדוגמת המעבר בין מגדל בית העירייה ואולם הבדים. מתחת למבנה של אולם הבדים יש אולם מסחר תת-קרקעי באורך 100 מטרים ובגובה 5 מטרים. בסמוך לרחוב שנה (Sienna) יש אולם מסחר תת-קרקעי נוסף (Kramy Bogate) בשטח של 1,200 מטרים.
אירועים
התרבות של קרקוב מושרשת עמוק במסורות צבעוניות של הכיכר המרכזית התוססת והצפופה כל השנה. כמו כיכרות ידועות בערים עתיקות אחרות, ידועה גם כיכר השוק המרכזית בקרקוב באוכלוסייה הגדולה של יונים, דוכני פרחים, חנויות מזכרות, גני בירה וכרכרות רתומות לסוסים.
הכיכר היא נקודה מרכזית לאירועים ציבוריים וחגיגות:
- פסטיבל קרקוב שופקה (Kraków szopka) – מסורת שנתית שהיא חלק מחג המולד. בניית מודלים של בניינים של קרקוב כרקע להצגה לידת ישו.
- פסטיבל לאיקוניק (Lajkonik) – מסורת שנתית שהיא חלק מחג הלחם והיין ה"קדושים". תהלוכה שאותה מוביל אדם המחופש למונגולי על סוס המסתיימת בכיכר.
- פסטיבל תזמורות צבאיות
- פסטיבל יוונאליה (Juwenalia) – פסטיבל של הסטודנטים להשכלה גבוהה הנערך בדרך כלל במאי לפני בחינות הקיץ. תהלוכה של סטודנטים מחופשים המסתיימת בכיכר העיר.
- קונצרט הבכורה של השנתי של התזמורת הגדולה של גמילות החסדים של חג המולד (Wielka Orkiestra Świątecznej Pomocy).
- מסיבת הסילבסטר הגדולה ביותר בפולין.
- יום ההולדת של אדם מיצקביץ' – חל בערב ראש השנה האזרחית שבו מקשטים את האנדרטה על שמו בפרחים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Berlitz: Poland Pocket Guide
- ^ Alex White, Kathy Madden, The World's Best Squares. Project for Public Spaces PPS website; "Making Places", December 2005. PPS is a nonprofit organization in partnerships with NGOs worldwide fostering community-based planning in cities and regions.
- ^ 13 Off The Beaten Path Destinations You MUST Visit This Summer
- ^ 4.0 4.1 "The Rynek and its Environs". אורכב מ-המקור ב-2008-07-24. נבדק ב-2019-04-24.
| קרקוב | ||
|---|---|---|
| שכונות | העיר העתיקה של קרקוב • קז'ימייז' | |
| אתרים | ארמון מלכי פולין (הואוול) • אולם הבדים (קרקוב) • מפעל האמייל של שינדלר המוזיאון • האוניברסיטה היגלונית • הכיכר המרכזית של קרקוב • המוזיאון ההיסטורי של קרקוב • טירת ואוול • כלא מונטלופיך • נהר הוויסלה • נמל התעופה הבין-לאומי קרקוב יוחנן פאולוס השני • פארק פלנטי • קתדרלת ואוול • ראטוס (אנ') • תל קושצ'ושקו | |
| אתרים יהודיים | אייזיק שול • בית כנסת הרמ"א • בית הכנסת העתיק (קרקוב) • בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב • הויכע שול (קרקוב) • המוזיאון היהודי בגליציה | |
| אישים | אייזיק יעקלס • יוסל'ה קמצן קדוש • ישראל בן יוסף | |
| שונות | תרועת החצוצרה של קרקוב • יהדות קרקוב | |
