לוח שנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הלוח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים. לוח השנה התבסס תחילה על תצפיות אסטרונומיות, וכעת הוא נבנה לפי כללים שנוצרו בעקבות תצפיות אלה. כמעט כל לוחות השנה מקבצים את הימים לחודשים ולשנים.

לוחות השנה העיקריים הם:

דף מלוח שנה עברי
  • הלוח העברי הקבוע: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש ומשמש את היהודים הרבניים. לוח השנה העברי הוא בן 353–355 ימים יום בשנים רגילות, ובן 385-383 בשנים מעוברות. הלוח מציין את השנים מיום בריאת העולם על פי התורה. שנה מעוברת מתרחשת 7 פעמים במחזור של 19 שנים. לוח זה הונהג לאחר היציאה לגלות (לאחר חורבן בית שני), הלוח העברי המקורי אינו קבוע וכל סוף חודש היה נקבע אורכו על פי מולד הלבנה, וכל שנה הייתה נקבעת במהלך השנה עצמה האם היא תהיה מעוברת (13 חודשים) או רגילה (12 חודשים).
  • הלוח היוליאני: קדם ללוח הגרגוריאני, ומשמש כיום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים. משמש גם לציון תאריכים בתקופה שקדמה להנהגת הלוח הגרגוריאני.
  • הלוח המוסלמי: מבוסס על מחזור ירח (כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ), ומשמש את המוסלמים. לוח השנה המוסלמי הוא בן 354 יום ומציין את הזמן החל מההיג'רה של מוחמד ממכה שאירעה בשנת 622 לספירה. בלוח אין שנים מעוברות.
  • הלוח העברי הקראי: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש ומשמש את היהודים הקראים.
  • הלוח הפרסי: מקובל באיראן ובאפגניסטן.
  • הלוח הסיני: לוח השנה הסיני פועל במחזור של 60 שנה. כל שנה במשך שנתיים רצופות נושא שם שקשור לאחד מחמשת היסודות: מים, עץ, אש, אדמה, מתכת לפי הסדר הזה. ושם של חיה על פי סימני שנים עשר המזלות הסיני: תרנגול, כלב, חזיר, עכברוש, שור, נמר, ארנבת, דרקון, נחש, סוס, כבשה, קוף. שנת 2000 הייתה שנת הדרקון והיסוד הקשור אליה היה מתכת.
  • הלוח ההינדי הוא לוח השנה הרשמי הנהוג בהודו, משלב בתוכו את לוח השנה הירחי (מולד הירח) ולוח שנה אסטרולוגי, שנת 0 בלוח ההינדי היא שנת 78 בלוח הגרגוריאני.
  • לוח השנה השומרי הוא העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך לתקופה שלפני יותר מ-5,000 שנה. הוא גם לוח השנה הקדום ביותר הידוע לנו שהשתמש בשנה מעוברת[1].
  • לוח השנה הרומי סופר את השנים החל מייסוד העיר רומא בשנת 753 לפני הספירה. בתחילה, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, מתוכם, ארבעה חודשים בעלי 31 יום ושישה חודשים בעלי 30 יום. אורך השנה היה 304 יום. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף, מכיוון שלא התבצעה בהם פעילות חקלאית. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ, החודש שבו ניתן להתחיל להילחם, ולכן הוא קרוי על שם אל המלחמה מרס. זכר למספור הקדום של החודשים ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר (ספטם = שבע בלטינית), אוקטובר (אוקטו = שמונה בלטינית), נובמבר (נובם = תשע בלטינית), ודצמבר (דצם = עשר בלטינית), המכילים את מספרם הסודר הקדום של חודשים אלו.
  • לוח השנה של המאיה מבוסס על מחזור מסובך שנמשך 18980 ימים (52 שנים).
  • לוח השנה האצטקי הוא בן 365 יום אשר חולק ל-18 חודשים בני 20 יום. חמשת הימים הנותרים נחשבו לימים מועדים לפורענות. כל חודש נקרא לפי תופעת טבע שהתרחשה בו או לפי טקס מסוים שבוצע במהלכו.
  • טונאלפוואלי - לוח שנה בן 260 ימים שהיה נהוג במסו-אמריקה הפרה-קולומביאנית, במיוחד בקרב האצטקים. לוח השנה לא התבסס על השמש או הירח, וחולק שרירותית ל-20 תקופות בנות 13 ימים.
  • לוח השנה הבהאי מבוסס על כך שהשנה מתחלקת ל-19 חודשים, בכל חודש 19 ימים, יש להוסיף 4 ימים בין החודשים: 18-19 מדי שנה.
  • לוח השנה של עדת קומראן בו אורך השנה קבוע ל-364 יום המחולקים ל-4 תקופות שבכל אחת 3 חודשים בני 30 יום ויום אחד נוסף בסיום התקופה.

הלוח הגרגוריאני הוא הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות שעדיין בשימוש כיום משמשים בעיקר לצרכים דתיים.

להצגתו הנוחה של לוח השנה משמש כלי הקרוי אף הוא לוח שנה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר יונת אשחר, הלוחות שצועדים עם הזמן, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 בספטמבר 2018


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0