הליגה הירוקה
| מדינה | פינלנד |
|---|---|
| מנהיגים | סופיה וירטה (אנ') |
| תקופת הפעילות | 28 בפברואר 1987 – הווה (38 שנים) |
| אידאולוגיות | מפלגה ירוקה |
| שיא כוחה | 20 מושבים בפרלמנט (2019) |
| שפל כוחה | 4 מושבים בפרלמנט (1987) |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל-מרכז |
| צבעים רשמיים | ירוק |
| https://www.vihreat.fi/ | |
הליגה הירוקה (בפינית: Vihreä liitto, Vihr) המכונה גם הירוקים,[1] היא מפלגה ירוקה בפינלנד.[2][3][4] מבחינה אידאולוגית, הליגה הירוקה ממוקמת במרכז-שמאל של הקשת הפוליטית.[5][6]
הליגה הירוקה, שהייתה מפוצלת במקור בשאלה אם פינלנד צריכה להצטרף לאיחוד האירופי, אימצה עמדה פרו-אירופית. זו הייתה המפלגה הפינית הראשונה שתמכה בפדרליזם של האיחוד האירופי. הירוקים מחזיקים ב-13 מתוך 200 המושבים בפרלמנט הפיני ובשניים מתוך 15 המושבים של פינלנד בפרלמנט האירופי. המפלגה חברה בקבוצת הירוקים הגלובליים (אנ') ובמפלגת הירוקים האירופית (אנ'), חברי הפרלמנט האירופי שלה שייכים לקבוצת הברית החופשית של הירוקים האירופאים.
המפלגה, שנוסדה ב-1987, קלטה מספר ארגונים ירוקים ובחרה את חברי הפרלמנט הראשונים מטעמה לקראת הבחירות לפרלמנט הפיני ב-1987. המפלגה זכתה בעשרה מושבים בבחירות 1991. למרות היחלשות בבחירות של 1995, פקה האוויסטו הצטרף לממשלתו הראשונה של פאבו ליפונן, מה שהפך את הליגה הירוקה למפלגה הירוקה הראשונה שהקימה ממשלה לאומית. המפלגה נשארה בממשלה עד 2002, אז התפטרה בגלל התנגדות לאנרגיה גרעינית. הפופולריות של המפלגה עלתה בהדרגה בין 1995 ל-2007, היא זכתה ב-15 מושבים, והצטרפה לממשלה השנייה בראשות מאטי ואנהאנן. בבחירות 2011 ספגה המפלגה הפסד משמעותי וירדה לעשרה מושבים, אך נשארה בממשלה. ב-2015 התאוששה המפלגה וחזרה ל-15 מנדטים. בבחירות 2019 השיגה המפלגה את התוצאה הטובה ביותר שלה אי פעם, עם 20 מושבים ו-11.5% מהקולות, היא הפכה למפלגה החמישית בגודלה בפרלמנט ולחברה בממשלתו של אנטי רינה.
מאז יוני 2023, מנהיגת המפלגה ויו"ר המפלגה היא סופיה וירטה (אנ').[7]
היסטוריה
הליגה הירוקה נוסדה ב-28 בפברואר 1987 ונרשמה כמפלגה פוליטית בשנה שלאחר מכן. הפעילות הפוליטית החלה כבר בתחילת שנות ה-80, כאשר פעילי סביבה, פמיניסטיות, פוליטיקאים צעירים מאוכזבים ממפלגת העם הליברלית (אנ') וקבוצות פעילות אחרות החלו בקמפיין ירוק בפינלנד. ב-1995 הייתה זו מפלגת הירוקים האירופית הראשונה שהייתה חלק מקבינט ברמת המדינה.
המפלגה נוסדה כתנועה עממית, מה שמסביר את המילה "ליגה". בתחילה, הייתה התנגדות בתוך התנועה להקמת מפלגה פוליטית, בגלל כלל הברזל של האוליגרכיה, הטוען כי תנועות מתנוונות באופן בלתי נמנע לאוליגרכיות כאשר הן יוצרות ארגון רשמי. המפלגה עדיין מדגישה פתיחות וקבלת החלטות דמוקרטית, גם לאחר שהמילה הפינית "liitto" הוסרה מאתר המפלגה ומהפרסומות, היא עדיין נשארה בשמה הרשמי והרשום של המפלגה.
שני הנציגים הראשונים נבחרו עוד לפני הרישום כמפלגה, בבחירות לפרלמנט של 1983. הם היו הנציגים העצמאיים הראשונים בפרלמנט הפיני. ב-1987 עלה מספר המושבים לארבעה, וב-1991 לעשרה. כמחצית מחברי המפלגה התנגדו להצטרפות פינלנד לאיחוד האירופי ב-1994. מאוחר יותר, סקרים הראו שרוב הירוקים מתנגדים לגוש האירו.[8] ראשי המפלגה סירבו להילחם נגד אימוץ האירו.
בבחירות 1995 קיבלה הליגה תשעה מושבים מתוך 200. המפלגה הצטרפה לקבינט הקואליציוני בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ופקה האוויסטו הפך לשר לאיכות הסביבה, ובכך הפך לשר הירוק הראשון באירופה.[9] בבחירות 1999 הליגה קיבלה 7.3% מהקולות, וזכתה בשני מושבים נוספים, ובסך הכל ב-11. הירוקים המשיכו לחברות גם בקואליציה הבאה, אך התפטרו במחאה ב-26 במאי 2002, לאחר שההחלטה לאפשר בניית תחנת כוח גרעינית התקבלה על ידי הפרלמנט.
ב-2003 קיבלה הליגה 8.0% מהקולות, ובסך הכל 14 מושבים. היא עלתה ל-15 מושבים בבחירות 2007 עם 8.5% מהקולות. בבחירות 2011 איבדה המפלגה חמישה מושבים. בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2009 זכו הירוקים בשניים מתוך 13 המושבים הפיניים בפרלמנט. ברמה המוניציפלית, רשמה המפלגה הישגים בערים המרכזיות בפינלנד. בבחירות המוניציפליות של 2008 קיבלו הירוקים 8.9% מהקולות. שיעור ההצבעה היה גבוה משמעותית בהלסינקי, שם הפכו הירוקים למפלגה השנייה בגודלה עם 23.2% מהקולות.
עד לקונגרס מפלגת הליגה הירוקה ב-2017, ויל מאטי ניניסטו (אנ') כיהן שלוש קדנציות מלאות של שנתיים כיו"ר והתפטר בהתאם לכללי המפלגה. בבחירות הבאות להנהגת המפלגה, התמודדו שישה מועמדים לתפקיד, מתוכם ניצח חבר הפרלמנט טוקו אלטו (אנ').[10] זמן קצר לאחר בחירתו, הפופולריות של הליגה זינקה בסקרים והייתה לזמן קצר המפלגה השנייה הפופולרית במדינה.[11] עם זאת, בספטמבר 2017 התהפכה המגמה.[12] לאחר שלקח חודש חופשת מחלה עקב תשישות בספטמבר 2018, אלטו הודיע שהוא מתפטר מתפקידו, בטענה לדיכאון ועייפות.[13]
בנובמבר 2018 החליטה הליגה לבחור יו"ר זמני שיוביל את המפלגה לבחירות לפרלמנט ב-2019 ועד לוועידת המפלגה הבאה, לתפקיד נבחר היו"ר לשעבר פקה האוויסטו.[14] ביוני 2019 התפטר האוויסטו מתפקידו. מריה אוהיסלו (אנ') הייתה המועמדת היחידה והיא נבחרה להחליפו בתפקיד.[15] בבחירות לפרלמנט ב-2023, הירוקים ספגו תבוסה בבחירות ואוהיסלו הודיעה כי לא תתמודד על כהונה נוספת. ביוני 2023 היא הוחלפה על ידי סופיה וירטה (אנ').[16]
אידאולוגיה ומדיניות
חלק מהמועמדים הירוקים מסרבים לסווג את המפלגה כשמאל או ימין. הדעות הכלכליות של החברים נעות בין שמאל לימין. עם זאת, חברי המפלגה ממקמים בממוצע את מפלגתם משמאל למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומימין לברית השמאל (אנ').
המפלגה תומכת בשירות צבאי התנדבותי. ב-2015, המפלגה כללה הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) כהצעה במצע שלה.[17] בפברואר 2019 הודיעה המפלגה כי היא רוצה להנהיג הכנסה בסיסית אוניברסלית של 300 אירו בקדנציה הפרלמנטרית של 2019 עד 2023, לפני שתעבור ל-UBI פטור ממס של 600 אירו במהלך הקדנציה הפרלמנטרית הבאה של 2023 עד 2027.[18]
ב-2018 הציעה המפלגה להוריד את גיל ההצבעה ל-15.[19]
המפלגה הצהירה בדצמבר 2018 כי היא תומכת בהשקעה של 10 מיליארד אירו בתשתיות הרכבות של פינלנד ובשיפור חיבורי הרכבות במדינה, כולל בניית חיבורי רכבות מהירות.[20]
בספטמבר 2021, המפלגה הצביעה בעד העברת הצעה פנימית התומכת בלגליזציה ורגולציה של קנאביס בפינלנד. בכך היא הפכה למפלגה הראשונה בפרלמנט הפיני שהכריזה בפומבי על תמיכה בלגליזציה של קנאביס במדינה.[21][22][23]
תוצאות הבחירות
בחירות לפרלמנט
| שנה | קולות | אחוז קולות | מושבים בפרלמנט | שינוי | חברות בממשלה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1983 | 43,754 | 1.47 | 2 / 200 | אופוזיציה | |
| 1987 | 115,988 | 4.03 | 4 / 200 | 2+ | אופוזיציה |
| 1991 | 185,894 | 6.82 | 10 / 200 | 6+ | אופוזיציה |
| 1995 | 181,198 | 6.52 | 9 / 200 | 1- | קואליציה |
| 1999 | 194,846 | 7.27 | 11 / 200 | 2+ | קואליציה (1999–2002) |
| אופוזיציה (2002–2003) | |||||
| 2003 | 223,846 | 8.01 | 14 / 200 | 3+ | אופוזיציה |
| 2007 | 234,429 | 8.46 | 15 / 200 | 1+ | קואליציה |
| 2011 | 213,172 | 7.25 | 10 / 200 | 5- | קואליציה (2011–2014) |
| אופוזיציה (2014–2015) | |||||
| 2015 | 253,102 | 8.53 | 15 / 200 | 5+ | אופוזיציה |
| 2019 | 354,194 | 11.49 | 20 / 200 | 5+ | קואליציה |
| 2023 | 217,426 | 7.03 | 13 / 200 | 7- | אופוזיציה |
בחירות מוניציפליות
| שנה | חברי מועצה | קולות | אחוז הקולות |
|---|---|---|---|
| 1984 | 101 | 76,441 | 2.8 |
| 1988 | 94 | 61,581 | 2.3 |
| 1992 | 343 | 184,787 | 6.9 |
| 1996 | 292 | 149,334 | 6.3 |
| 2000 | 338 | 171,707 | 7.7 |
| 2004 | 313 | 175,933 | 7.4 |
| 2008 | 370 | 228,277 | 8.9 |
| 2012 | 323 | 213,100 | 8.5 |
| 2017 | 534 | 320,235 | 12.5 |
| 2021 | 433 | 259,104 | 10.6 |
| 2025 | 418 | 254,172 | 10.5 |
בחירות לפרלמנט האירופי
| שנה | קולות | אחוז הקולות | מושבים |
|---|---|---|---|
| 1996 | 170,670 | 7.59 | 1 / 16 |
| 1999 | 166,786 | 13.43 | 2 / 16 |
| 2004 | 172,844 | 10.43 | 1 / 14 |
| 2009 | 206,439 | 12.40 | 2 / 13 |
| 2014 | 160,967 | 9.33 | 1 / 13 |
| 2019 | 292,892 | 16.00 | 3 / 14 |
| 2024 | 206,332 | 11.28 | 2 / 15 |
בחירות לנשיאות
| שנה | מועמד/ת | סיבוב ראשון | סיבוב שני | תוצאה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קולות | % | קולות | % | |||
| 2000 | היידי האוטלה (אנ') | 100,740 | 3.29 | הפסד | ||
| 2006 | היידי האוטלה | 105,248 | 3.49 | הפסד | ||
| 2012 | פקה האוויסטו | 574,275 | 18.76 | 1,077,425 | 37.41 (#2) | הפסד |
| 2018 | פקה האוויסטו | 370,823 | 12.40 | הפסד | ||
| 2024 | פקה האוויסטו | 836,357 | 25.80 | 1,476,548 | 48.38 (#2) | הפסד |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הליגה הירוקה
הליגה הירוקה, ברשת החברתית פייסבוק
הליגה הירוקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הליגה הירוקה, ברשת החברתית אינסטגרם
הליגה הירוקה, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ↑ Yle party poll: Centre recovers as Greens, Finns Party falter, News, 2017-11-02 (באנגלית)
- ↑ Claire Annesley, A Political and Economic Dictionary of Western Europe, Routledge, 2013-01-11, מסת"ב 978-1-135-35547-0. (באנגלית)
- ↑ Daniele Caramani, The Nationalization of Politics: The Formation of National Electorates and Party Systems in Western Europe, Cambridge University Press, 2004-03-29, מסת"ב 978-0-521-53520-5. (באנגלית)
- ↑ Political programme of the Greens 2023–2027, Vihreät (באנגלית)
- ↑ Josep M. Colomer, Comparative European Politics, Routledge, 2008-07-25, מסת"ב 978-1-134-07354-2. (באנגלית)
- ↑ Finland, Europe Elects, 2024-03-28 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ https://www.eduskunta.fi/FI/kansanedustajat/Sivut/1411.aspx, www.eduskunta.fi
- ↑ 4.2 SUOMI EUROOPAN UNIONISSA | Suomen poliittinen järjestelmä – verkkokirja, blogs.helsinki.fi
- ↑ Who is Pekka Haavisto? | Haavisto 2012 | nro. 2, Haavisto 2012 | nro. 2 (ב־)
- ↑ Linda Pelkonen IS, Touko Aalto vihreiden puheenjohtajaksi, Ilta-Sanomat, 2017-06-17 (בפינית)
- ↑ HS-gallup | Vihreät nousi toiseksi suurimmaksi puolueeksi ja sai parin kuukauden aikana 80000 uutta äänestäjää – Puheenjohtaja Aalto: ”Isoa liikehdintää tapahtuu”, Helsingin Sanomat, 2017-08-28 (בפינית)
- ↑ Antti Lehtonen, Touko Aallon 494 päivää vihreiden puheenjohtajana – pääministeripuheista syöksykierteeseen, Ilta-Sanomat, 2018-10-24 (בפינית)
- ↑ Greens chair Touko Aalto steps down: "I need more time for recovery", News, 2018-10-24 (באנגלית)
- ↑ Pekka Haavisto valittiin vihreiden johtoon murskaäänin 40–1 – puolueella on Touko Aallon uupumisen myötä ”peiliin katsomisen paikka”, Helsingin Sanomat, 2018-11-04 (בפינית)
- ↑ Maria Ohisalo – parissa kuukaudessa ensin kansanedustajaksi, sitten ministeriksi ja nyt vihreiden puheenjohtajaksi, Yle Uutiset, 2019-06-15 (בפינית)
- ↑ Vihreät | Sofia Virrasta vihreiden uusi puheenjohtaja, myös muu puoluejohto uusiksi, Helsingin Sanomat, 2023-06-10 (בפינית)
- ↑ Vihreät haluaa 560 euron perustulon kaikille, Kaleva (בפינית)
- ↑ Green League would introduce a €600 universal basic income by 2027, Helsinki Times, 2019-02-08 (באנגלית בריטית)
- ↑ Vihreiden puoluehallitus: Äänestysikäraja laskettava 15 vuoteen, Ilta-Sanomat, 2018-05-27 (בפינית)
- ↑ Green League: Finland should invest €10bn in railway infrastructure, Helsinki Times, 2018-12-14 (באנגלית בריטית)
- ↑ Green League faces opposition for motion to legalise cannabis, Helsinki Times, 2021-09-14 (באנגלית בריטית)
- ↑ Green Party in Finland Calls for End of Prohibition | High Times, 2021-09-22 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Party in Finland's ruling coalition backs legalising cannabis, euronews, 2021-10-01 (באנגלית)
הליגה הירוקה42034329Q196695