הלכה נבואית
הלכה ונבואה מהוות ביטויים לשני סוגים שונים בספרות התלמודית; כדוגמת השילוב הלכה ואגדה. כאשר רוב ההוגים והפוסקים ראו בשילוב בין הנבואה וההלכה איסור הלכתי, שעונשו חנק (רמב"ם יסודי התורה, ט,א); וכדבר מסוכן הרבה יותר מאשר התייחסות לשילוב הלכה ואגדה. אולם יש הוגים שהתייחסו לשילוב נושאים אלו.
המצדדים בשילוב ההלכה והנבואה, מתייחסים לחסרונות הקיימים בנבואה מחד, ובהלכה מאידך. כך לנבואה יש חיסרון שהיא עוסקת במגמות וכיוון כללי, והיא אינה עוסקת בפרטים הקטנים; וההלכה הוציאה את "הנשמה" והפכה את הדברים לטכניים.
מסות על נבואה
העובדה שכיום אין נביאים, הובילה הוגים שונים לחפש אלטרנטיבות לנבואה; בין האלטרנטיבות היו האגדה התלמודית,[1] או הקבלה. כך לדוגמה הרב יובל שרלו נותן כמה תכונות להלכה הנבואית:
- התאמה לשורש הפנימי, חתירה לביטוי התוכן הפנימי.
- הלכה שנותנת כיוון כללי ללא פרטים (הפרטים שייכים לכל איש ואיש).
- ייחוס משקל עצום לכוונה, לעומת היחס המינורי בהלכה הרגילה.
ההתנגדות
כלאיים
הרב צבי יהודה הכהן קוק בהתנגדותו לסגנון לימוד זה, הסתמך רבות על דברי החת"ם סופר, שראה בשילובים בין דיספלינאציות שונות כלאיים. תפיסה זו אינה רואה את הספרות התורנית כהרמוניה מושלמת, אלא כספרות עצמית שאין לה להשתלב. דברי הרב צבי יהודה בולטים במיוחד לאור הדברים החריפים שאומר אביו - הרב אברהם יצחק הכהן קוק - בעד שילוב הלכה ואגדה, ובפרט במסגרת של תורת ארץ ישראל. הרב אברהם יצחק הכהן קוק אף טוען ששילוב זה איננו דבר חדש, אלא גילוי החיבור הקיים ביניהם מאז ומתמיד. אבינועם רוזנק פורש פירוש חדש בדבר טיבה של ההלכה הנבואית במשנת הרב קוק. הוא מצביע על הקשר העמוק בין כללים ופרטים, בין אוטונומיה והטרונומיה, בין חירות ומחויבות, בין נורמות קבועות לבין אינטואיציה ואותנטיות המצוי במשנת ההלכה הנבואית של הרב קוק.
ההבדל בין אגדה לנבואה
אחת מנקודות המוצא של המצדדים ביכולת לשלב כיום הלכה ונבואה, הנה שהאגדה היא ביטוי של הנבואה. אולם הוגים שונים טענו שהאגדה אינה נבואה אלא היא מבטאת ביטוי של הרעיון האנושי שהאדם דורש ומבין באמצעים שונים; לעומת זאת הנבואה מהווה רעיון אלוקי. בעקבות הבחנה זו התנגדו רבים לעצם ההתבטאות המשלבת הלכה ונבואה, אף שחלק מהמתנגדים תמכו בשילוב הלכה ואגדה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אבינועם רוזנק, ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק, מאגנס תשס"ז.
- יובל שרלו, תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, חיספין.
הערות שוליים
- ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות, אגרת כג.
