הלל פרטוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלל פרטוק (נולד ב-8 בספטמבר 1962) הוא ממתג ערים, יועץ אסטרטגיה ותקשורת, לשעבר דובר עיריית תל אביב-יפו.

תחילת דרכו

פרטוק נולד וגדל בקריית שמונה. בצה"ל שירת כחובש קרבי בתותחנים והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שסיים ב-1990 לימודי תואר שני במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, החל לעבוד ככתב חדשות בעיתון "העיר".

ב-1992 עבר פרטוק לעבוד במגזר הציבורי, תחילה כדובר שירות התעסוקה ובהמשך כעוזר בכיר ויועץ תקשורת במשרד השיכון.

ב-1998 שימש בתפקיד דובר המטה של האלוף במיל' דורון רובין בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו.

ב-1999 מונה פרטוק לתפקיד יועץ התקשורת בקמפיין הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה. בעקבות ניצחונו של ברק מונה פרטוק לתפקיד דובר משרד הביטחון. בתקופה זו היה פרטוק שותף בניהול משברים לאומיים כמו היציאה מלבנון בשנת 2000, האינתיפאדה השנייה ומשבר מטוס הביון "פלקון".

פרטוק גרוש ולו 3 ילדים.

דובר עיריית תל אביב יפו

ב-2001 מונה פרטוק לתפקיד דובר עיריית תל אביב יפו[1]. במסגרת תפקידו עסק בהרחבת אמצעי חשיפת פעילות העירייה ושירותיה לתושבים ולמבקרים בעיר, בכלל זה יזם מספר חידושים ביניהם שימוש במדיה חברתית (כולל הקמת אתר אינטרנט עירוני אינטראקטיבי, שימוש לראשונה בפייסבוק וניהול קמפיינים ברשת), שימוש בחברות פרסום מקצועיות והרחבת מערך השילוט העירוני, וכן שימוש בתלושי הארנונה כאמצעי לדיוור ישיר.

ב-2004 יזם יחד עם חברת מועצת העיר פרופ' זהר שביט את פרויקט "שירה על הדרך"[2], שכלל תחרות שירה בין כותבים צעירים ותליית קטעי שירי משוררים ישראליים ידועים בשלוש שדרותיה המרכזיות של העיר וכן על גבי משאיות אשפה ואמצעי שילוט מרכזיים בעיר ובתחנות אוטובוס[3].

ב-2004 בעקבות הכרזת אונסק"ו על ה"עיר הלבנה" כאתר מורשת תרבות עולמי, מיתג פרטוק את מתחם ה"עיר הלבנה" בסדרת אירועים, תוך חשיפה לכ-100 אמצעי תקשורת בינ"ל, שכללו מופע מרכזי בהיכל התרבות בהשתתפות נשיא המדינה ושרת החינוך, התרבות והספורט, ישיבת מועצת עיר חגיגית, משט לחופי העיר, ליין מסיבות במועדוני העיר ובחוף הים, תפריט מסעדות ייחודי לעיר הלבנה, ותערוכה "לגור על החולות" של האדריכלית ניצה סמוק שהוצגה בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב.

כהמשך לאירועי "העיר הלבנה" פיתח פרטוק ב-2005 את "לילה לבן" שהפך לאירוע תרבות מרכזי של תל אביב יפו, ואומץ בהמשך על ידי משרד התרבות והספורט ורשויות אחרות. הרעיון היה לשלב בין סיסמתה של תל אביב יפו "עיר ללא הפסקה" עם הכרזתה של "העיר הלבנה" כאתר מורשת תרבות עולמי, זאת באמצעות סדרת אירועים הפתוחים לקהל הרחב אל תוך הלילה במתחם ה"עיר הלבנה". מוסדות תרבות ומפיקים הוזמנו ליזום אירועים ברחבי העיר, ובתמורה זכו לאישורי עירייה וחשיפה פרסומית.

ב-2006 הרחיב פרטוק את "לילה לבן" גם לתחום הספורט, ויזם את "ריצת לילה" בחסות nike. ב-2007 הגיעו מנהלי נייקי העולמית לצפות בריצת הלילה של תל אביב ובעקבות הביקור החליטו על הרחבת היוזמה לערים נוספות ברחבי העולם. בנוסף, במסגרת סדרת אירועי "עונת התרבות הצרפתית" של ממשלת צרפת ועיריית תל אביב יפו, היה פרטוק אחראי למופע הזיקוקין הגדול שנעשה בישראל אי פעם[4], ובו צפו על פי הערכות המשטרה כ-250 אלף צופים.

ב-2007 החל פרטוק במיתוג העיר תל אביב יפו, אשר הפכה בכך לעיר הראשונה שמותגה בישראל. על בניית האסטרטגיה הופקדה חברת בת של חברת מקאן אריקסון, ולפיתוח שפה גרפית נבחר ברוך נאה. חידוש נוסף בתהליך היה בחירת לוגו לעיר על ידי תושבי העיר באמצעות אתר האינטרנט העירוני[5].

ב-2009 קיים לראשונה את אירועי "סובב אופניים", אירוע רכיבה המוני, שכלל תחרות רכיבה ומסלול סובב תל אביב יפו באורך של כ-40 ק"מ, והפך גם הוא למסורת עירונית. לצורך האירוע, בו השתתפו למעלה מ-30 אלף רוכבים, נסגרו לראשונה נתיבי איילון. כמו כן עסק במיתוג ושיווק פרויקט "תל-אופן".

ב-2008 צירף פרטוק את תל אביב לרשימת הערים שמקיימות את "שעת כדור הארץ". כדי להגביר את השתתפות הציבור הנשיא דאז שמעון פרס כיבה את האורות במגדלי עזריאלי, כנסת ישראל כיבתה את האורות לשעה, ובאירוע המרכזי בכיכר רבין כובו כל אורות העיר תל אביב יפו באחת, והחל מופע מרכזי שעשה שימוש בחשמל שהופק באמצעות דיווש אופניים[6]. חברת החשמל שהייתה שותפה לפרויקט הייתה בכוננות מהחשש שכיבוי אורות גדול מדי יפיל את רשת החשמל בישראל. בשעת השיא, נרשמה ירידה של עד 10% בצריכת החשמל בעיר ובחלקים אחרים במדינה. פורום 15 הערים הגדולות אימץ את היוזמה והפך אותה לאירוע לאומי על ידי ציונה ב-15 הערים הגדולות ובערים נוספות, בהן אילת. בעקבות האירוע זכה פרטוק בפרס איגוד הדוברים.

ב-2007 החליט ראש עיריית תל אביב רון חולדאי להקים מנהלת לאירועי המאה לעיר, שהתקיימו ב-2009 והטיל על פרטוק לעמוד בראש מערך השיווק, הפרסום ויחסי הציבור של המנהלת. בעקבות האירועים זכה פרטוק ב-2009 לפרס איש השיווק מטעם איגוד השיווק הישראלי[7].

דובר משטרת ישראל

ב-2011 נענה פרטוק לקריאתו של מפכ"ל המשטרה דאז רב ניצב יוחנן דנינו והתגייס למשטרה בדרגת תת ניצב[8]. פעולותיו של פרטוק נתקלו בהתנגדות קשה בתוך המשטרה, כמו גם בהתנגדות של תא הכתבים הפלילי, והובילה לעימותים עם צמרת המשטרה. לאחר שלושה חודשים הודיע פרטוק לדנינו על פרישתו מהתפקיד.

עצמאי

לאחר שדחה הצעה לשמש דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו[9], הקים פרטוק ב-2012 חברה לאסטרטגיה ולייעוץ תקשורתי, מיתוג ושיווק. פרטוק ייעץ למספר עיריות במיתוג עירוני, כמו ראשון לציון, אשדוד ואילת, סיפק ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי ללשכת עורכי הדין בישראל ולארגון המורים.

פרטוק היה שותף לארגון העצרת "ישראל רוצה שינוי" על ידי תנועת 'מיליון ידיים' בכיכר רבין ב-2015, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20[10]. בעצרת מתח ראש "המוסד" לשעבר מאיר דגן ביקורת נוקבת על המדיניות הביטחונית של הממשלה המכהנת, כמו כן עורר "נאום הקומץ" של האמן יאיר גרבוז סערה ציבורית.

ב-2017 שימש כמנהל הקמפיין של אבי גבאי בבחירות לראשות מפלגת העבודה[11].


קישורים חיצוניים

ראיונות

הערות שוליים

  1. ^ מערכת וואלה!NEWS,הלל פרטוק מונה לדובר עיריית תל אביב, "וואלה! NEWS", 4 בינואר 2001
  2. ^ מרב יודילוביץ',שירה ברחובות, "ynet", 26 באוקטובר 2004
  3. ^ עמיחי שלו,כולם רוצים שירים קצוצים?, "ynet", 8 באוגוסט 2011
  4. ^ מערכת הבמה,מופע זיקוקין ענק יפתח את העונה הצרפתית בת"א, "הבמה", 11 במאי 2006
  5. ^ עיריית תל אביב-אתר משאל לבחירת לוגו לאירועי המאה,דף הצבעה
  6. ^ יעל עברי-דראל,ויהי חושך בתל אביב, "ynet", 27 במרץ 2008
  7. ^ איגוד השיווק הישראלי,הלל פרטוק מעיריית תל אביב יפו הוא איש השיווק של יולי 2009, "איגוד השיווק הישראלי", 13 באוגוסט 2009
  8. ^ יניב קובוביץ,היעד המבצעי של משטרת ישראל: שיקום יחסי הציבור של המפכ"ל, "הארץ", 30 ביולי 2012
  9. ^ לילך ויסמן,פרטוק דחה הצעה לשמש כראש מערך ההסברה של נתניהו, "גלובס", 17 באוגוסט 2011
  10. ^ גלעד מורג,הערב עצרת "ישראל רוצה שינוי" בת"א; רחובות ייחסמו, "ynet", 7 במרץ 2015
  11. ^ צבי זרחיה,הכוורת של אבי גבאי - אנשי השטח, היועצים והתורמים הבולטים, "theMarker", 12 ביולי 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0