המוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה ע"ש דוד באזוב

המוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה ע"ש דוד באזוב

מוזיאון דוד באזוב להיסטוריה של יהודי גאורגיה (בגאורגית: დავით ბააზოვის სახელობის ებრაელთა ისტორიის მუზეუმი) הוא מוזיאון מרכזי להיסטוריה ולתרבות היהודית בטביליסי, גאורגיה. על הקמת הארגון הוחלט על ידי "הוועד לעזרת יהודים עניים בגרוּזיה" ב-30 בנובמבר 1932, כארגון מחלקתי במסגרת הבסיס התרבותי של פועלים יהודים. הארגון נוסד באופן רשמי על ידי הקומיסריון העממי לחינוך של גאורגיה הסובייטית ב-23 בנובמבר 1933, תחת השם 'מוזיאון היסטורי-אתנוגרפי יהודי'.

היסטוריה

מוזיאון דוד באזוב הוקם במקור במרכז התרבות היהודית (כיום בכתובת אבסדזה 10) בטביליסי שבגאורגיה הסובייטית, ומ-1940 שכן בבית כנסת דמוי כיפה (כיום ברחוב הקתוליקוס אנטון (גאו')).

מבנה המוזיאון נבנה בתחילת המאה ה-20; בנוי מלבנים, רב-צלעי מבחוץ ועגלגל מבפנים (עם שלושה אפסיסים), עם שני כיפות (גדולה וקטנה) המונחות על 8 עמודים מונחים מבטון מזוין הממוקמים לאורך ההיקף. בעקבות שיפוצים, הבניין הפך לשלוש קומות, באורך וברוחב של כ-20 מטר וגובה של 21 מטר.

המוזיאון נסגר ב-1951, במהלך תקופת פעולות אנטישמיות בברית המועצות. המוזיאון חזר לפעולה בהחלטה מספר 1017 של ממשלת גאורגיה ב-30 בנובמבר 1992, בהתאם לבקשה של האגודה ליחסי יהודים-גאורגים של האקדמיה הגאורגית למדעים, ונקרא על שם דוד באזוב, הרב הדומיננטי והדמות הציבורית הידועה. המוזיאון הועמד תחת חסות משרד התרבות של גאורגיה; האקדמיה הגאורגית למדע קיבלה את ניהולו המדעי; בין השנים 2000–2004 המוזיאון היה תחת משרד התרבות של גאורגיה וממשלת העיר טביליסי.

למען שמירה על המבנה ההיסטורי החשוב (שמצבו היה גרוע), ולטובת שמירת המוזיאון, שהיה בעל ערך לאומי ובינלאומי, פותחו אמצעים מיוחדים לשימור המוזיאון ולשחזורו כבית אוצר של ההיסטוריה בת אלפי השנים של החיים היהודיים בגאורגיה, וכמרכז מדעי ייחודי לחקר יחסי יהודים-גאורגים. זאת בעקבות פנייה של האגודה ליחסי יהודים-גאורגים, ובוצע לפי הצו מספר 654 של נשיא גאורגיה מ-25 ביולי 2004 "בנוגע להסדרי שחזור ושיפוץ המוזיאון ההיסטורי והאתנוגרפי על שם דוד באזוב".

בהתאם לצו נשיא גאורגיה מספר 493 מ-16 באוגוסט 2006, הוקם למוזיאון סטטוס משפטי חדש ושם חדש: "מוזיאון ההיסטוריה של יהודי גאורגיה על שם דוד באזוב". משרד התרבות, הגנת המונומנטים והספורט של גאורגיה הופקד על פיקוח ממשלתי על פעולתו.

למוזיאון אוסף רחב של תצוגות, אפיגרפיים, כתבי יד, ארכאולוגיים, אתנוגרפיים, היסטוריים ואמנותיים, ארכיונים ועוד, אשר לאחר סגירת המוזיאון ב-1951 הועברו למוזיאונים, מכוני מחקר ומחסנים שונים.

החזרת החומרים ששייכים למוזיאון הוסדרה על פי הצו מספר 654 של נשיא גאורגיה מ-2004, לצד סיום שיפוץ הבניין. סדרת ספרי "לימודי עברית" (כרך 5) פורסמה, וכוללת הוצאות: I-1940, II-1941, III-1945, IV-2006, V-2008. בנוסף, נערכו משלחות לאזורי גאורגיה השונים, הוצגו תערוכות, נערכו כנסים בינלאומיים על נושאים הקשורים ליהודים הגאורגים והיסטוריית יחסי גאורגיה-ארץ ישראל ויחסי יהודים-גאורגים.

תפיסה אקספוזיציונית

מוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה, תערוכה

החכם שוחט תרנגולות לכפרות, שלום קובושווילי (1940)

ההיסטוריה של גאורגיה משמשת דוגמה ליחסים השלווים שנמשכו מאות שנים בין שתי אומות עתיקות, הגאורגית והיהודית; ויחסים אלו, על רקע ההיסטוריה של יהודי גאורגיה, הם אחד המאפיינים המרכזיים של התערוכה.

בהתבסס על נתונים תנ"כיים, ארכאולוגיים, היסטוריים ולשוניים, התערוכה עוסקת בנושאים הבאים:

• יחסים היסטוריים ותרבותיים של גאורגיה (הקווקז)-ארץ ישראל (תקופת האבן, תקופת הברונזה, תקופה עתיקה, ימי הביניים) המוסברים בקיומו של אזור היסטורי ותרבותי משותף
• תקופות שונות של הגעתם, התיישבותם והשתרשותם של היהודים בגאורגיה: המאה ה-8 לפנה"ס (שלמנסר החמישי), המאה ה-6 לפנה"ס (אחרי 586, נבוכדנצר השני), המאות 2-1 לפנה"ס, המאות ה-19–20
• תופעת יהודי גאורגיה (היבטים אנתרופולוגיים, אתניים, חברתיים, משפטיים, דתיים, תרבותיים, אתנוגרפיים וכו')
• תרומתם של יהודי גאורגיה לתחומים ציבוריים, כלכליים, תרבותיים ומדעים בגאורגיה
• תפקידם של יהודי גאורגיה בהפצת הנצרות בתוך גאורגיה
• אנדרטאות של תרבות רוחנית וחומרית גאורגית בארץ הקודש
• תיאוריה איזוטיאיסטית הנוגעת למוצאם של מלכי גאורגיה. על פיה נאמר כי מלכי גאורגיה - משושלת בגרטיוני הם צאצאי דוד המלך
• סמלים הקשורים למלך דוד המקראי (למשל ההקסגרמה, הסמל של הבגרטיונים) בתרבות החומרית הגאורגית של ימי הביניים
• אנדרטאות לתרבות הרוחנית והחומרית של יהודי גאורגיה, חייהם הדתיים ומסורותיהם
• אורח חייהם ותרבותם של יהודי גאורגיה
• היעדר אנטישמיות מצד הממשלה בהיסטוריה של גאורגיה. מוזכרים חוסר אנוכיות והקרבה עצמית של הגאורגים שהצילו את היהודים בתחילת המאה ה-20 כאשר התרחשו פוגרומים אנטישמיים ברוסיה, ושל השבויים היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה
• תקופות של חזרתם של היהודים מגאורגיה לארצם ההיסטורית (ולמדינות אחרות בעולם): המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20, משנות ה-70 מוסברים היבטים מטפיזיים, היסטוריים, חברתיים ופוליטיים של תופעה זו; נבדקות עובדות ניכרות על יחסם של יהודי גאורגיה לגאורגיה כ"ארץ מולדתם השנייה", וכן על יחסי הגומלין השלטוניים, המדעיים, התרבותיים והחברתיים של גאורגיה-ישראל של ימינו
• ארגונים ממשלתיים וציבוריים יהודיים, גאורגים-יהודיים הפועלים בגרוזיה
• בתערוכה יוצגו תצלומים שונים, טקסטואליים וחומרים נושאיים: מפות, נופים, מחוזות ההתיישבות ההיסטורית של היהודים בגאורגיה, נופים של מבני הדת ובתי הקברות, נתונים דמוגרפיים, חומרים היסטוריים, ארכאולוגיים, אתנוגרפיים, אפיגרפיים, בכתב יד ומודפסים, יצירות של האמן היהודי הגאורגי סולומון גרשוב וציירים נוספים.

הלייטמוטיב של התערוכה הוא: יהודי גאורגיה שמרו על אורח חיים שנמשך מאות שנים בגאורגיה והם משולבים באופן חזק בהיסטוריה שלה, וזהו ביטוי מובהק לסובלנות בין שתי האומות. גאורגיה הציגה לעולם את הדוגמה לשיתוף פעולה ושלווה בין העמים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה ע"ש דוד באזוב בוויקישיתוף

• גרשון בן אורן, המוזיאון ההיסטורי־אתנוגרפי ליהודי גרוּזיה, פעמים 15, 1983, עמ' 125–36, באתר JSTOR
• לילי מגל, גנזי המוזיאון ליהודי גרוּזיה והסיכוי לחידושו, פעמים 41, 1989, עמ' 55–154, באתר JSTOR
• საქართველოს ებრაელთა ისტორიულ-ეთნოგრაფიული სახელენწფო მუზეუმი დავით ბააზოვის სახელობისა, אנציקלופדיה של טביליסי (גאו'), עמ' 798, (בגאורגית)
• מוזיאון דוד באזוב להיסטוריה של יהודי גאורגיה
• "להבה נצחית", המוזיאון ההיסטורי של טביליסי המציג את התרבות וההרגל של יהודי גאורגיה, "הגאורגיה היום"
• המוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה ויחסי גאורגיה-יהודים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

המוזיאון להיסטוריה של יהודי גאורגיה ע"ש דוד באזוב41066828Q5231015