המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ארגון ריקה. המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי (IMPACT-SE), לשעבר המרכז לניטור השפעת השלום (CMIP), הוא ארגון ישראלי ללא מטרות רווח העוקב אחר תוכן ספרי הלימוד בבית הספר,[1] במיוחד כיצד הם מחנכים ביחס לדת, חברות, תרבויות, ערכים דמוקרטיים ו'האחר'.[2] המכון בוחן תוכניות לימודים בבתי ספר ברחבי העולם, כדי לקבוע אם החומר תואם את הסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנגזרו מהצהרות והחלטות של אונסק"ו, תוך תמיכה בשינוי תוכני הלימוד כאשר הדבר נדרש. הארגון מאמין שיש לנצל את החינוך כדי לעודד סובלנות, פלורליזם ודמוקרטיה, ולקדם אמצעי שלום לפתרון סכסוכים.[1]

פעילות והשפעה

הארגון מנתח ספרי לימוד, מדריכי מורים ותוכניות לימודים מרחבי העולם, בדגש על המזרח התיכון ומדינות מערביות. דוגמאות לכך כוללות דיווחים מעמיקים על מצרים,[3] טורקיה,[4] ארצות הברית,[5] ישראל,[6] הרשות הפלסטינית,[7] איראן[8] וקנדה.[5] דוחות אלה בחנו מגוון נושאים, כולל עמדות כלפי שלום, סובלנות, דמוקרטיה ומיעוטים.

ההשפעה של דוחות אלה כללה את החלטה של הפרלמנט האירופי בשנת 2018 להקפיא[9] מרכיבים במימון הרשות הפלסטינית עד שתואמת תוכניות הלימודים לסטנדרטים הבינלאומיים. אותו דו"ח של הארגון הוביל לשאלות שהועלו בפומבי על מימון דומה מממשלות בשווייץ,[10] גרמניה[11] ובריטניה.[12]

בישראל, הדיווח של הארגון הוביל לניתוח תקשורתי של כשלים במערכת החינוך החרדי במימון ציבורי.[13] הארגון גם הוזמן לסייע ביצירת תוכנית לימודים לילדים פליטים סורים המחפשים מקלט ביוון.[14]

ביקורת על תכנים של אונר"א

מחקרים של המכון מצביעים על תוכן בעייתי בספרי הלימוד של אונר"א ושל הרשות הפלסטינית, הכולל הסתה לאלימות, גלוריפיקציה של טרוריסטים ופיגועי התאבדות, דמוניזציה של ישראל ועידוד אנישמיות. מחקרים אלה מצטרפים להערכות של גופים וחוקרים נוספים מישראל וממדינות מערביות אחרות שחקרו את תוכני הארגון וגרמו לביקורת על הארגון, דרישות לשינוי תוכני הלימוד בו ובחינת המשך המימון שלו על ידי המדינות התורמות.[15]

בינואר 2021 התגברה הביקורת מצד מספר מדינות מערביות על ההסתה והאלימות בספרי הלימוד של הארגון, בעקבות דו"ח של המכון. הדו"ח תיאר תוכני שנאה בספרי הלימוד של אונר"א. הילדים ברצועת עזה נקראו "להגן על המולדת בדם". השנאה לישראל מופיעה בכל תוכני הלימוד. לדוגמה בעיה במתמטיקה המבקשת מתלמידים לזהות את המספר הנכון של חללים מהאינתיפאדה הראשונה. דוגמה אחרת היא התייחסות לארץ ישראל כאל "פלסטין" ללא שישראל מופיעה על המפה. כאשר ישראל מוזכרת היא מכונה בדרך כלל "האויב" או "הכיבוש הציוני", תוך הפרה של עקרונות הנייטרליות של האו"ם שאונר"א אמורה לתת להם עדיפות. הדו"ח מציין תאוריות קונספירציה המופצות בחומר החינוכי - לדוגמה טענות כי "הציונים" הציתו בכוונה את מסגד אל-אקצא או טענה כי ישראל משליכה בכוונה פסולת רדיואקטיבית ורעילה בגדה המערבית. מנכ"ל הארגון, פיליפ לזריני טען בתגובה בדיון בפרלנט האירופאי כי "אין מקום לכל הוראה שתעודד אלימות, אפליה, גזענות ואנטישמיות".[16] מספר ימים לאחר מכן טענה אונר"א כי היא נוקטת אמצעים כדי להתמודד עם גלרופיקציה של "שהידים" וקריאות לג'יהד שהופיעו בספר לימוד שלה וכי מודבר ב"טעות".[17] לזריני טען כי הספרים יוחלפו במהירות בחומרים שמתאימים לערכי האו"ם.[18]

בתגובה לפרסום, בסוף ינואר 2021, הודיעו קנדה ואוסטרליה על פתיחת חקירות מול הארגון ובריטניה אישרה שחומרי הלימוד מכילים חומרים מסיתים.[15][18] בתגובה סגרה אונר"א את הגישה לחומרי הלימוד שהיו עד אז באתר שלה.[15] באפריל 2021 העביר האיחוד האירופי גינוי חריף של אונר"א, בגין שימוש בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ואלימות מול ישראל ומול יהודים. האיחוד גם התנה את המשך מימון הארגון בהתאמת תוכני החינוך לערכי האו"ם של שלום וסובלנות.[15]

במאי 2022 גינה האיחוד האירופי בהחלטה תקדימית את סוכנות הפליטים על שימושה בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ולאלימות נגד ישראל ונגד יהודים בבתי הספר של האו"ם בגדה המערבית ובעזה,[19] וקיצץ כ-40% מתמיכתו השנתית בארגון.[20] ביולי 2022 פרסם ארגון UN WATCH דו"ח המתעד 113 מקרים של הסתה לאנטישמיות וטרור בקרב מורים ופעילים באונר"א, רבים מהם מורים מהרשות הפלסטינית, בהם גם פרסום תכנים נאו-נאצים.[21]

במרץ 2023 יצא ד"וח של United Nations Watch, ארגון זכויות אדם בלתי-ממשלתי עצמאי, ושל המכון. הדו"ח מצא כי מורים ובתי ספר של אונר"א קוראים בקביעות לרצוח יהודים וליצור חומרי הוראה המפארים את הטרור, מעודדים מות קדושים, עושים דמוניזציה לישראלים ומסיתים לאנטישמיות, שנאה ואלימות. הדו"ח חשף 47 מקרים חדשים של הסתה על ידי צוות אונר"א, תוך הפרה של המדיניות המוצהרת של הסוכנות שהיא אפס סובלנות לגזענות, אפליה או אנטישמיות בבתי הספר ובחומרי החינוך שלה. הדו"ח הוצג בפגישה בקונגרס האמריקני, ששוקל חקיקה חדשה בבית הנבחרים ובסנאט לקיצוץ המימון לאונר"א.[22]

לפי מרכוס שף, מנכ"ל המכון, בעוד ברוב המדינות הסוניות התכנים נגד ישראל ויהודים עברו תהליך של התמתנות, ברשות הפלסטינית ואונר"א התכנים הלכו והקצינו, במיוחד מאז 16–2014. תוכנית הלימודים לא כוללת שום אפשרות לשלום, וכוללת גם אנטישמיות, האדרה של אלימות, וגלוריפיקציה של ג'יהד ושל הקרבת החיים לשם המאבק הפלסטיני.[15]

מתודולוגיה

הארגון מיישם סטנדרטים מתודולוגיים לדיווח שלו, המבוססים על הצהרות והחלטות של אונסק"ו ושל האו"ם. זוהי גרסה מתומצתת של הסטנדרטים לשלום וסובלנות בחינוך בית הספר:

  • כבוד: תוכנית הלימודים צריכה לקדם סובלנות, הבנה וכבוד כלפי ה"אחר", תרבותו, הישגיו, ערכיו ואורח חייו.
  • אחר אינדיבידואלי: תוכנית הלימודים צריכה לטפח התקשרות אישית לאחר כפרט, רצונו להיות מוכר, נאהב ומוערך.
  • ללא שנאה: תוכנית הלימודים צריכה להיות נקייה מניסוחים, דימויים ואידאולוגיות העלולות ליצור דעות קדומות, תפיסות מוטעות, סטריאוטיפים, אי הבנות, חוסר אמון, שנאה גזעית, קנאות דתית ושנאה לאומית, כמו גם כל צורה אחרת של שנאה או בוז לקבוצות אחרות או עמים.
  • עשיית שלום: תוכנית הלימודים צריכה לפתח יכולות ליישוב סכסוכים לא אלים ולקדם שלום.
  • מידע ללא משוא פנים: חומרים חינוכיים (ספרי לימוד, חוברות עבודה, מדריכים למורים, מפות, איורים, עזרים) צריכים להיות עדכניים, מדויקים, מלאים, מאוזנים וללא דעות קדומות, ולהשתמש בסטנדרטים שווים כדי לקדם ידע והבנה הדדיים בין עמים שונים.
  • מגדר: תוכנית הלימודים צריכה לטפח שוויון וכבוד הדדי בין נשים וגברים. עליה להימנע מתפקידי מגדר סטריאוטיפיים.
  • שגשוג ושיתוף פעולה תקינים: תוכנית הלימודים צריכה לחנך להתנהלות כלכלית תקינה ובת קיימא ולשמירה על הסביבה עבור הדורות הבאים. היא צריכה לעודד שיתוף פעולה אזורי ומקומי לשם כך.

פרסומים

פרסומים של המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי כוללים:

  • ספרי לימוד פלסטיניים: תוכנית הלימודים החדשה של הפלסטינית: עדכון 19–2018 – כיתות א'-י"ב (פורסם בספטמבר 2018)[7]
  • ספרי לימוד סוריים: זהות לאומית סורית: ספר לימוד מחדש של בית הספר במהלך מלחמת האזרחים (פורסם ביולי 2018) [23]
  • ספרי לימוד טורקית: תוכנית הלימודים של טורקיה תחת ארדואן: ההתפתחות של הזהות הטורקית (פורסם בנובמבר 2016)[4]
  • ספרי לימוד איראניים: חינוך איראני: המהפכה המתמשכת (פורסם ב-2016) [24]
  • ספרי לימוד בארצות הברית וקנדה: בין שריעה לדמוקרטיה: חינוך אסלאמי בצפון אמריקה (פורסם במרץ 2016) [25]
  • ספרי לימוד מצריים: הנחלת אידיאלים איסלאמיסטיים במצרים (פורסם בסתיו 2015) [26]
  • ספרי לימוד ישראלים: שלום, סובלנות וה"אחר" הפלסטיני בספרי לימוד ישראליים ( פורסם 2009–2012) [27]
  • ספרי לימוד מצריים: יהודים, נוצרים, מלחמה ושלום בבית הספר המצרי (פורסם במרץ 2004)[28]
  • ספרי לימוד איראניים: היחס ל"אחר" ולשלום בבית ספר איראני ספרי לימוד ומדריכי מורים (פורסם באוקטובר 2006)[29]
  • ספרי לימוד ישראלים: ערבים, פלסטינים, אסלאם ושלום בספרי הלימוד הישראליים (יצא לאור 2000–2001, עודכן 2001–2002 מתוך ערבים ופלסטינים בספרי לימוד ישראליים )[30]
  • ספרי לימוד פלסטיניים: ספרי לימוד פלסטיניים: מערפאת לעבאס וחמאס (פורסם במרץ 2008)[31]
  • ספרי לימוד בערב הסעודית: המערב, נוצרים ויהודים בספרי בית ספר ערב הסעודית (פורסם בינואר 2003)[32]

כלי תקשורת

דיווחים בתקשורת הכוללים את עבודת המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית הספר כוללים:

  • Der Bund (שווייץ), UNO-Shulbucher verherrlichen Terroristen (ינואר 2019)[10]
  • ג'רוזלם פוסט (ישראל), "ועדת הפרלמנט האירופי מצביעות להקפאת 15 מיליון אירו לרשות הפלסטינית על רקע הסתה של ספרי לימוד" (ספטמבר 2018)[9]
  • סאנדיי טיימס (בריטניה), בריטניה נותנת 20 מיליון פאונד עבור בתי ספר המפארים את ה"קדושים" והג'יהאד (אפריל 2018) [33]
  • La Libre (בלגיה), "Quand des manuels scolaires palestiniens promeuvent le martyre: la Belgique impliquée" (נובמבר 2017) [34]
  • ניוזוויק, "מדוע מלמדים ילדים פלסטינים לשנוא?" (מרץ 2017) [35]
  • Hurriyet (טורקיה), "עוד מגע אידאולוגי מסוכן לחינוך" (ינואר 2017) [36]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "IMPACT-se – Institute for monitoring peace and cultural tolerance in school education". www.impact-se.org. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "About". impact-se.org. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2008. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Egypt – IMPACT-se". www.impact-se.org. נבדק ב-2019-01-17.
  4. ^ 4.0 4.1 (PDF) http://www.impact-se.org/wp-content/uploads/Turkey-Interim-Report_IMPACT-se.pdf. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 "North America".
  6. ^ Pardo, Eldad J.; Gamlie, Tehila (במאי 2017). "Haredi Textbooks in Israel: Reinforcing the Barricades" (PDF). IMPACT-se. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 Pardo, Eldad J. (בספטמבר 2018). "The New Palestinian Curriculum 2018–19 Update—Grades 1–12" (PDF). IMPACT-se. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Iran".
  9. ^ 9.0 9.1 "European Parliament committee votes to freeze €15M to PA over inciting textbooks". 27 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 10.0 10.1 "UNO-Schulbücher verherrlichen Terroristen" [UN schoolbooks are glorifying terrorists]. Der Bund. 5 בינואר 2019. נבדק ב-6 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Outrage over taxpayer money funding Palestinian school book praising Munich Olympic terrorists".
  12. ^ Harpin, Lee (18 בדצמבר 2019). "LFI blasts review into textbooks". The Jewish Chronicle. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ החילונים "ריקניים", הרפורמים "רשעים": מה לומדים הילדים החרדים, באתר ynet, 28 ביוני 2017
  14. ^ "Jerusalem-Based Watchdog, Israeli School Partner to Develop 'Peace' Curriculum for Refugee Kids in Greece". Algemeiner. 27 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 אתר למנויים בלבד "מלמדים שם את הילדים שצריך להשמיד את ישראל": הגוף הכלכלי החזק ביותר בעזה אחרי חמאס, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2023
  16. ^ UNRWA's education filled with hate, calls to jihad, violence -report, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2021-01-13 (ב־American English)
  17. ^ UNRWA 'mistakenly' gave Palestinian kids textbooks calling for jihad, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2021-01-16 (ב־American English)
  18. ^ 18.0 18.1 LAHAV HARKOV, Canada probes UNRWA funds over textbooks for ' promoting hate, The Times of Israel, JANUARY 27, 2021
  19. ^ איתמר אייכנר, לראשונה: האיחוד האירופי גינה את אונר"א על תכנים מסיתים בספרי לימוד, באתר ynet, 28 באפריל 2021
  20. ^ איתמר אייכנר, בעקבות ההסתה בתכני הלימוד: האיחוד האירופי יקצץ כ-40% מהמימון לאונר"א, באתר ynet, 16 במאי 2022
  21. ^ דו"ח חדש חושף: מורים של האו"ם תומכים בפומבי ברצח ישראלים, באתר מעריב אונליין, 2 באוגוסט 2021
  22. ^ UN Teachers Call To Murder Jews, Reveals New Report, United Nations Watch, March 14, 2023, ארכוב
  23. ^ (PDF) http://www.impact-se.org/wp-content/uploads/Syrian-National-Identity_IMPACT-se_July-2018-.pdf. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  24. ^ (PDF) http://www.impact-se.org/wp-content/uploads/Iranian-Education_The-Continuous-Revolution-2016.pdf. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  25. ^ (PDF) http://www.impact-se.org/wp-content/uploads/Between-Sharia-and-Democracy-NA.pdf. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  26. ^ (PDF) http://www.impact-se.org/wp-content/uploads/2016/04/Egypt-Manor-Fall2015.pdf. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  27. ^ "Israel".
  28. ^ "Reports on Egyptian Textbooks". impact-se.org. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2009. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Reports on Iranian Textbooks". impact-se.org. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2008. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Reports on Israeli Textbooks". impact-se.org. אורכב מ-המקור ב-13 באוגוסט 2009. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Reports on Palestinian Authority Textbooks (אורכב 05.12.2008 בארכיון Wayback Machine)
  32. ^ "Reports on Saudi Arabian Textbooks". impact-se.org. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2008. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Britain gives £20m for schools glorifying martyrs and jihad". The Times.
  34. ^ Libre.be, La. "Quand des manuels scolaires palestiniens promeuvent le martyre: la Belgique impliquée". www.lalibre.be. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Elliott Abrams: Why are Palestinian children being taught to hate?". Newsweek. 3 במאי 2017. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Another dangerous ideological touch to education". Hürriyet Daily News. 25 בינואר 2017. נבדק ב-21 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0