אונר"א

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East (UNRWA)
UNRWA-logo.jpg
פעילות חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, סיוע כלכלי
התאגדות סוכנות של האומות המאוחדות
תחום פליטים
סינוף ארצי ירדן, עזה, הרשות הפלסטינית
סינוף בינלאומי מזרח תיכון
תאריך הקמה 8 בדצמבר 1949
www.unrwa.org

אונר"א ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרובאנגלית: UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק במתן שירותים לפליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם, והיא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים.

אונר"א כפופה לנציבות האו"ם לפליטים, ופעם בשלוש שנים מחודש המנדט לפעילותה. המנדט חודש ברציפות והוא תקף עד 30 ביוני 2023.[1]

אונר"א פועלת בחמישה אזורים: רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ירדן, סוריה, ולבנון.[2]

הקמת הארגון

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב הוקמה ב-8 בדצמבר 1949 בעקבות מלחמת 48, במטרה לספק קורת גג, שרותי סעד ובריאות לפליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם. כשנה לפני כן, ב־19 בנובמבר 1948, בהחלטה 212 קראה העצרת הכללית לסייע לכחצי מיליון הפליטים הפלסטינים. המנדט לטיפול בפליטים ותקציב ייעודי ניתן לנציבות האו"ם לפליטים.[3]

שני מהלכים הובילו להקמת אונר"א כסוכנות עצמאית מסוכנות הפליטים של האו"ם: משלחת קלאפ ועמדת המדינות השכנות לפלסטין. המלצת של משלחת בראשות גורדון קלאפ (משלחת קלאפ) ראתה בטיפול בפליטים את השער להשפעה פוליטית וכלכלית מערבית, ובמיוחד אמריקאית, במזרח הקרוב לקראת שלום ויציבות כלכלית. קלאפ טען שהתפתחות כלכלית אזורית היא תנאי הכרחי לשיקום הפליטים לטווח הארוך.[4][5] מדינות ערב, הבינו שהצפייה מהן הוא לקלוט את הפליטים ועל כן פעלו לתקן את דו"ח הביניים של קאלפ בארבעה נושאים: להדגיש את נושא החזרה של הפליטים לבתיהם, לשנות את שמה של סוכנות האו"ם המוצעת שתכלול את המילה פלסטין, הסוכנות החדשה תתיעץ עם מדינות האזור ותקציבה יהיה גמיש.[6][7]ב-8 בדצמבר 1949 אישרה עצרת האו"ם את הקמת אונר"א בהחלטה 302(IV)[8] בתמיכת ישראל ומדינות ערב. הגוש המזרחי ודרום אפריקה נמנעו בהצבעה.[9]

אונר"א החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950,[10] כסוכנות סעד זמנית. עם תחילת פעילותה, תפקידה הראשוני כלל " סיוע ישיר ובניית תשתיות" לפליטי פלסטין, במטרה "למנוע רעב ומצוקה ... ולקדם שלום ויציבות".[8] בדצמבר 1950, הוגשו לעצרת הכללית של האו"ם דוחות ממנהל אונר"א שהדגישו שהמצב לא השתנה ועל כן הוחלט (החלטה 393(V)) להגדיל את תפקידה של הסוכנות לשילוב מחודש של הפליטים בכלכלת המזרח הקרוב באמצעות השבתם לפלסטין או ישובם מחדש.[5]

מעמד משפטי

לאונר"א אין מעמד של ארגון מומחה של האו"ם. הארגון שואב את סמכותו החוקית משלוש מקורות: כגוף משני של מנציבות האו"ם לפליטים, ההחלטה על המקמת הארגון ודיווחים קבועים לעצרת האו"ם.[11]

הגדרת הפליט לפי אונר"א

משרדי אונר"א במזרח ירושלים

להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם, הגדרתה של אונר"א לפליט מתייחסת לטריטוריה ולתקופה מוגדרת:

פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלשתינה, ואשר איבדו את בתיהם ואת מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך ב-1948.

החל משנת 1991, עצרת האו"ם מקבלת החלטה שנתית הכוללת פליטים פלסטיניים ממלחמת ששת הימים ועימותים מאוחרים יותר במנדט של אונר"א[12].

בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים, אונר"א הגדירה את האוכלוסייה לה היא נותנת שירותים כפליטי פלסטין (לפני ההגדרה למעלה), אך גם צאצאיהם מצד האב, כולל ילדים שאומצו חוקית.[13][14] הבדל נוסף הוא שקבלת אזרחות מדינה אחרת איננה פוגעת במעמד הפליט הפלסטיני על פי אונר"א, והבדל שלישי הוא שמעמד הפליטים הרשומים באונר"א אינו מבוטל בעקבות ביצוע פשע מלחמה או פשע נגד האנושות[15].

עם הקמת אונר"א בשנת 1950 נכללו בהגדרה כ-750,000 פליטים. נכון לשנת 2021, נכללים בה כחמישה מיליון פליטים[16].

המנדט שניתן לאונר"א אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום מגוריהם בפלסטין.[7] נכון לשנת 2014, הגדרת הפליט של אונר"א אינה עוסקת בהגנה על פליטים אלא במתן שירותים[11] בשנת 2019' לפי רישומי אונר"א, 5.6 מיליון אנשים הזכאים לסיועה.[17]

בעקבות וכיבוש יהודה ושומרון ורצועת עזה בידי ישראל במלחמת ששת הימים, כתב נציב אונר"א, ד"ר לורנס מיצ'למור (Mitchelmore), למיכאל קומיי, היועץ הפוליטי של שר החוץ הישראלי, ב-14 ביוני 1967: "על פי בקשת ממשלת ישראל, אונר"א תמשיך בסיוע לפליטים הפלסטינים, בשיתוף פעולה מלא של רשויות ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. ממשלת ישראל תקל על משימתה של אונר"א כמיטב יכולתה, בלא לגרוע מתקנות או הסדרים שייתכן שיידרשו משיקולי ביטחון צבאי." המכתב חזר על תוכן שיחה בין השניים. במכתב התגובה שלו כתב קומיי: "אני מסכים שמכתבך ותשובה זו מהווים הסכם זמני בין אונר"א לממשלת ישראל, שישאר בתוקף עד להחלפתו או לביטולו." חלופת מכתבים זו שימשה מאז כבסיס היחסים בין ישראל לאונר"א.[דרוש מקור]

פעילות אונר"א

חלוקת חלב במרכז של אונר"א בעזה, 1957

הסקר הכלכלי הראשוני המליץ לפתח פרויקטים פיתוח רחבים במדינות הערביות המארחות על מנת לישב את הפליטים הפלסטינים, אולם מדינות ערב התנגדו לתוכנית זו. מאז 1949, אונר"א ביצע מספר גדול של פרויקטים בארבעה תחומים עיקריים: סעד ישיר, סיוע טכני כלכלי, סיוע טכני חינוכי וסיוע פיננסי.[6] הפעילות הראשונה של אונר"א הייתה הקמת בתי ספר במחנות הפליטים.[11]

את שירותי הארגון מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, ביניהם גם חברי חמאס.[18][19]

תוכנית הומניטרית

השירותים שמספקת אונר"א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד.

אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, בלבנון, בירדן, בירושלים, באזורי יהודה ושומרון וברצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. פליטים לא רשומים ופליטים שחיים מחוץ למדינות אלו לא מטופלים על ידי אונר"א. הארגון מקיים קייטנות קיץ ברצועת עזה בהן מתקיימות פעילויות ספורט ונופש.[20]

אונר"א פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית לצמצום הונאה וכפל-ניצול בתוכניות חלוקת המזון שהארגונים מפעילים בקרב הפלסטינים.

תוכנית לימודים

אונר"א מפעילה עשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים ברצועת עזה ועוד כמה אחדים ביהודה ושומרון. המערכת מקבלת אישור לספרי הלימוד מטעם הרשות הפלסטינית והיא כוללת לימודי חשבון, שפה, היסטוריה, ספרות ועוד. מרכז בדין לחקר המזרח התיכון הפועל מזה שנים רבות במעקב אחר תוכניות הלימודים הצביע לא אחת על כך שבמסגרת הלימודית אין הכרה בישראל כמדינה יהודית, המחבלת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע כביש החוף מוצגת כגיבורה לאומית והציונים מוצגים כגנבים וגוזלים. בשנת 2020 הציג שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן קטעים נבחרים מתוך ספרי הלימוד שעסקו בסוגיות אלה לנציגי אונר"א ודרש לשנותם.[21]

תוכניות נוספות

בנוסף לפעילות ההומניטרית והחינוכית, לאונר"א מחלקה של מיקרו מימון לעסקים קטנים, הלוואות, ופרויקטי תשתיות - בעיקר במחנות הפליטים.

מימון הפעילות

על פי אונר"א, תקציבה השנתי בשנים 2014–2015 היה כמיליארד דולרים,[22] שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, בריטניה ושוודיה. רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר). נטען ששכרו של עובד ממדינה אחרת בשליחות ברצועת עזה יכול להגיע ל-20,000 דולר בחודש.[20]

בינואר 2018 הקפיא ממשל דונלד טראמפ 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א מתוך 125 מיליון דולר שתוכננו במקור. גורמים בממשל ודוברת מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעו שכספי התקציב שיעברו לאונר"א אמורים לשמש לתוכניות חיוניות של חינוך ובריאות, ואילו יתר הכסף יושהה עד לבחינה מעמיקה של התנהלות אונר"א, כולל האופן שבו היא פועלת וממומנת.[23] ב-31 באוגוסט 2018 הודיעה ארצות הברית על הפסקת המימון לאונר"א[24] וכן על רפורמה במעמד ה"פליטות" של הפלסטינים.

באוגוסט 2019 הודיעו בלגיה, הולנד ושווייץ, שיקפיאו את המימון שלהן לאונר"א, בעקבות דו"חות פנימיים של הארגון שדלפו לאל-ג'זירה והצביעו על שחיתויות חמורות שמתקיימות בצמרת הארגון.[25] בנובמבר אותה שנה, בעקבות חקירות השחיתות הושעה מנכ"ל הארגון שלאחר מכן הודיע על התפטרותו.[26] חרף הליקויים בפעילות הארגון, אותו חודש הוארך המנדט של הסוכנות ברוב גדול.[27]

בשנת 2020, על רקע המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה וחתימת הסכמי אברהם, צמצמו גם בחריין ואיחוד האמירויות את תמיכתן באונר"א כמעט לחלוטין.[28]

טענות לסיוע לטרור

בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שתיעד פעולות של אונר"א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם וקיום פגישות של התנזים במבנים של האו"ם.[29] אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית.

ביקורת נמתחה על הארגון בעקבות הפצת סרטונים רבים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים להובלת אנשים ואמצעי לחימה במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה, וכן בשל הודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס.[30][31] במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו.[32] אך התברר כי מערכת איכון של צה"ל זיהתה שיגור רקטה מחצר בית הצמודה לחצר בית הספר של אונר"א שבו שהו האזרחים ולא מחצר בית הספר עצמו.[33]

בדו"ח שפורסם, היועץ המשפטי של אונר"א לשעבר, שהוא גם חוקר עבור מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, ג'יימס ג' לינדזי,[34] ציין: "אונר"א לא נקטה בצעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה, ולא בצעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כמו חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה. לאונר"א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים ואינה מפקחת על ההתנהגות מחוץ לזמן העבודה של עובדיה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון". לינדזי גם ציין כי "ארצות הברית, למרות המימון של כמעט 75 אחוז מהתקציב הראשוני של אונר"א, ההופכים אותה לתורמת הגדולה ביותר שלה, נכשלה באופן רב בלהתאים את אונר"א למטרות מדיניות החוץ של ארצות הברית."[35]

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נתגלו על ידי אנשי אונר"א רקטות בבתי ספר של הארגון, דבר שגונה על ידי הארגון. הרקטות ככל הנראה הוחזרו לידי החמאס.[36] כמו כן, במבנה ששימש כמרפאה של אונר"א היה פיר מנהרה והמבנה היה ממולכד. שלושה חיילי יחידת מגלן נהרגו בפיצוץ המבנה.[37]

במהלך 2017 מצא הארגון כי מתחת לשלושה בתי ספר שונים של הארגון ברצועת עזה נחפרו מנהרות טרור.[38]

ביקורת על פעילות אונר"א

תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. ישנה ביקורת נרחבת על אמינות הרישום, טכניקות איסוף הנתונים, וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על ידי אונר"א. נטען גם כי היא מעסיקה טרוריסטים פלסטינים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים, מבצעת הסתה נגד ישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים. מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר"א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים.[39]

בדצמבר 2018 מסרה ועדת אתיקה מטעם סוכנות של האו"ם למזכ"ל האו"ם דו"ח חריף נגד מנכ"ל אונר"א ובכירים נוספים, ואף קראה להדיח את צמרת אונר"א.[40]

הגדרת הפליטים על פי אונר"א

  1. בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה.[41] לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
  2. רק אדם חסר אזרחות נקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. ומכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמו בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
  3. הגדרת הפליטים של אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות, אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט. כפועל יוצא לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט.[7]
  4. מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם אל ילדי הפליטים. לעומת זאת, כשהופיע הדור השני של הפליטים הפלסטינים, אונר"א החליטה להמשיך להעניק להם את מעמד הפליט, ולמעשה נותנת מעמד נצחי לצאצאי הפליטים הפלסטינים.[42][43]

רישומים ואיסוף הנתונים

בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, ארבעה מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. היסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ווולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים. פינר למשל, כתב כי בשנת 1959 כי לפי מחקרו, בפועל מספר הפליטים היה אז רק 367,000.‏[44] נכון ל-2018 רשומים באונרא 449,957 בני אדם כפליטים בלבנון.[45] לעומת זאת על פי מפקד האוכלוסין הלבנוני רשומים 174,422 בני אדם כפליטים.[46] לדברי נציגת אונר"א בלבנון רשומים אצלם כלל הנרשמים מכלל השנים, אבל אין מידע ורישום על העוזבים ועל מי שנמצא בפועל כיום בלבנון.[47][48] נכון ל-2018 אונרא מדווחת כי היא מטפלת בכחמישה מיליון בני אדם, כשב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[49] זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[50]

שימוש בכספים

בשנת 2000, אונר"א הוציאה יותר מ-$72 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה בערך $53 בממוצע לכל פליט משאר העולם, דבר המצביע כי הפליטים הפלסטינים זוכים ליחס טוב יותר על ידי האומות המאוחדות מכל פליט אחר בעולם.[51] עוד נטען על ידי מבקרים כי אונר"א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם.[52] כמות העובדים של UNHCR עומדת על בין 5,000-8,000 המטפלים ב-17 מיליון פליטים ואילו אונר"א מעסיקה בין 25,000-30,000 עובדים המטפלים לטענתם בכ-5.2 מיליון בני אדם. מדובר על כמות עובדים של פי חמישה, המטפלת באוכלוסייה קטנה בהרבה.[53]

בשנת 2006, פנו שני חברי קונגרס, מארק קירק וסטיב רוטמן למזכירת המדינה האמריקאית, קונדוליזה רייס, וקראו לה להגביר את הפיקוח על אונר"א לאחר שדו"ח פנימי חשף מנגנוני ניהול לא תקינים וכן ביקשו לבדוק האם פעילות הארגון עומדת בעמידה בחוקים הפדרליים למניעת טרור.[54]

בניר עמדה שפרסם מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ב-2009 נכתב בין היתר כי, "אין גם שום הצדקה לבזבוז של מיליוני דולרים לסיוע הומניטרי הניתנים כתרומה עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שירותי אונר"א, וישנם רבים כאלה".[55]

הנצחת מצב הפליטות

רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פערים כלכליים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לבין אזרחי המדינה, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לחיסול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה בנכבה. על פי לינדזי, "אונר"א מעדיפה להיות כבולה למחשבה הפוליטית הפלסטינית שמועלית על ידי אלו המתכוונים להגשים את תביעת שיבתם לאדמה שהיא כיום מדינת ישראל".[56]

תכליתה של הנציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו. על פי ד"ר עינת וילף אונר"א הוא "ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה... תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.".[57]

ספרי הלימוד והתכנים הנלמדים

על פי דוחו"ת שנכתבו על ספרי הלימוד של אונר"א, חלק מהספרים מכילים תכנים לאומניים ומדגישים את זכות השיבה, ואינם מציגים את מדינת ישראל על המפה ואת הישראלים כאנושיים או דנים באפשרות ריאלית של שלום בין העמים.[58][59][60] חלק מספרי הלימוד הרשמיים בבתי הספר של אונר"א, מחנכים לג'יהאד נגד ישראל.[19] בעקבות הביקורת, הפחית הארגון את כמות התכנים הקוראים מפורשות למאבק מזוין, אך הם עדיין כוללים דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי טרור.[דרוש מקור]

דו"ח חסר תקדים של ועדת האו"ם למיגור אפליה גזעית ב-2019 מציג תכנים המכילים הסתה לשנאה, אלימות ואנטישמיות בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית ושל אונר"א, וקורא להסירם.[61]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. Nichols, Michelle (13 בדצמבר 2019). "In face of U.S. opposition, U.N. renews agency helping Palestinian refugees". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2020. 
  2. UNRWA & UNHCR 2007, p. 2,4.
  3. 212 (III). Assistance to Palestine refugees, unispal.un.org, ‏19 November 1948
  4. L. Takkenberg, UNRWA and the Palestinian Refugees After Sixty Years: Some Reflections, Refugee Survey Quarterly 28, 2009-01-01, עמ' 253–259 doi: 10.1093/rsq/hdp050
  5. 5.0 5.1 M. Rosenfeld, From Emergency Relief Assistance to Human Development and Back: UNRWA and the Palestinian Refugees, 1950-2009, Refugee Survey Quarterly 28, 2009-01-01, עמ' 286–317 doi: 10.1093/rsq/hdp038
  6. 6.0 6.1 David P. Forsythe, UNRWA, the Palestine Refugees, and World Politics: 1949–1969, International Organization 25, 1971, עמ' 26–45 doi: 10.1017/S0020818300026102
  7. 7.0 7.1 7.2 Legal Aspects of the Palestinian Refugee Question;
    יפה זילברשץ ונמרה גורן-אמיתי, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל, עמוד 29
  8. 8.0 8.1 302 (IV). Assistance to Palestine Refugees 1/. הנוסח המלא של החלטת האו"ם 302
  9. Khouri, Fred (1985). The Arab–Israeli Dilemma (מהדורה 3rd). Syracuse University Press. עמ' 129–130. ISBN 0-8156-2340-2. 
  10. שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)
  11. 11.0 11.1 11.2 S Akram, The Oxford handbook of refugee and forced migration studies, עריכה: Elena Fiddian-Qasmiyeh, Gil Loescher, Katy Long, and Nando Sigona, First edition, 2014, פרק UNRWA and Palestinian refugees, ISBN 978-0-19-965243-3
  12. "The Mandate of UNRWA at 60"
  13. "Consolidated Eligibility and Registration Instructions". UNRWA. Persons who meet UNRWA's Palestine Refugee criteria These are persons whose regular place of residence was Palestine during the period 1 June 1946 to 15 May 1948, and who lost both home and means of livelihood as a result of the 1948 conflict. Palestine Refugees, and descendants of Palestine refugee males, including legally adopted children, are eligible to register for UNRWA services. The agency accepts new applications from persons who wish to be registered as Palestine Refugees. Once they are registered with UNRWA, persons in this category are referred to as Registered Refugees or as Registered Palestine Refugees. 
  14. מיהו פליט פלסטיני - מתוך אתר אונר"א
  15. יפה זילברשץ, נמרה גורן-אמיתי, בעריכת רות גביזון, שיבת פליטים פלסטינים לתחומי מדינת ישראל - נייר עמדה, מרכז מציל"ה, למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית, ירושלים, תש"ע-2010, עמ' 10
  16. אתר אונר"א
  17. The European Union contributes EUR 12.6 million to support Palestinian refugees from Syria in Jordan, UNRWA, ‏23 September 2020 (באנגלית)
  18. דיאנה בחור-ניר, ראש אונר"א: יש בארגון אנשי חמאס, זו לא בעיה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2004
  19. 19.0 19.1 ישראל היום (מוסף ישראל השבוע),22.8.14., נדב שרגאי, עמוד 10
  20. 20.0 20.1 Islamists torch summer camp in Gaza, May-24-2010, Newsfeedresearcher Site
  21. מצגת באתר מרכז בדין לחקר המזרח התיכון
  22. PROGRAMME BUDGET 2014 - 2015
  23. עמרי נחמיאס‏, אחרי האיומים: ארה"ב תעביר רק מחצית מכספי הסיוע לפלסטינים, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בינואר 2018
    רויטרס, אונר"א מגיבה להקפאת הסיוע: "פגיעה בביטחון באזור", באתר ynet, 17 בינואר 2018.
  24. יותם רוזנוולד, ארה"ב הודיעה כי מהיום תפסיק את המימון לאונר"א, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוגוסט 2018 .
  25. https://www.makorrishon.co.il/news/161081/, מקור ראשון
  26. איתמר אייכנר, שחיתות וקידום פלסטינית: ראש אונר"א התפטר, באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
  27. ברק רביד, בתום הצבעה: עצרת האו"ם האריכה את המנדט של אונר"א, באתר חדשות 13, 15 בנובמבר 2019
  28. אוהד חמו, ‏הנקמה של איחוד האמירויות ובחריין ברשות: קיצוץ ענק בתקציבי אונר"א, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בפברואר 2021‏
  29. מייקל ויינס (4 בינואר 2003). "Killing of U.N. Aide by Israel Bares Rift With Relief Agency". ניו יורק טיימס. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2009. 
  30. משה אלעד (טור דעה), לייבש את אונר"א, באתר ynet, 19 במרץ 2006
  31. פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באוקטובר 2004
  32. ליאור רותם, גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, באתר nrg‏, 15 בינואר 2009
  33. עמוס הראל, בצה"ל מודים: טעינו בבחירת אמצעי התגובה לירי המחבלים, באתר הארץ, 11 בינואר 2009
  34. James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009
  35. UNRWA staff not tested for terror ties', Jerusalem Post
  36. הודעת הארגון, אתר אונר"א; ברק רביד, בפעם השנייה בתוך שבוע: אנשי אונר"א מצאו מצבור טילים בבית ספר בעזה, הארץ, 22 ביולי 2014
  37. מלכודת במרפאת אונר"א, ישראל היום.
  38. "אונר"א חשפה: מנהרה של חמאס עברה מתחת לבית ספר שלה" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2018. 
  39. דוד בדין - סוכנות ידיעות מקור ישראלי, אונרא והפליטים הפלסטינים, באתר ערוץ 7, 17 במרץ 2009
  40. דו"ח של האו"ם: להדיח את צמרת אונר"א, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019
  41. הפלשתינים: מהגרים חדשים וצאצאי ותיקים, www.news1.co.il
  42. http://tchelet.org.il/article.php?id=306
  43. http://www.cfnepr.com/ב.html
  44. Pinner, Dr. Walter (1967) [1959]. How many refugees? and The Legend of the Arab Refugees. McGibbon & Kee. עמ' ?. 
  45. "Lebanon | UNRWA". UNRWA. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  46. כמה "פליטים" פלסטינים יש בלבנון?, ערוץ 7
  47. رقم مفاجئ عن عدد الفلسطينيين في لبنان!, www.alarabiya.net (בערבית)
  48. לאן נעלמו הפלשתינאים של לבנון, www.gplanet.co.il
  49. "Who We Are UNRWA". UNRWA. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  50. "State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees". Washington Free Beacon (באנגלית). 18 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  51. משה אפרת. "UNRWA." The Continuum Political Encyclopedia of the Middle East. Ed. אברהם סלע. New York: Continuum, 2002. p.887.
  52. [1] לדוגמה: הצהרתו של הסנאטור בונד על אנטישמיות
  53. "כל האמת על אונר"א: נתונים ומידע שימושי". mako. 30 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018. 
  54. Report: UNRWA violating regulations, The Jerusalem Post | JPost.com (בAmerican English)
  55. [2] Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees
  56. James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
  57. עינת וילף, לחשוף את הבלוף של אונר"א, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2014; ראו גם: השוואה בין אונר"א ל-UNHCR, ביוטיוב
  58. James G. Lindsay "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 43; p. 61
  59. ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית (רש"פ): ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום, עיון, איסוף ותרגום: ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, בהוצאת מרכז שמעון ויזנטל, פורום המזרח התיכון, ספטמבר 2017
  60. נדב שרגאי, ‏שיעור בהסתה, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018
  61. איתמר אייכנר, האו"ם דורש מהפלסטינים: הסירו תכנים מסיתים מספרי הלימוד, באתר ynet, 31 באוגוסט 2019
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0