המכתש הגדול (באר שבע)
 | |
| המחצבה בבאר שבע, 2019 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מיקום | באר שבע |
| שכונה | שכונה ד' |
המכתש הגדול הוא מחצבה הנמצאת בתחומי העיר באר שבע והיא חלק מקניון באר שבע-עזה. המכתש ממוקם באזור שכונה ד' ובתוכו פעלה בתקופה העות'מאנית מחצבה, אשר סיפקה את חומרי הגלם לבניית מבנים רבים בעיר העתיקה של באר שבע.
מיקום
המכתש מגיע לעומק של 25 מטר ורוחבו 200 מטר שטחו כ-30 דונם. המכתש מתוחם ברחובות יהודה הלוי, בר גיורא ורבי עקיבא הנמצאים בשכונה ד' בבאר שבע.
המכתש הוא חלק מקניון קדום שהשתרע לאורך של כ-100 ק"מ לפחות, מעבר הירדן של ימינו (וייתכן שאף מאזור ערב)[1] עד שנשפך לים התיכון בין בארי לסעד. הקניון הגיע לעומק של 1.5 ק"מ באזור שפכו לים. הקניון ניקז את כל מזרח הנגב והמכתש מתחתר לתוך הכתף הצפונית של הקניון. מעריכים כי עומקו באזור באר שבע היה כ-275 מטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים.
מבנה וממצאים
במכתש ניתן למצוא שלושה סוגי סלעים:[2]
- אבן חול גירית מתצורת פלשת – אבן קלה ופריכה הנוטה להתפורר.
- אבן גיר עשירה במאובנים (בעיקר אלמוגים ושברי קונכיות) מתצורת פטיש – סלע קשה וכהה ואיכותי יותר משני האחרים.
- גיר קירטוני בהיר מתצורת פטיש – סלע בהיר ממנו עשויות רוב קירות המחצבה.
הערכות הן שאבן האלמוגים נוצרה מתקופות מוקדמות יותר. השכבות הגאולוגיות הנחשפות במקום מהוות עדות לקניון קדום. המכתש מוקף צוקים תלולים בכיוון מערב, דרום ומזרח. בדופן הדרומית נמצאת מערה קטנה והשבילים היורדים למחצבה תלולים.
שימושים
בשנים 1900–1917 חצבו העות'מאנים מהמכתש אבני בניין לבניית רוב בתי האבן הראשונים בעיר העתיקה של באר שבע. המחצבה המשיכה לפעול אף בתקופת המנדט הבריטי, אולם עם כיבוש העיר באר שבע הכרייה נפסקה.
לאחר קום המדינה, השתנו שיטות הבנייה ולכן לא היה צורך באבן מהמחצבה. בתקופה זו הפך אזור המכתש למטווח ירי של תושבי העיר. ממצאים ארכאולוגיים מאוחרים, חשפו כי עוד לפני הטורקים, הבינו הביזנטים שאכלסו את בקעת באר-שבע במאות הרביעית – השביעית, את איכות האבן המצויה במכתש, וחצבו בו כדי לבנות מבנים[3]. בעשור השני של המאה ה-21 האתר מגודר ברובו וניתן לגשת אליו רק מכיוון צפון, מרחוב רבי עקיבא ומרחוב יהודה הלוי.
פיתוח כפארק עירוני
בעקבות ממצאים גאולוגיים רבים שנמצאו במכתש יזמו בסוף שנות ה-80 צוות עבודה שכלל את: החברה להגנת הטבע, מהנדס העיר בעיריית באר שבע והמחלקה לגאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. תוכנית לפיה יקימו במקום פארק גיאו-בוטני שיהווה מבט אל עברה הגאולוגי וההיסטורי של בקעת באר שבע[דרוש מקור].
בשלהי שנות ה-80, בוצע שיקום חלקי של האתר בתרומת קהילת יהדות מונטריאול, והקרן לשיקום מחצבות במסגרתו הוקם במקום אמפיתיאטרון קטן אך המקום נותר מוזנח[4].
בשנת 2013 יזמו קרן ברכה ועיריית באר שבע, תחרות אדריכלים בינלאומית לעיצוב פארק עירוני במקום, ופנו לשלושה משרדי אדריכלים. לאחר שהתכנסו כל הצוותים, הוחלט לחבר בין כל המוזמנים לתחרות ולהקים צוות בינלאומי אחד שיעבוד על הפרויקט. על פי התכנון הקמת הפארק תושלם בשנת 2020[5].
לקריאה נוספת
- אילן גל פאר, המחצבה: חלון אל הקניון הקבור, אריאל 80-79 (באר שבע ואתריה), בעריכת גדעון ביגר ואלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1991, עמ' 129–130.
- עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, 2014, עמ' 233–238.
קישורים חיצוניים
- פרויקט המחצבה באתר עיריית באר שבע
- בלהה גבעון, "פרויקט המחצבה בשכונה ד'", 12 בנובמבר 2014, מתוך האתר שכונה ד' ב"ש
- המחצבה הטורקית במכתש, מתוך האתר "מלון בכל מקום"
הערות שוליים
- ^ עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, עמ' 236
- ^ עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, עמ' 233-234
- ^ ישנן עדויות ארכאולוגיות במחצבה לטכניקות השונות של החציבה. באמצעות תצפיות אלו, ניתן לשער שהחציבה במקום התרחשה בשתי תקופות שונות.
- ^ עודד בר-מאיר, הבור השחור של באר שבע, באתר mynet באר שבע, 8 בדצמבר 2009
- ^
נעמה ריבה, מחצבת אבן נטושה בבאר שבע תהפך לפארק, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
