המלחמה האיטלקית 1521–1526

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המלחמה האיטלקית 1521 - 1526
ציור שמן מהמאה ה-16 המתאר את קרב פאביה
ציור שמן מהמאה ה-16 המתאר את קרב פאביה
מלחמה: המלחמות האיטלקיות
תאריכי הסכסוך 15211526 (כ־5 שנים)
מקום איטליה, צרפת וספרד
תוצאה ניצחון לספרד ולאימפריה הרומית ה"קדושה"
הצדדים הלוחמים

Pavillon royal de la France.svg ממלכת צרפת

  • Early Swiss cross.svg שכירי חרב שווייצרים

Flag of Most Serene Republic of Venice.svg הרפובליקה של ונציה

מפקדים

המלחמה האיטלקית של 1526-1521, לעיתים נודעת גם כמלחמת ארבע השנים, הייתה חלק מהמלחמות האיטלקיות. המלחמה נערכה בין ממלכת צרפת בראשות פרנסואה הראשון והרפובליקה של ונציה כנגד קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", הנרי השמיני, מלך אנגליה ומדינת האפיפיור. הסכסוך נבע מבחירתו של קרל החמישי לקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" (1520-1519), תואר בו חשק גם פרנסואה הראשון, ומהצורך של האפיפיור לאו העשירי לחבור בברית עם פרנסואה כנגד מרטין לותר.

המלחמה פרצה במערב אירופה בשלהי 1521, כאשר חיל משלוח צרפתי נווארי ניסה לכבוש מחדש את ממלכת נווארה בעוד הצבא הצרפתי חודר אל ארצות השפלה. הכוחות הנווארים נהדפו על ידי צבא ספרדי חזרה לעבר הרי הפיראנים, כאשר באותה עת גייסות קיסריים נבלמו בצפון צרפת.

פעולות האיבה התחדשו בחצי האי האיטלקי בעקבות הקמת ברית רשמית של האפיפיור, קרל החמישי, והנרי השמיני כנגד צרפת; ברם, חזית זו הפכה למוקד משני, עם שימת הלב של פרנסואה וקרל לשדה הקרב בצפון צרפת. בקרב ביקוקה שנערך ב-27 באפריל 1522 הביסו כוחותיו של קרל ושל מדינת האפיפיור את הצרפתים, שגורשו מלומברדיה. לאחר הקרב המשיכו ההתנגשויות המזוינות לגלוש לקרקע צרפתית, בעוד שונציה חתרה להסכם שלום נפרד. האנגלים פלשו לצרפת ב-1523, שעה ששארל השלישי, דוכס בורבון - מנוכר מניסיונותיו של פרנסואה להשתלט על ירושתו - בגד בפרנסואה וחבר לברית עם קרל. ניסיון הנפל של הצרפתים להשתלט בשנית על לומברדיה ב-1524 סיפק לבורבון שעת כושר לפלוש לפרובנס בראש צבא ספרדי.

פרנוסאה עצמו הוביל התקפה שנייה על מילאנו ב-1525, כאשר בתחילה הוא נוחל הצלחה בהדיפת כוחותיהן של ספרד וקרל. מפלתו ההרסנית בקרב פאביה, בה פרנסואה עצמו נלקח בשבי על ידי כוחות ספרדיים, ורבים מבני האצולה הצרפתית נהרגו, הובילה לסיומה של המלחמה. מספר ניסיונות נעשו להביא לשחרורו באמצעים דיפלומטיים. אמו, לואיז, נסיכת סבויה פנתה לסולימאן הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית - דבר שגרם לאולטימטום עות'מאני לקרל החמישי. סולימאן הראשון עשה שימוש בהזדמנות זו כדי לפלוש להונגריה והביס את בני בריתו של קרל החמישי בקרב מוהאץ' (29 באוגוסט 1526). למרות זאת, פרנסואה הראשון נאלץ לחתום על הסכם מדריד (1526) שהביא לשחרורו תמורת ויתורו על תביעותיו לשליטה באיטליה, בפלנדריה ובדוכסות בורגונדיה. אולם פרנסואה התכחש להסכם מספר שבועות לאחר שחרורו, מה שהוביל למלחמת הליגה של קוניאק. למרות שהמלחמות האיטלקיות תמשכנה לעוד שלושה עשורים נוספים, הן הסתיימו עם כישלונה של צרפת לזכות מחדש בטריטוריות בעלי חשיבות באיטליה.

קישורים חיצוניים

P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0