המצופים הידידותיים
המצופים הידידותיים הם צעצועי אמבטיה (ביניהם ברווזי גומי) שיוצרו בסין ונשטפו באוקיינוס השקט ב-1992. הם הפכו למפורסמים בעקבות עבודתו של קרטיס אבסמייר, אוקיינוגרף אמריקאי שתיעד את הזרמים באוקיינוס באמצעות מעקב אחריהם. חלק מהצעצועים אכן נשטפו לחופי האוקיינוס השקט, דוגמת הוואי. אחרים עברו מסע של יותר מ-27 אלף קילומטרים, צפו מעל הטיטאניק, הגיעו לקרחונים הארקטיים וזאת לפני שסיימו בחוף המזרחי של ארצות הברית ובחופי בריטניה ואירלנד, 15 שנים מאוחר יותר ב-2007.
תיאור התקרית
משלוח של צעצועי אמבטיה שיוצר בסין יצא באמצעות אוניית מכולות מהונג קונג בדרך לוושינגטון. ב-10 בינואר 1992, במהלך סערה בצפון האוקיינוס השקט בסמוך לקו התאריך, נשטפו 12 מכולות. אחת מהן הכילה 28,800 צעצועים צפים, ביניהם ברווזים צהובים, בונים אדומים, צפרדעים ירוקות וצבים כחולים. בשלב מסוים המכולה נפתחה (ייתכן עקב התנגשות במכולות אחרות או באונייה עצמה) והצעצועים שוחררו לאוקיינוס.
למרות שכל צעצוע נארז בתוך אריזה מקרטון, בדיקות הראו שהקרטון התפרק בקלות במי האוקיינוס. בנוסף, שלא כמו צעצועי אמבטיה רבים, באלה לא היו חורים כך שהם לא קלטו לתוכם מים, וכך הצעצועים השונים מצאו את עצמם צפים עם זרמי האוקיינוס.
המעקב אחר הברווזים
צמד אוקיינוגרפים מסיאטל, קרטיס אבסמאייר וג'יימס אינגרהאם החלו לעקוב אחרי התקדמות הצעצועים. הכמות הגדולה ששוחררה הייתה אפקטיבית הרבה יותר לעומת פיזור כמה מאות בקבוקי סחף. החוקרים עקבו בעבר אחר מוצרים אחרים שנשטפו לים, דוגמת 61 אלף נעלי ריצה של נייק שטבעו ב-1990.
עשרה חודשים אחרי התקרית, ב-16 בנובמבר 1992, החלו הצעצועים הראשונים להישטף לחופי סיטקה שבאלסקה, מרחק 3,200 ק"מ מנקודת ההתחלה שלהם. החוקרים יצרו קשר עם עובדי החוף והתושבים כדי לאתר את מה שנפלט לחוף, ועד אוגוסט 1993 נמצאו 400 צעצועים, כ-1.4% מהכמות ההתחלתית.
באמצעות המודלים שפיתחו שני האוקיינוגרפים, הם חזו נכונה את פליטת הצעצועים לחופי מדינת וושינגטון ב-1996 והאמינו שרבים אחרים ימשיכו לשוט לכיוון אלסקה, לאחר מכן ליפן ושוב לאלסקה, ובסופו של דבר יגיעו לקרח הארקטי. הם חזו שיעברו 5–6 שנים עד שהצעצועים יגיעו לצפון האוקיינוס האטלנטי, שם הקרח יקפיא ויפשיר אותם.
בשנת 2004 נמצאו יותר צעצועים מאשר בשלוש השנים שקדמו לה. עם זאת, עדיין התחזית הייתה שצעצועים רבים נוספים עברו את גרינלנד ויגיעו לחופי בריטניה ב-2007. הברווזים והבונים איבדו את צבעם במהלך השנים, אולם הצבים והצפרדעים שמרו על צבעם.
בתרבות
לפחות שני ספרי ילדים נכתבו אודות הפרשה, הראשון בשם "Ducky" שיצא לאור ב-1997. השני נקרא "Ten Little Rubber Ducks". ב-2003 נכתב גם שיר "Yellow Rubber Ducks", המציג את מסעם של הברווזים[1].
הצעצועים עצמם הפכו לפריטי אספנות, ומחירם מגיע אף ל-1,000 דולר[2].
קישורים חיצוניים
- אחרי 11 שנה בים: ברווזי הגומי שבים לחוף מבטחים, באתר ynet, 13 ביולי 2003
- המדענים עקבו אחר המסע המופלא של ברווזי האמבטיה, באתר הידען, 14 ביולי 2003
- Curtis C. Ebbesmeyer and W. James Ingraham Jr. (באוקטובר 1994). "Pacific Toy Spill Fuels Ocean Current Pathways Research". Earth in Space. 7 (2): 7–9, 14. Bibcode:1994EOSTr..75..425E. doi:10.1029/94EO01056. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2006. נבדק ב-15 בנובמבר 2006.
{{cite journal}}: (עזרה) - "Ducks embark on a scientific journey". The First Years Inc. 2003. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2003. נבדק ב-15 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - "Rubber Duckies Map The World". CBS News. 31 ביולי 2003. נבדק ב-15 בנובמבר 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - Ed Perry, Ed. (במאי 2005). "The Drifting Seed newsletter" (PDF). נבדק ב-15 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - Curtis C. Ebbesmeyer. "Beachcombing Science from Bath Toys". אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2006. נבדק ב-15 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - Simon de Bruxelles (28 ביוני 2007). "Plastic duck armada is heading for Britain after 15-year global voyage". The Times. London. נבדק ב-28 ביוני 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - "The popular television show "Touch" based season 1 episode 11, "The Gyre, Pt. 1" on the floating duck phenomenon, citing the maritime accident that released the ducks into the sea". Imdb.com. 2012. נבדק ב-12 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ Rich Eilbert, Yellow Rubber Ducks, youtube
- ^ The Friendly Floatees, British Sea Fishing
