המרכז הנאולוגי של ארד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפורמי של ארד

המרכז הקהילתי הראשון של ארד (הנקרא בפי הקהילה 'בית הכנסת הראשון של ארד'), רומניה, הוא מרכז תפילה, שנבנה מעץ כבית כנסת בשנת 1742 על חלקת קרקע שנתרמה על ידי אשה בשם נחומה.

שמו של הרב הראשון היה יוחנן והוא התחיל לנהל את הקהילה בשנת 1764. אחריו כיהנו הרבנים יהודה ליב ברוידא, שטרמניץ והירש.

בשנת 1789 מונה לרב היישוב אהרן חורין, שהיה אז בן 23; הוא החזיק בתפקיד עד מותו בגיל 78. בתקופתו של חורין הונהגו בהדרגה סדרים חדשים אשר ביטאו את נטיותיו של חורין לרפורמה: בוטלה תפילת כל נדרי, נאסר לירוק בעלינו לשבח או לרקוע ברגליים בעת הזכרת המן הרשע בקריאת המגילה. כמו כן, בוטל השימוש בטעמי המקרא בעת קריאת התורה. חורין התיר לקהילות בברלין ובהמבורג להתפלל ללא כיסוי ראש ב-1818, אך עמדתו זו לא התקבלה בקהילתו.[1] אבן הפינה למבנה חדש למרכז הונחה ב-13 ביוני 1828, אך מכשולים ששמה העירייה עיכבו את סיום הבנייה עד שנת 1834.

שנתיים לפני מותו של חורין, ב-1842, הוכנס באישורו עוגב לבניין. היה זה העוגב הראשון שהופעל בבית-תפילה בהונגריה. הוא הביע אז את תקוותו כי הקהילה תעבור בקרוב להתפלל לפי הנהוג בהיכל בהמבורג.[1] יורשו יעקב שטיינהרדט היה מנהיג נאולוגי נחשב, והקהילה הצטרפה ללשכה הארצית הנאולוגית מיד עם הקמתה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Michael Meyer. Response to Modernity: A History of the Reform Movement in Judaism. Wayne State University Press (1995). עמ' 158-159.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0