הנס פון פליסן
 | |
| הנס פון פליסן | |
| לידה |
26 בנובמבר 1841 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1929 (בגיל 87) פוטסדאם, רפובליקת ויימאר  |
| השתייכות |
הצבא הפרוסי צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1861–1918 (כ־57 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-פלדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי הראשי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת שלזוויג השנייה מלחמת אוסטריה-פרוסיה מלחמת צרפת-פרוסיה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 פור לה מריט | |
הנס גאורג הרמן פון פליסן (בגרמנית: Hans Georg Hermann von Plessen; ב-26 בנובמבר 1841 בברלין, ממלכת פרוסיה - מת ב-28 בינואר 1929 בפוטסדאם, רפובליקת ויימאר) היה גנרל-פלדמרשל גרמני אשר שימש כראש המטה הכללי הראשי בזמן מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
פליסן נולד ב-26 בנובמבר 1841 ברובע שפנדאו שבברלין, בירת ממלכת פרוסיה. אביו היה הרמן פון פליסן, גנרלוטננט בצבא הפרוסי, ואמו הייתה פאולין סופי אדלייד לבית מאייר. משפחתו הייתה משפחת אצולה שמוצאה מהולשטיין. בשנת 1861 התגייס לצבא הפרוסי.
קריירה צבאית
פליסן הוצב בתחילה ברגימנט הגרנדירים של המשמר ה-2 ("קייזר פרנץ"). בשנת 1862 הועלה לדרגת לוטננט שני, ובשנת 1864 השתתף במלחמת שלזוויג השנייה. בשנת 1886 לחם במלחמת אוסטריה-פרוסיה, בין היתר בקרב טראוטינאו וקרב קניגרץ. בשנת 1869 הועלה לדרגת לוטננט, ובין 1870-1871 לחם במלחמת צרפת-פרוסיה. הוא השתתף בקרבות רבים, שהידועים בהם הם טול מץ ופריז. באמצע אפריל 1872 הועלה לדרגת האופטמן, והוצב במטה הכללי של הצבא הפרוסי.
בשנת 1879 הועלה לדרגת מיור, והפך להיות שלישו האישי של וילהלם הראשון, קיסר גרמניה. בשנת 1885 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט, בשנת 1888 הועלה לדרגת אוברסט ובשנת 1891 הועלה לדרגת גנרל-מיור. בשנת 1892 מונה כחבר במטה הכללי, ובשנת 1894 הועלה לדרגת גנרלוטננט, ומונה לשלישו של הקיסר החדש וילהלם השני. במסגרת תפקידו זה הוא היה מקורב מאד לקיסר, והיה אחד מאנשי סודו. הוא שימש בתפקידים שונים כמו מפקד רגימנט המשמר ה-1, ומפקד קורפוס המשטרה הצבאית הרכוב.
ב-19 בספטמבר 1908 הוא הועלה לדרגת גנרל-אוברסט, ומאוחר יותר קיבל דרגת כבוד של גנרל-פלדמרשל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 מונה פליסן לראש המטה הכללי הראשי (Große Hauptquartier). בעוד שבעתות שלום כל אחד מבתי המלוכה שהרכיבו את הקיסרות הגרמנית החזיק בצבא ומטכ"ל נפרד, הרי שבשעת מלחמה היה מוקם המטה הכללי הראשי אשר בו נכחו נציגים מכל בתי המלוכה, ובהמשך אף מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת בולגריה והאימפריה העות'מאנית. בפועל, מקבל ההחלטות לא היה פליסן, אלא ראש המטה הכללי של הצבא הפרוסי, שמונה בידי הקיסר לרמטכ"ל עליון (chef des generalstabes des feldheeres).[1]
אחריתו
ב-10 בנובמבר 1918, הקיסר עזב את גרמניה. פליסן נותר נאמן לקיסר הגולה עד יום מותו, ובתמונתו האחרונה של הקיסר בגרמניה, נראה הקיסר חוצה את הגבול שבין גרמניה להולנד בדרכו לגלות, כשמסביבו קומץ קצינים נאמנים, ביניהם פליסן. פליסן פרש מהצבא רק ב-17 בנובמבר, והמטה הכללי הראשי פוזר רק ב-1919. פליסן מת בפוטסדאם ב-28 בינואר 1929 בגיל 87.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אלימור מקבת, טייסים יהודים בחיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ספריית מעריב, 2012. נספח ב: "הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה - הערות כלליות", עמ' 303.
