הנרי השמיני (מחזה)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.
ההיסטוריה המפורסמת של חייו של המלך הנרי השמיני או הכל אמת (באנגלית: The Famous History of the Life of King Henry the Eight or All is True) הנקרא בקיצור הנרי השמיני הוא מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר אודות אירועים במהלך 20 השנים הראשונות למלכותו של הנרי השמיני, מלך אנגליה. חלקים מהמחזה נכתבו על ידי ממשיך דרכו של שייקספיר בלהקת התיאטרון "אנשי המלך", ג'ון פלטשר, ועל כן הוא שונה משאר מחזותיו ההיסטוריים. הוא מכיל יותר הוראות בימוי מאשר כל מחזה אחר של שייקספיר, הוא שונה בסגנונו והוא נכתב כ-20 שנים מאוחר יותר מקובץ המחזות ההיסטוריים על מלכי אנגליה[1]. המחזה ראה אור במהדורת הפוליו הראשונה בשנת 1623. באופן נדיר קיימת עדות חד משמעית לגבי תאריך העלאת המחזה על הבמה. באחת ההופעות הראשונות של המחזה על בימת הגלוב, ב-29 ביוני 1613, אירעה תאונה בעת שתותח שירה למטרת פעלול בימתי הצית את גג הקש של התיאטרון והמבנה נשרף כליל[2]. לפי מכתב שהתגלה, המחזה היה חדש באותה עת והועלה רק פעמיים או שלוש לפני כן[3].
כמו ברוב מחזותיו ההיסטוריים הסתמך שייקספיר על כרוניקה בת הזמן מאת רפאל הולינשד (Raphael Holinshed). הוא עוקף את נושא הוצאתה להורג של אן בולין ורומז לכך שעלילת הבגידה שגרמה להוצאתו להורג של אדוארד סטאפורד, הדוכס השלישי מבקינגהאם הייתה עלילת-שוא מבית מדרשו של החשמן תומאס וולזי. שייקספיר אינו נצמד לאירועים ההיסטוריים אלא נוטל חופש אמנותי, מקדים אירועים מאוחרים, משנה את תפקידן ההיסטורי של דמויות ומציג תמונות היסטוריות באופן שיתאים לכוונותיו הדרמטיות.
הדמויות במחזה
רוב הדמויות היסטוריות, אך תפקידיהן, מניעיהן ופעולותיהן נועדו לשרת את המתווה הדרמטי ואינם משקפים את המקום והפעולות ההיסטוריות של הדמויות.
- הנרי השמיני, מלך אנגליה
- הקרדינל תומאס וולזי
- קתרינה מאראגון
- אן בולין (נכתב: Bullen)
- בקינגהאם - אדוארד סטאפורד, הדוכס השלישי מבקינגהאם
- הקרדינל קמפיוס - הוא לורנצו קמפאג'יו, לגאט (שליח) האפיפיור
- קפוקיוס - שגריר האימפריה הרומית ה"קדושה" אסטאס שאפווי
- הארכיבישוף מקנטרברי, תומאס קרנמר
- נורפוק - תומאס הווארד, הדוכס השני מנורפוק
- סאפוק - צ'ארלס ברנדון, הדוכס הראשון מסאפוק
- לורד צ'מברליין
- סטיבן גארדינר - מזכיר המלך ובישוף וינצ'סטר
- בישוף לינקולן
- לורד אברגווני - ג'ורג' נוויל
- לורד סאנדס - ויליאם סנדיס
- סר הנרי גילפורד
- סר תומאס לוול
- סר אנתוני דני
- סר ניקולס ווקס
- תומאס קרומוול
- גריפית' - משרתה של המלכה קתרינה
- דוקטור באטס - סר ויליאם באטס, רופא החצר
- ברנדון
- שולייה לגארדינר
- שומר שער חדר המועצה המלכותית
- הממונה על שלטי האצולה
- מודד קרקעות בשירות בקינגהאם
- בת לוויה זקנה של אן בולין
- פטייאנס (מילולית: סבלנות) משרת של המלכה קתרינה
- שלשה אדונים, סבלים, בישופים, אנשי חצר, רוחות, לבלרים, קצינים, שומרים וקהל
תקציר העלילה
תומאס וולזי מחזיק בידיו כוח אדיר ותאוות שררה. בקינגהאם הנאמן מבקש להוכיח את המלך על הסתמכותו המוגזמת על אדם בלתי אמין זה. אולם, וולזי מקדים ורומז למלך שבקינגהאם, כטוען לכתר אחריו, מבקש לרצוח אותו ולמלוך על אנגליה. הנרי משליך את בקינגהאם למצודת לונדון באשמת בגידה.
קתרינה מאראגון מבקשת מן המלך להקל את נטל המס על העניים. כאשר המלך נעתר לבקשה זוקף זאת וולזי לזכותו. כאשר מבקשת קתרינה מן המלך שיחוס על חייו של בקינגהאם, דוחה המלך את הדיון בנושא כיוון שהוא ממהר לנשף בו הוא נפגש ורוקד עם אן בולין ונשבה בקסמיה.
בעת משפטו של בקינגהאם והוצאתו להורג, טרוד המלך כיצד יסתלק מנישואיו לקתרינה מאראגון, כך שיוכל לשאת לאשה את בולין. כאשר הוא מוצא את הפתח, הכרזה שיש לבטל את הנישואין כיוון שקתרינה הייתה נשואה קודם לכן לאחיו, הוא חולק את תובנתו עם וולזי.
על אף שוולזי, לפי המחזה, הוא זה שמציע את הגירושין, הוא מתנגד לנישואיו של המלך עם בולין כיוון שהיא פרוטסטנטית וכיוון שהיה מעוניין שיינשא נישואי תועלת לאחותו של מלך צרפת (מרגריט מנווארה). על רקע זה מנסה וולזי לשכנע את נציג האפיפיור שלא להסכים לגירושין.
כאשר נורפוק, סאפוק והלורד צ'מברליין מגלים למלך צרור מכתבים של וולזי לאפיפיור החושפים את בוגדנותו של וולזי ואת ההון העצום שצבר מגרש המלך את וולזי מחצר המלכות. במהלך דיאלוג הפרידה של וולזי מקרומוול, ידידו, הוא מציע לו לנהוג בצניעות וקובע שההגינות והשירות הנאמן למלך עדיפות על דרך השחיתות.
הארכיבישוף מקנטרברי, קרנמר, משחרר את הנרי מנישואיו לקתרינה ומשיא אותו ואת בולין בחשאי. קתרינה עוזבת את חצר המלכות ועל ערש דווי מבקשת לדעת מה עלה בגורלו של וולזי. היא נענית שהוא מת ונקבר בלסטר לאחר מספר ימי סבל ותפילה. קתרינה מתה זמן קצר לאחר מכן וקרנמר מגורש מהלוויתה על ידי האצילים, רק התערבותו של הנרי מנעה ממנו להשלח למצודה.
במהלך הטבלת בתם של הנרי ואן (היא אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה) קרנמר מנבא לה, ולאנגליה תחת שלטונה עתיד מזהיר.
לקריאה נוספת
- בני נדלר, הנרי השמיני בספרו: שקספיר : המחזות, הדמויות וקורות חייו, חיפה: רקפת, 2001, עמ' 107–111 - כולל גיבורי המחזה ותקציר העלילה
- אמיל פוירשטיין, הנרי השמיני. בספרו: וויליאם שקספיר : חייו ויצירותיו, תל אביב: אודים, תשי"ט 1959, עמ' 203–204
ראו גם
קישורים חיצוניים
- טקסט מלא בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- טקסט מלא של המחזה (באנגלית)
- על המחזה (באנגלית)
- הנרי השמיני, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
הערות שוליים
- ^ E.M.W Tillyard, Shakespeare's History Plays, Penguine Books, 1962. p.viii (preface)
- ^ השרפה בתיאטרון גלוב
- ^ סטיבן גרינבלט, להיות או לא להיות שייקספיר, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2010 עמ' 509-510
| מחזותיו של ויליאם שייקספיר בכל קבוצה מסודרים המחזות לפי סדר כתיבתם המקובל (פרט למחזות ההיסטוריים המסודרים לפי סדר התרחשות כרונולוגי) | ||
|---|---|---|
| טרגדיות | רומיאו ויוליה • מקבת' • המלט • המלך ליר • אותלו • טיטוס אנדרוניקוס • אנטוניוס וקלאופטרה • קוריולנוס • טרוילוס וקרסידה • טימון איש אתונה | |
| קומדיות | חלום ליל קיץ • כטוב בעיניכם • עמל אהבה לשווא • מידה כנגד מידה • הסוחר מוונציה • נשות וינדזור העליזות • מהומה רבה על לא דבר • אילוף הסוררת • קומדיה של טעויות • הלילה השנים עשר • שני אדונים מוורונה • סוף טוב הכול טוב | |
| רומנסות | פריקלס • הסערה • סימבלין • אגדת חורף | |
| מחזות היסטוריים | יוליוס קיסר • המלך ג'ון • ריצ'רד השני • הנרי הרביעי, חלק ראשון • הנרי הרביעי, חלק שני • הנרי החמישי • הנרי השישי, חלק ראשון • הנרי השישי, חלק שני • הנרי השישי, חלק שלישי • ריצ'רד השלישי • הנרי השמיני | |
