הנרי פוליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ תקופת שירות, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ תפקידים צבאיים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הנרי בורמסטר פוליין
Henry Burmester Pulleine
לידה 12 בדצמבר 1838
בריטניהבריטניה יורקשייר, האימפריה הבריטית
נהרג 22 בינואר 1879 (בגיל 40)
איסאנדלוואנה, ממלכת הזולו
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
דרגה לוטננט קולונל (צבא בריטניה) לוטננט קולונל

לוטננט קולונל הנרי בורמסטר פולייןאנגלית: Henry Burmester Pulleine; נולד ב-12 בדצמבר 1838 ביורקשייר, האימפריה הבריטית - מת ב-22 בינואר 1879 באיסאנדלוואנה, ממלכת הזולו) היה איש צבא בריטי שהתפרסם בעיקר עקב פיקודו על הכוח הבריטי בקרב איסאנדלוואנה שבמהלכו מת.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

פוליין נולד ב-12 בדצמבר 1838, בעיר יורקשייר שבבריטניה, כבנו של כומר. הוא התגייס לצבא הבריטי בשנת 1855, ובשנת 1858 הועלה לדרגת לוטננט. בשנת 1861 הועלה לדרגת קפטן, בשנת 1871 הועבר למושבת הכף, ובשנת 1877 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. עם זאת, למרות שהוא יכל לזקוף לזכותו למעלה מ-20 שנות שירות, הוא עדיין לא התנסה בקרב של ממש. הניסיון הקרבי הראשון שלו בא לו במהלך מלחמות קוסה, שבמהלכן דאג לגיוס פרשים לצבא הבריטי מקרב המתיישבים האירופים. בתקופת המלחמות הוא קנה לו שם של מארגן ומנהל מוצלח.

מלחמת הזולו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת הזולו

עם פרוץ "מלחמת הזולו" בשנת 1879, היה פוליין מפקד גדוד שהשתייך לרגימנט ה-24. הרגימנט היה בפיקודו של ריצ'רד גלין, ונכלל במסגרת "טור הפלישה מס' 1", שאליו נלווה המפקד העליון של הפלישה לזולולנד, לורד צ'למספורד.[1] בבוקר ה-20 בינואר הגיע טור מס' 1 לאזור איסאנדלוואנה, והקים שם מחנה ארעי. ב-22 בינואר הפקיד צ'למספורד את המחנה עם קומץ חיילים בידי פוליין, ובעצמו יצא עם מרבית הכוח כדי לבדוק חשש של התקפה מתוכננת של בני הזולו. כדי להשלים את החסר, נתן צ'למספורד פקודה לאנתוני דורנפורד, מפקד "טור הפלישה מס' 2" שחנה ברורק'ס דריפט לנוע אל איסאנדלוואנה עם הכוח שלו ולהחליף את פוליין בפיקוד. לפוליין עצמו ניתנה פקודה להישאר במגננה ולא לתקוף בשום מחיר.

במהלך ארוחת הבוקר במחנה (בסביבות השעה 07:30), אחד הסיירים דיווח שנראה כוח של בני הזולו נע לכיוון המחנה. אנשיו של פוליין התייצבו מיד בעמדות, אולם מכיוון שבמשך שעה שלימה לא קרה דבר, פוליין התיר לאנשיו להתפזר, אך לא להניח את הנשק ולא להתפזר.[2] בשעה 10:00 הגיע דורנפורד עם הכוח שבפיקודו, והשניים סיימו בצוותא את ארוחת הבוקר שלהם. מאוחר יותר במהלך הבוקר דיווחו שכוח זולו נצפה מזרחה מהמחנה. דורנפורד סבר שייתכן שהמטרה האמיתית היא צ'למספורד, ועל כן יצא עם הטור שלו לאזור. הוא ביקש מפוליין להשאיל לו שתי פלוגות מהרגימנט ה-24, אולם פוליין סירב בנימוק שקיבל פקודה להישאר במגננה. דורנפורד לא התעקש, למרות שטכנית דרגתו הייתה גבוהה מזו של פוליין.[3]

כוח סיור קטן שפוליין שלח, גילה לחרדתו 20,000 לוחמי זולו מסתתרים באזור המחנה. משהבינו הזולו שמחבואם התגלה, שטפו קדימה בנחשול שאורכו היה יותר מקילומטר וחצי.[4] הסיירים של פליין היו כה מזועזעים, עד שבקושי הצליחו לספר לו את שראו. פוליין החל לערוך את כוחותיו לקרב, אולם ביצע מספר שגיאות אסטרטגיות גסות. אנשיו נערכו הרחק מן המחנה, ברווחים גדולים ביניהם, מה שאפשר ללוחמי הזולו פשוט לחדור ברווחים. כמו כן שרר מחסור חמור בתחמושת ובכדורים, וכמו כן מרבית הארגזים שבהם נמצאו הכדורים נאטמו בברגים, ובמחנה לא היו מספיק מברגים. קרב איסאנדלוואנה הפך להיות אחד הקרבות המעטים בהם הצליח כוח ילידים חמוש בחניתות להביס כוח אירופי מצויד בנשק מודרני וחדיש.

פוליין עצמו נהרג בקרב, אולם גופתו מעולם זוהתה, כיוון שהזולו השחיתו את מרבית הגופות, על פי אמונתם כדי להוציא מהן את הנשמות הכלואות.[5] על פי חלק מהגרסאות פוליין פרש לאוהלו כשהבין שהקרב אבוד, והחל לכתוב מכתב פרידה למשפחתו, אולם לוחמי זולו חדרו פנימה ודקרו אותו למוות. עם זאת, על פי מרבית העדיות של הניצולים, הוא נורה למוות בשלב מוקדם של הקרב.

לקריאה נוספת

  • בראיין פרט, עד הסוף המר: סיפורי קרבות מפורסמים נגד כל הסיכויים", תל אביב: הוצאת יבנה, 2007.
  • איאן נייט, ד"ר אדריאן גרייבס, "המערכה בדרום אפריקה של 1878/1879", הוצאת דבינייר, 2005. (קובץ PDF)
  • פול מקנייל, "דוגמה צבאית: מלחמות הזולו", פורסם באתר טקטיקה, 2008. (קובץ PDF)
  • John Laband, "Historical Dictionary of the Zulu Wars", Scarecrow Press, 2009
  • Ian Knight, "The Zulu War 1879", Osprey, 2003.
  • Ian Knight, "Isandlwana 1879: The Great Zulu Victory", Osprey, 2002
  • Colenso, Frances Ellen, "History of the Zulu War and Its Origin", London: Chapman & Hall, 1880
  • Greaves, Adrian, "Isandlwana: How the Zulus humbled the British Empire", South Yorkshire: Pen & Sword Military Ltd, 2011
  • Thompson, Paul Singer, "Black soldiers of the queen: the Natal native contingent in the Anglo-Zulu War", University of Alabama Press, 2006
  • David, Saul, "Zulu the Heroism and Tragedy of the Zulu War of 1879", London: Penguin, 2004
  • Morris, Donald R, "The Washing of the Spears, the Rise and Fall of the Zulu Nation", London: Book Club Associates, 1970
  • Hamilton Browne, Col G. T., "A Lost Legionary in South Africa", London: Werner Laurie, 1912

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פרט, עמ' 78.
  2. פרט, עמ' 81.
  3. פרט, עמ' 82.
  4. פרט, עמ' 83.
  5. פרט, עמ' 88.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0