הסוכנות לחקר האינטרנט
הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA, ברוסית: Агентство интернет-исследований) היא חברה רוסית העוסקת במשימות מקוונות המיועדות להשפיע על ציבור רחב שמטרתן מימוש אינטרסים של גופים פוליטיים ועסקיים ברוסיה. בשנת 2015 היו לחברה כ-1,000 עובדים במשרדי החברה בסנקט פטרבורג. לחברה משרדים גם במוסקבה ובערים נוספות.
הסוכנות נוהגת להשתמש בחשבונות מזויפים באתרי רשתות חברתיות כדי לקדם את מטרותיה של רוסיה בנושאי מדיניות פנים וחוץ.
פעילות החברה נחשפה לראשונה ביוני 2014 בתחקיר של BuzzFeed. על פי מאמרים שפורסמו בעיתון ודומוסטי ובעיתונים אחרים, החברה מתאמת את פעילויותיה עם ויאצ'סלב וולודין, סגנו של פוטין בממשלת רוסיה, ועם איש העסקים יבגני ויקטורוביץ' פריגוז'ין. במסמך של קהילת המודיעין האמריקאית מינואר 2017 מתואר הארגון כמקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומקושר לקהילת המודיעין הרוסית. הארגון מפעיל "חוות טרולים" ובמסמך נטען כי הסוכנות נטלה חלק, בין השאר, בעידוד התמיכה בצד הרוסי במלחמת האזרחים באוקראינה ובהתערבות רוסיה במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016.
ב-16 בפברואר 2018, חבר מושבעים גדול בארצות הברית הגיש כתב אישום נגד 13 אזרחים רוסים ושלושה גופים עסקיים, בהם הסוכנות לחקר האינטרנט. בכתב האישום מתואר כיצד הפרו את החוק על מנת להשפיע על הבחירות ועל תהליכים פוליטיים בארצות הברית.
היסטוריה
כבר בשנת 2003 תועדו פעילויות באינטרנט של ארגונים אלמוניים בשליחות ממשלת רוסיה. ארגונים אלה כונו "חטיבות האינטרנט" (אנ') (ברוסית: Веб-бригады), "צבא הטרולים של רוסיה", "הרובוטים הרוסים", Putinbots או Kremlinbots. ארגונים אלה הרבו לפרסם באתרים פוליטיים רוסיים ובינלאומיים באמצעות חשבונות מזויפים. בין השאר נמצא כי ארגונים אלה ניסו לשבש מידע בוויקיפדיה הרוסית בערכים על מלחמת האזרחים באוקראינה ועל טיסה 17 של מלזיה איירליינס.
הסוכנות לחקר האינטרנט נוסדה בשנת 2013. משרדי החברה שכנו בשכונת אולגינו בסנקט פטרבורג, ואנשיה מכונים "הטרולים מאולגינו".
על פי מאמרים שפורסמו בעיתון ודומוסטי ובעיתונים אחרים, החברה מתאמת את פעילויותיה עם ויאצ'סלב וולודין, סגנו של פוטין בממשלת רוסיה, ועם איש העסקים יבגני ויקטורוביץ' פריגוז'ין. העיתונאית הפינית ג'סיקה ארו (אנ') דיווחה בהרחבה על פעילויות החברה בפינלנד, ועקב כך נפלה קורבן למסע השמצות באינטרנט. היא הייתה מועמדת לקבלת אות האומץ הנשי הבינלאומי.
פעילות
עובדי החברה מפעילים טרולים המגיבים באינטרנט על ידיעות שונות. חלקם התראיינו למאמרים בעיתונות, וסיפרו כי הם עובדים במשמרות בנות 12 שעות, ובחשבונות המזויפים הם מפרסמים בכל יום 2 פוסטים בממוצע, וכ-100 תגובות לפוסטים אחרים. משכורת בסיס לעובד בחברה היא כ-40,000 רובל (כ-2,200 ש"ח), ועובדים המקבלים שעות נוספות ובונוסים יכולים להגיע ל-80,000 רובל (כ-4,400 ש"ח).
אחד העובדים שרואיין על ידי הוושינגטון פוסט תיאר את עבודתו כך: "הרגשתי כמו דמות בספר 1984 של ג'ורג' אורוול - מקום שבו צריך לכתוב שלבן הוא שחור ושחור הוא לבן. ההרגשה הראשונה שלך, כשאתה מגיע לשם, היא שאתה נמצא במין מפעל שמייצר שקרים וחצאי אמיתות בפס ייצור תעשייתי."
תחומי עיסוק עיקריים
רוב הפעילויות של הארגון מיועדות לזרוע פילוג ולשבש תהליכים דמוקרטיים בעולם החופשי, ונראה כי זוהי מדיניותה של ממשלת רוסיה. מדיניות זו תואמת את עמדותיה ביחסי ארצות הברית-רוסיה ובגישתה למשבר באוקראינה.[1]
הנושאים העיקריים בהם עסקה הסוכנות הם:
- ביקורת על אלכסיי נבלני ועל גופי אופוזיציה ברוסיה
- ביקורת על מדיניות החוץ של אוקראינה ושל ארצות הברית, ועל הפוליטיקאים במדינות אלה החולקים על מדיניותה של רוסיה
- דברי שבח לוולדימיר פוטין ולמדיניות ממשלת רוסיה
- דברי שבח והגנה על ממשלו של בשאר אל-אסד בסוריה.
עובדי החברה מרבים לצטט בתגובותיהם כתבות מרשת החדשות הרוסית Russia Today. עם זאת, במספר מקרים עמדה הסוכנות מאחורי חדשות כזב, בהם טענות על פיצוץ מפעל כימי בלואיזיאנה בספטמבר 2014, על ירי של חייל אמריקאי בספר הקוראן, או על התפרצות נגיף אבולה באטלנטה.
מעורבות במערכות הבחירות בארצות הברית
ערך מורחב – התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016
במסמך של קהילת המודיעין האמריקאית מינואר 2017 מתואר כיצד התערבה הסוכנות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, גרמה לאי-יציבות במערכת הבחירות, ניהלה מסע הכפשות מבוקר נגד המועמדת הילרי קלינטון, ואנשיה ביצעו לוחמת רשת רבת-היקף נגד אתרי האינטרנט של מועמדי המפלגה הדמוקרטית. הסוכנות עשתה שימוש בחשבונות פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר שהתחזו לחשבונות של אנשים פרטיים או של ארגוני חברה אזרחית.
ב-16 בפברואר 2018, חבר מושבעים גדול בארצות הברית הגיש כתב אישום נגד 13 אזרחים רוסים ושלושה גופים עסקיים, בהם הסוכנות לחקר האינטרנט, בעקבות חקירה של היועץ המיוחד רוברט מולר. הם הואשמו בפגיעה בתפקוד תקין של הממשל ובניסיון להשפיע על הבחירות ועל תהליכים פוליטיים בארצות הברית. בסמוך לכתב האישום הודיע אתר טאמבלר על הסרת חשבונות רבים שזוהו כקשורים לארגון.
על פי כתב האישום, הסוכנות נשלטת בידי יבגני פריגוז'ין, איש עסקים המקורב לפוטין. ב-15 במרץ הטיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סנקציות כלכליות המונעות מאנשי הסוכנות כניסה לארצות הברית.
דו"ח מולר שפורסם באפריל 2019 מציין שהסוכנות לחקר האינטרנט השתמשה בחשבונות מזויפים בטוויטר כדי לעורר תגובות ממשתמשים אמריקאים. פוליטיקאים ואנשי תקשורת רבים הגיבו לציוצים אלה מבלי לדעת שהם קשורים לרוסיה, בהם מייקל מקפול שכיהן כשגריר ארצות הברית ברוסיה, ואיש הרדיו שון האניטי.[2]
קשרי הסוכנות עם ישראל
ביוני 2018 פורסם תחקיר של חדשות 10 לפיו גורמים רוסים מהסוכנות לחקר האינטרנט ניסו להשפיע על יחסי ארצות הברית-ישראל באמצעות טוויטר. בנוסף ניסו אנשי הסוכנות לשפר את תדמיתו של בנימין נתניהו בקרב אנשי ימין בארצות הברית באמצעות פרופילים מזויפים ועמודי פייסבוק. במסגרת המאמצים נטען כי נתניהו סובל מ"ציד מכשפות" ותקפו את חקירות המשטרה נגדו.[3]
כחלק מהתחקיר ביצע פרופסור פטריק וורן מאוניברסיטת קלמסון ניתוח של כשלושה מיליוני ציוצים בטוויטר המיוחסים לסוכנות, בהם רבים המתייחסים לנתניהו. הוא אמר: "טרולים ניסו לעודד את הצד הימני של ההתפלגות הפוליטית בארצות הברית, גם את הימין הקיצוני, כדי שתהיה לו דעה חיובית על נתניהו."[4]
הפגנות ואירועים בארצות הברית שאורגנו על ידי הסוכנות לחקר האינטרנט
בשנת 2016 נחשף כי אחת ממטרות הסוכנות היא לזרוע מחלוקות בין קבוצות שונות בחברה האמריקאית, ואף לגרום למהומות. כאשר נבדקו ארגונים שיזמו הפגנות ואירועים בנושאים אלה, הסתבר שרבים מהם הופעלו על ידי הסוכנות לחקר האינטרנט.
בבדיקה של מחלקת המשפטים של ארצות הברית התגלו הפגנות ואירועים רבים שאורגנו באמצעות חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות שזוהו כשייכים לסוכנות לחקר האינטרנט, ומטרתם לזרוע מחלוקות ולערער את החברה האמריקאית. להלן חלק מאירועים אלה.
- הסוכנות השתמשה בבוטים ובטרולים ברשת טוויטר כדי לזרוע מחלוקות בנושא התנגדות לחיסונים.
- קבוצות שונות בפייסבוק שהופעלו על ידי הסוכנות ארגנו הפגנות-נגד להפגנות של הארגון "חיי שחורים חשובים". באירוע כזה שהתרחש בג'ורג'יה באפריל 2016 התפתחו עימותים אלימים במהלך ההפגנה.
- ב -21 במאי 2016 התקיימו שתי הפגנות מנוגדות ביוסטון. קבוצה אחת בפייסבוק ארגנה הפגנת תמיכה במרכז תרבות מוסלמי שנפתח בעיר, וקבוצה אחרת ארגנה הפגנה נגד המיזם. שתי הקבוצות התגלו מאוחר יותר כחשבונות מזויפים שהופעלו על ידי הסוכנות.
- באוגוסט 2016 התקיימו בפלורידה מספר עצרות תמיכה בדונלד טראמפ. ההפגנות אורגנו באמצעות חשבונות טוויטר שזוהו כשייכים לסוכנות. באותו חודש התקיימו הפגנות באיידהו נגד מדיניות ההגירה של ממשלת ארצות הברית. הפגנות אלה אורגנו באמצעות חשבונות פייסבוק שזוהו כשייכים לסוכנות.
חשיפה וחסימה של פעילות הסוכנות
באוגוסט 2018, לקראת הבחירות לקונגרס בארצות הברית, דיווחה חברת פייסבוק כי נוצרו חשבונות מזויפים ונבנו אירועים במטרה להעמיק את השסע בחברה האמריקנית סביב נושאים חברתיים שנויים במחלוקת, וכך להשפיע על דעת הקהל. בסמוך לבחירות דווח בוושינגטון פוסט כי פיקוד הסייבר האמריקאי השבית את הרשת של הסוכנות לחקר האינטרנט, כדי לצמצם את יכולותיה להשפיע על הבוחרים.[5]
בינואר 2019 הודיעה חברת פייסבוק כי הסירה 500 חשבונות ועמודים באמצעותם נוצר מידע כוזב שהופץ ב-13 מדינות במזרח אירופה ומרכז אסיה. בנוסף לכך הוסרו 107 עמודים, קבוצות וחשבונות שהתמקדו במידע כוזב אודות אוקראינה. העמודים והפרופילים המזויפים פעלו בטכניקות הדומות למאמצי המידע הכוזב שנערכו על ידי "הסוכנות לחקר האינטרנט" וייתכן שהיו קשורים אליה.[6]
לקריאה נוספת
- The Plot to Subvert an Election - Unraveling the Russia Story So Far, באתר הניו יורק טיימס, 20 בספטמבר 2018 (באנגלית)
- אופיר בראל, מרכז הפצת הפייק ניוז הגלובלי, 3 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ לירן גולדווין, פוליטיקה רוסית במאה ה-21: שימוש בפרקטיקות קג"ב לפילוג העולם, 12 בנובמבר 2018.
- ^ Mueller calls out high profile Americans who unwittingly helped Russian trolls, באתר ה-CNN, 19באפריל 2019 (באנגלית).
- ^ מעריב אונליין, האם סוכנים רוסים ניסו להשפיע על תדמיתו של נתניהו בארה"ב?, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2018.
- ^ "הרשת הרוסית": כך ניסו להשפיע על יחסי ישראל-ארה"ב, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 6 באוגוסט 2018.
- ^ סוכנויות הידיעות, ביום הבחירות לקונגרס: "צבא ארה"ב תקף חוות טרולים רוסית", באתר וואלה!, 26 בפברואר 2019.
- ^ ניב ליליאן, פייסבוק: גילינו שני מאמצי הונאה רוסיים, באתר ישראל היום, 17 בינואר 2019.
