העמדה והערכה
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוקים י"א-י"ב |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל"ג |
| משנה תורה | הלכות ערכים וחרמין, פרק ה' הלכה יב' |
| מקורות נוספים | מנחת חינוך, שנג' |
העמדה והערכה הוא דין בדיני פדיון בהמה מקדושתה, הקובע כי כדי לפדות בהמה יש להעמידה על רגליה[1] ולהעריך את שוויה.
דין זה מפורש בתורה עצמה:
וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַ-ה' וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן:
וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע, כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה:
העמדה
אמנם בפסוק כתוב "וְהֶעֱמִיד", ומלמד שיש להעמידה על רגליה, אך לגבי ההעמדה נחלקו הדעות:
- יש פוסקים הסוברים שיש להעמיד ממש את הבהמה (מהר"י קורקוס[2], רדב"ז[3], לחם משנה[4])
- ויש הסוברים כי "וְהֶעֱמִיד" לא מחייב העמדה ממש אלא בא למעט בהמה שמתה ואי אפשר להעמידה כלל, וזו היא שאין אפשרות לפדותה (משנה למלך[4], זכר יצחק[5])
אולם, לדעת כולם, בהמה שנשברו או נחתכו רגליה, אף על פי שאינה יכולה לעמוד, מכל מקום נחשבת ראויה להעמדה והערכה[6].
לכתחילה או בדיעבד
הראשונים נחלקו אם דין זה של העמדה והערכה נאמר רק לכתחילה אך אם בדיעבד פדה אפילו שמת, פדיונו נקרא פדיון כדעת הרמב"ם[7], או שהדין נאמר אף לעכב, שאם עבר ופדה בלי העמדה והערכה כשמת, אין פדיונו פדיון, וזו דעת התוספות[8].
הערות שוליים
- ^ עיין רש"י על מסכת שבועות, דף י"א עמוד ב', ד"ה העמדה
- ^ בכורים י א
- ^ ערכין ה יב
- ^ 4.0 4.1 איסורי מזבח א י
- ^ זכר יצחק, עד
- ^ כדרך שאמרה תורה בדיני ערכין, שבן חודש נערך, אף על פי שאינו יכול לעמוד על רגליו, והרי אף בערכין נאמר והעמיד והעריך (עיין תוספות, סוטה כז א, ד"ה רב)
- ^ מעילה ו ו, לפי שער המלך בכורים שם, וקרן אורה ושפת אמת מעילה יט ב
- ^ מסכת זבחים, דף ק"ג עמוד א', ד"ה לא, לפי שער המלך (בכורים י ב)
