מסכת שבועות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה. אולם בשני פרקיה הראשונים היא דנה בטומאת מקדש וקודשיו - דיני הנכנס לבית המקדש או אוכל בשר קורבן ('קודש') בהיותו טמא, בשוגג - ששכח שנטמא או ששכח שהוא אוכל קודש או נכנס למקדש, ובמזיד, ורק אחר-כך היא מבארת ומפרטת את דיני השבועות השונים. זאת משום הקשר שבין דין טומאת מקדש וקודשיו לחלק מדיני השבועות (שבועת העדות ושבועת ביטוי) שמופיעים יחד בפרשה אחת בספר ויקרא[1], ומביאים עליהם קורבן עולה ויורד.[2]

מסכת זו בתלמוד הבבלי כוללת 48 דפים, ויש נוהגים ללמוד מסכת שבועות בימי הספירה שיש בהם 49 יום, בהספק של דף ליום על מנת לסיימה לפני חג שבועות.[3] בירושלמי יש סה"כ 44 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם הראשון לסידור מסכת זו אחר מסכת מכות הוא ש"יש דמיונים בדיניהם ומשפטיהם כמו שנזכר בתלמוד". טעם אחר הוא שכל עניין השבועות ואכיפתן הוא בסמכות השופטים. ולכן על מסכת זו להימצא אחר מסכת סנהדרין בה התבארו דיני השופטים.

פרקי המסכת

  1. שבועות שתים שהן ארבע (שבע משניות[4]) [5] עוסק ביחס בין הקרבנות השונים המכפרים על טומאת מקדש וקודשיו.
  2. ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע (חמש משניות)[6] עוסק בחיובו של החוטא בטומאת וקודשיו וקודשיו בקורבן עולה ויורד.
  3. שבועות שתים שהן ארבע (אחת עשרה משניות)[7] עוסק בעיקר בשבועת ביטוי - הנשבע לשקר או שאינו עומד בשבועתו. הפרק עוסק גם בשבועת שוא - הנשבע על דבר שאינו אפשרי.
  4. שבועת העדות (שלוש עשרה משניות)[8] עוסק בשבועת העדות - מי שהיה עד להתרחשות כלשהי ונשבע לשקר כדי להתחמק מלהעיד על כך בבית דין.
  5. שבועת הפקדון (חמש משניות)[9] עוסק בשבועת הפיקדון - נתבע בבית דין שכפר בתביעה ונשבע לשקר.
  6. שבועת הדיינין (שבע משניות)[10] עוסק בשבועת מודה במקצת - נתבע בבית דין שמודה במקצת מן התביעה, חייב להישבע על החלק מן התביעה שבה הוא כופר.
  7. כל הנשבעין שבתורה (שמונה משניות)[11] עוסק בשבועת המשנה - שבועות שתיקנו חכמים לחייב בהן את התובע בבית דין במקרים מסוימים.
  8. ארבעה שומרין הן (שש משניות)[12] עוסק בשבועת השומרים - אדם שקיבל אחריות לשמור על חפצים של אחר, וטוען שהחפצים אבדו שלא באשמתו, חייב להישבע כדי לגבות את דבריו.

בסה"כ יש במסכת כ- 62 משניות.

הפרשנים על המסכת

בתלמוד הבבלי נדפסו סביב הגמרא, הפרשנים המסורתיים: רש"י ותוספות, התוספות שנדפסו הם תוספות רבי אליעזר מטוך שנוסדו על יסוד תוספות רבי אלחנן בן יצחק.

בתלמוד הירושלמי נדפסו בהדפסות המסורתיות שלושה מפרשים על הדף:

  1. קרבן העדה ותוספות 'שיירי הקרבן' (רק על חלק מהמסכת, עד פרק ה' אמצע הלכה ד').
  2. פני משה ותוספות 'מראה הפנים'.
  3. רידב"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר ויקרא, פרק ה'
  2. ^ מסכת שבועות דף ג' עמוד א.
  3. ^ ראה מנהגי החתם סופר פ"ב אות כא.
  4. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  5. ^ פרק א'
  6. ^ פרק ב'
  7. ^ פרק ג'
  8. ^ פרק ד'
  9. ^ פרק ה'
  10. ^ פרק ו'
  11. ^ פרק ז'
  12. ^ פרק ח'


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0