הפתיחה 1812
הפתיחה 1812 (שמה המלא: הפתיחה החגיגית: "שנת 1812") היא יצירה תזמורתית מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי המנציחה את הפלישה הצרפתית הכושלת לרוסיה במלחמת רוסיה–צרפת (1812) ואת הנסיגה הרת־האסון של הגרנד ארמה (Grande Armée - הצבא הגדול) של נפוליאון. מאורע שסימן את 1812 כנקודת מפנה במלחמות הנפוליאוניות. היצירה ידועה בעיקר בשל השימוש ברעם התותחים, המתקבל לעיתים, בייחוד במופעים הנערכים בחוץ, תוך שימוש בתותחים אמיתיים. על אף שאין ליצירה שום קשר היסטורי למלחמת 1812 בין ארצות הברית לבריטניה, נוהגים להשמיעה בארצות הברית לצד יצירות מוזיקליות פטריוטיות אחרות.
סקירה
"הפתיחה 1812" היא קטע של מוזיקה תוכניתית. היצירה פותחת בצלילים העגמומיים של שירת הכנסייה הרוסית, המאזכרת את הכרזת המלחמה עליה הודיעו בזמן הטקס בכנסייה, ומיד אחריה שירה חגיגית להצלחה רוסית במלחמה. הכרזת מלחמה זו והתגובה הפומבית לה מתוארים היטב ביצירתו של לב טולסטוי מלחמה ושלום.
אחריהם בא הנושא המייצג את הצבאות הצועדים לקרב המבוצע באמצעות קרנות. ההמנון הלאומי הצרפתי המארסֵיֶז משקף את הניצחונות הצרפתיים במלחמה וכיבוש מוסקבה בספטמבר 1812. נושא מתוך ריקוד עם רוסי מנציח את הקרב שבו אולץ נפוליאון לסגת. הנסיגה ממוסקבה בסוף אוקטובר 1812 משתקפת בדימינואנדו. ירי התותח משקף את התקדמות הצבא לגבולות הצרפתיים. לקראת סיום המאבק אנו חוזרים לשירה, שבפעם זו מבוצעת על ידי התזמורת במלואה בלוויית צלצול פעמונים המסמל את שחרור רוסיה מעול צרפת. ברקע רעמי התותח והנושא המסמל את המצעד הצבאי נשמע ההמנון הרוסי הלאומי אלוהים שמור את הצאר. ההמנון הרוסי מעומת מול ההמנון הצרפתי שהושמע קודם לכן.[1]
בפועל, מטחי התותח כפי שרשמם צ'ייקובסקי מופקים בדרך כלל באמצעות תוף בס. נפוץ פחות השימוש בתוף רגיל. שימוש בתותחים אמיתיים נעשה בכמה מקרים (ראו לדוגמה ב"קישורים החיצוניים" מטה). ההקלטה הראשונה שכללה תותחים בוצעה על ידי התזמורת הסימפונית של מיניאפוליס בשנות ה-50. הקלטות דומות נעשה על ידי תזמורת אחרות תוך ניצול ההתקדמות בטכנולוגיית השמע. בירי בתותח של ממש נעשה שימוש שנתי ב-4 ביולי במהלך ביצוע "הפתיחה 1812" על ידי תזמורת הטיילת של בוסטון, במהלך הקונצרט השנתי על גדות נהר צ'ארלס, ובמצעד השנתי של האקדמיה של כוחות ההגנה האוסטרליים בקנברה אוסטרליה. בשנת 1970 ביצעה להקת הרוק המתקדם אמרסון לייק ופאלמר עיבוד ליצירה, ובו השתמשו בתותחים אמיתיים. ההדף מהתותחים העיף עיתונאי לא זהיר שעמד על הבמה לעבר הקהל.
באמצע שנות ה-60 כתב איגור בוקטוב עיבוד ל"פתיחה 1812" תוך שימוש במקהלה. קטע הפתיחה הושר על ידי מקהלה במקום הקו המלודי שבוצע במקורו על ידי צ'לי וויולות, ומקהלת ילדים נוספה לחליל ולקרן אנגלית, והמקהלה כולה שולבה יחד עם כלי הנשיפה, ולמעשה עם כל התזמורת בקטע הסיום. אזכור של עיבוד זה מופיע בפתיחת האלבום "2112" של להקת Rush.
חופש אמנותי - המנוני המדינות
- היצירה משקפת את ההמנונים הלאומיים של צרפת ורוסיה משנת 1882 ולא את אלו של 1812. לצרפת לא היה המנון לאומי מ-1799 ועד 1815, והמרסייז הוחזר להיות ההמנון רק ב-1870. "א-ל שמור על הצאר" אומץ כהמנון רוסיה רק מ-1833. זהו מקרה בו נעשה שימוש בחופש אמנותי כשצ'ייקובסקי עושה שימוש בנושאים מוזיקליים המוכרים לקהל השומעים.
קישורים חיצוניים
- ביצוע הפתיחה בתקופת ברית המועצות (הקטע של ההמנון הוחלף במנגינה אחרת)
- תווי היצירה
הפתיחה של 1812, סרטון באתר יוטיוב מבוצעת על ידי תזמורת צבא יפן תוך שימוש בתותחי הוביצר 105 מ"מ
הערות שוליים
- ^ בתקופת השלטון הסובייטי נעשה שינוי ביצירה של צ'ייקובסקי. בהשמעות פומביות של הפתיחה הוחלף ההמנון "אלוהים שמור על הצאר" בקטע המקהלה "תהילה" מתוך האופרה של מיכאיל גלינקה - איבן סוסנין.
