הצעת חוק יסוד: לימוד התורה

הצעת חוק יסוד: לימוד התורה היא הצעת חוק שבאה לעגן את מעמדו של לימוד תורה כערך יסוד במדינת ישראל.

הצעת החוק הוגשה לכנסת על ידי חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, ועברה בקריאה טרומית ב-10 ביוני 2026 בתמיכת 56 חברי הכנסת מול 43 מתנגדים. חברי הכנסת הערביים לא השתתפו בהצבעה.

נוסח הצעת החוק ודברי ההסבר

1. לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי.
2. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:

כבר מערש הולדתו של העם היהודי היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה. ״מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" (יומא, כ"ח, ב'). אפילו בעתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה. עם חורבן הבית השני ביקש רבן יוחנן בן זכאי מהקיסר ״תן לי יבנה וחכמיה״ (גיטין, נ"ו, ב), שכן המשך לימוד התורה היה הערובה לקיומו של העם. לאחר חורבן יהדות אירופה ומוסדות התורה החשובים שבה בשואה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מעפר את לימוד התורה.
מאז ומעולם היו ברורים ערכם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. מוצע לעגן כראוי בחוק-יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים.
כמו כן, מוצע כי חוק-היסוד יקבע כי מי שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה לתקופה משמעותית ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי, וכי תהיה לך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם.
מעבר לעובדה שערכים אלה היו ראויים לעיגון בכל מקרה, הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה שבית המשפט העליון ביקש מהכנסת להסדיר. בפסק הדין שניתן בבג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (פורסם ביום 12 בספטמבר 2017) הוחלט ברוב דעות לבטל את פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, תוך קביעה כי בטלותו תיכנס לתוקף בתוך שנה מיום מתן פסק הדין. בעקבות מערכות הבחירות האחרונות, הוארך מועד כניסת הבטלות לתוקף מספר פעמים, עד ליום 6.7.2021.
משכך, חוק-היסוד נועד גם כדי להבהיר את עמדתה של הכנסת, המעגנת בחוק-יסוד את מדיניותן של כל ממשלות ישראל, ולפיה לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה וחשיבותו כשירות לעם היהודי – מי שמבקש להקדיש עצמו ללימוד תורה לתקופה ממושכת יקבל הכרה בכך לעניין זכויותיו וחובותיו.

מטרה עיקרית של חוק היסוד המוצע, שאינה מוצגת בדברי ההסבר, היא לאפשר את המשך הפטור משירות בצה"ל לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם. פטור זה נפסל על ידי בג"ץ בנימוק שהוא פוגע בזכות החוקתית לשוויון, וחוק היסוד המוצע נועד להתגבר על פסיקה זו.

תגובות לאישור החוק בקריאה טרומית

יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, הגיב: "אישורו בקריאה טרומית של חוק יסוד לימוד התורה, שדרשה תנועת ש"ס, הוא צעד היסטורי בדרך להכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה הקדושה ובתרומתם העצומה של לומדי התורה לעם ישראל. התורה היא סוד קיומנו, והיא ששמרה על העם היהודי לאורך כל הדורות."

יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, הגיב: "ההצבעה היום על חוק יסוד לימוד תורה שעברה בקריאה טרומית היא תחילת תיקון עוול של ארבע שנים, שבהן עולם התורה נתון לרדיפה קשה. החוק שעבר עתיד להחזיר את הכבוד הראוי במדינה יהודית למעמדם של בני הישיבות והאברכים שמחזיקים את העולם בלימודם".

למרות שהחוק אינו משווה במפורש בין לומדי התורה לחיילי צה"ל, הביקורת המרכזית נגד החוק טענה שהוא משווה ביניהם.

יו"ר ישר גדי איזנקוט הגיב: "הדיל של שבועות נוספים בשלטון, תמורת חוק יסוד לימוד תורה - הוא תקציר תולדות הממשלה הכי מנותקת והכי חסרת אחריות ובושה."

קישורים חיצוניים

• שלבי החקיקה של הצעת חוק יסוד: לימוד התורה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• דקלה אהרן שפרן, חוק יסוד לימוד תורה אושר בקריאה טרומית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 ביוני 2026
• ישי כהן, ‏החרדים חוגגים את אישור חוק יסוד לימוד תורה, באופוזיציה תוקפים | כל התגובות, באתר כיכר השבת, 10 ביוני 2026

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הצעת חוק יסוד: לימוד התורה43426898