כיכר השבת (אתר אינטרנט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיכר השבת
לוגו כיכר השבת
לוגו כיכר השבת
תאריך ההקמה מאי 2009
מייסדים מרדכי לביא
שירותים עיקריים עיתונות חרדית באינטרנט

כיכר השבת הוא אתר חדשות הפונה בעיקר למגזר החרדי והדתי. האתר נקרא על שם צומת כיכר השבת, אחד המרכזים הגדולים של הציבור החרדי בירושלים. האתר נוסד במאי 2009.

האתר בבעלות חברת כיכר השבת בע"מ. מהקמת האתר עד סוף 2012 היה מנחם כהן עורכו הראשי[1]. בשנת 2011 מונה לעורך הראשי ומשמש בתפקיד עד היום, חיים אילוז.[2]

חרם הרבנים על אתרי האינטרנט החרדיים, שהביא לסגירת רבים מהאתרים המתחרים, חיזק למעשה את האתר בשל סגירת אתרים מתחרים[3].

באפריל 2012 רכשה חברת ynet מקבוצת ידיעות אחרונות כמחצית מהבעלות באתר, במליוני שקלים[4]. בסוף 2017 נמכרו האחזקות חזרה לכיכר השבת[5].

באוקטובר 2013 הוקם באתר ערוץ וידאו "כיכר TV", בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות. המהדורה הראשונה הוגשה על ידי אבי מימרן והצילומים נעשו באולפני ynet.

בסוף שנת 2014 הקימה כיכר השבת אולפן, והאתר החל להפיק ולשדר תוכניות אולפן קצרות.

במרץ 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, הקימה כיכר השבת אולפן חדש בעלות של מיליוני שקלים, והשיקה מגוון תוכניות אולפן ומתחם VOD, הכולל תוכניות אקטואליה שבועיות, תוכניות וסדרות מז'אנרים מגוונים, לרבות מיני סדרת דרמה וקטעי קומדיה קצרים.[6]

במדרוג שנערך על ידי גלובס ב-2017, נבחר כיכר השבת למקום התשיעי באתרי החדשות המובילים בישראל[7].

בעקבות כתבות שפורסמו באתר והכפישו אישה חרדית הוגשה נגדו ונגד שמונה אחרים תביעת לשון הרע, שבה נפסקו לתובעת פיצויים בסך 500 אלף ש"ח בתוספת הוצאות שונות, ועל אתר "כיכר השבת" הוטל לשאת ברבע מסכום זה[8][9].

עד חודש אב תשפ"ב היו קימים שני אתרים שונים . אחד לטלפון ואחד למחשב . בעלי עיצוב שונה . אך באב תשפ"ב אוחד העיצוב והעיצוב למחשב ולטלפון הוא אותו דבר

התנגדות וביקורת

כבר בשנים תשנ"ט ותש"ס יצאו רבנים רבים מהציבור החרדי בחרם על אתרי האינטרנט החרדים, במכתב מחודש כסלו תש"ע כותבים חברי מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ש"חייבים להוקיע תחנות אלו ולשרש אותם מתוכנו".[10] בט"ו בשבט תשע"ט התפרסם בעיתון יתד נאמן מכתב מרבנים שכוון בעיקר כנגד האתר כיכר השבת[דרוש מקור], הטענות כנגד האתר היו על כך שהוא מחדיר את תרבות הרחוב החילוני, מעודד גיוס חרדים לצבא, ומחדיר גישות פסולות בנוגע לחינוך וללימודים באקדמיה.[11]

צוות האתר

  • עורך ראשי: חיים אילוז
  • משנה לעורך הראשי: חנני ברייטקופף
  • פרשן פוליטי: ישי כהן
  • כתבים פוליטיים: רפאל כהן, ישי כהן, יוני גבאי.
  • כתבי חדשות חוץ: ציקי ברנדוין, יוסי נכטיגל.
  • כתבי כלכלה: רפאל כהן, משה מנס.
  • כתב משפט ופלילים: חיים גולדברג.
  • כתבי ביטחון ומדינה: שלומי מלוביצקי, ב. ניסני.
  • כתב חרדים ועולם הישיבות: חנני ברייטקופף.
  • כתב חצרות האדמו"רים: שימי שפר.
  • מוזיקה: נתנאל לייפר, יאיר טוקר.
  • כתבי דיגיטל: שלומי מלוביצקי, בנימין סלומון.
  • מפיק אולפן וכתב ברנז'ה וסלבס: איציק אוחנה.
  • צלם: חיים גולדברג.
  • כתבים נוספים: אלי דן, מירי שניאורסון.

תוכניות

פוליטיקה: "סוגרים שבוע" (ישי כהן), "משחקי כיסאות" (רפאל כהן), "דעה בדקה" (ישי כהן).

מוזיקה: "המבקר" (נתנאל לייפר), "כוכב המג'יק קאס" (תוכנית ריאליטי) (מנחם טוקר). טוקר בכיכר (מנחם טוקר).

חדשות עולמיות: "השגריר" (ציקי ברנדוין), "כיכר גלובל" (הרב בנימין גולדשמידט).

כלכלה: התכנית הכלכלית (משה מנס, רפאל כהן).

אקטואליה: "אחד על אחד" (ישי כהן), "שובר מסך" (שוקי סולומון), "הנערים שלנו" (אלי דן), "המבדיל" (זלמן שטוב), "5 דברים שלא ידעתם" (ארי טננבוים), "המוח" (רון רפאלי).

אוכל ושתייה: "קידוש" (ארי גוטהלף), "לבריאות" (חיים קליגר), "מבשלות בכיכר" (מורן פינטו).

יהדות: "נפלאות בפרשה", "נפלאה שכזו" (מירי שניאורסון).

סרטי דרמה: "הנערים שלנו" (אלי דן יוחנן בלייך). "שמי ברזל" (בהפקת יחזקאל לנג)

צרכנות: "כולל מע"מ" (יערית אלבז), "מתכווננים" (נחמיה שטיינברגר).

נשים: "אלישבע בכיכר" (אלישבע גליקסברג).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0