הקו הצהוב (לבנון)

הקו הצהוב בדרום לבנון מסמן את קו הגבול שעד אליו אוחזים כוחות צה"ל בתוך שטח דרום לבנון, עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לחזבאללה במסגרת זירת לבנון במבצע שאגת הארי, זאת כפועל יוצא של הסכם אסלאמאבאד.

תוואי הקו הצהוב

נכון לאפריל 2026, עם כניסתה של הפסקת האש לתוקף, הקו מתחיל במזרח בכתר החרמון ומשם ממשיך מערבה לרכס הכריסטופני, אותו כבשו כוחות יחידת שלדג במבצע עיט זמן קצר לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה. משם יורד דרום-מערבה להר דב ולאחר מכן לאזור העיירה אל-ח'יאם צפונית-מזרחית למטולה ממשיך בקרבת ברך נהר הליטני, ובאזור רכס הבופור והכפר יוחמור אף מצפין מעבר לליטאני. משם ממשיך הקו מערבה לאזור הכפר טייבה ואז מדרים לכיוון העיר בינת ג'בייל. משם ממשיך הקו מערבה לכיוון "הרכס השיעי", ומשם לאזור ראס אל-ביאדה.

הכפרים שמדרום לקו הצהוב, שבהם אוחזים כוחות צה"ל ואליהם לא הורשו תושבי דרום לבנון לשוב, כוללים את כל הכפרים שבקו הראשון לגבול בין ישראל ללבנון, כגון יארון, מארון א-ראס, א-נאקורה, עיתא א-שעב, ועוד. וכן כפרים ועיירות רבים מקו הכפרים השני, ובכללם העיר בינת ג'בייל, הכפר שמע, קנטרה, ועוד. מספר הכפרים הכולל שכלול בשטח שעד הקו הצהוב עומד על 55.

בצה"ל מכונה הקו הצהוב בשם 'קו הנ"ט', בשל שאיפתו לבלום יכולת של פעילי חזבאללה לשגר טילי נ"ט לעבר יישובי קו העימות.

ראו גם

• הקו הצהוב (רצועת עזה)
• הקו האדום (לבנון)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הקו הצהוב (לבנון)43110508