הקרן העולמית למאבק באיידס, שחפת ומלריה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ארגון ריקה. הקרן העולמית למאבק באיידס, שחפת ומלריה (באנגלית: The Global Fund to Fight AIDS, Tuberculosis and Malaria) היא מוסד פיננסי בינלאומי המשקיע את כספיו בניסיון להאבק במחלות איידס, שחפת ומלריה. עד היום הושקעו למעלה מ-2.7 מיליארד דולר ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם במטרה להילחם ולמגר את המחלות הללו.
מטרות הקרן
הקרן העולמית מסייעת באיתור, קידום מודעות המניעה ומציאת פתרון תרופתי למחלות האיידס, השחפת והמלריה. מטרתה העיקרית היא להפוך את העולם לנקי מאותן מחלות.
הקרן מרכזת את שיתוף הפעולה המתבצע בין הממשל, החברה האזרחית, המגזר הפרטי וקהילות רחבות בכל רחבי העולם, ובאמצעות גישה זו מביאה מונחים חדשים למשמעות הסיוע הכלכלי לבריאות העולמית. כמו כן, קיימים גופים נוספים אשר הציבו למטרה את המלחמה במחלות הללו, שעימם נמצאת הקרן העולמית בשיתוף פעולה.
היסטוריה
במהלך שנות ה-90 המאוחרות מומחים משירותי הבריאות הציבורי קראו להשקעת משאבים לצורך מניעה וטיפול במחלות האיידס השחפת והמלריה. גילויים חדשים, ידע רפואי נוסף שנוצר עם ההתקדמות הטכנולוגית הרפואית, הביאו להבנה רחבה ומעמיקה יותר של המחלות הללו, ותרמו לקידום חשיבותן בשיח הרפואי הבינלאומי.
באותה התקופה החלה הקהילה הבינלאומית להבחין ולהבין את ההשלכות של מחלת האיידס כפי שנראו במדינות ברחבי אפריקה, הקריביים ואסיה, ואת הצורך בהפקת לקחים לצורכי מניעה במדינות נוספות. תרופות מצילות חיים חולקו לאנשים הנושאים את נגיף האיידס (HIV), כאשר 90% מאותם חולים לא יכלו כלל להרשות לעצמם לרכוש תרופות מסוג זה. הדבר הצליח לעורר גל עולמי הקורא להפחתה משמעותית בעלויות הציוד הרפואי והתרופות בפרט, בטענה כי זהו מצרך חיוני והכרחי לכלל הציבור באשר הוא. אנשים בכל רחבי העולם, ובהם מנהיגים, דמויות מוכרות מתחומי הכלכלה והבריאות, ראשי קהילות וראשי ארגונים לא ממשלתיים כגון ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי ותורמים נדיבים, השקיעו את מירב המאמצים לצורך חיזוק קרן גלובל במטרה לשנות את הטיפול במחלות הללו.
הקרן העולמית הוקמה בשנת 2002, והפכה בזמן קצר למקור המימון העיקרי לתוכניות במאבק באיידס השחפת והמלריה. היא השתתפה בלמעלה מ-600 תוכניות סיוע עולמיות, ועל פי נתוניה הגישה טיפול רפואי למעלה מ-3 מיליון חולי איידס, 7.7 מיליון חולי שחפת, וחילקה 160 מיליון כילות ספוגות בקוטלי חרקים למלחמה במלריה. יתרה מזאת, הקרן מחזקת את תשתיות מערכות הבריאות, ומספקת הדרכות לנותני השירותים הללו במדינות המבקשות לעזרתה.
מיום היווסדה של הקרן בשנת 2002, מטרותיה לא השתנו, והיא זוכה לחסות ממדינות שווייץ וארצות הברית. כאשר החלה את פעילותה לראשונה, עשתה זאת במסגרת הסכם שירותים אל מול ארגון הבריאות העולמי. באמצעות ההסדר יכלה הקרן העולמית לקבל תשתית מנהלתית וכלכלית על מנת להתחיל ולפתח פעילותה, והצליחה להוציא לפועל את הפרויקטים הראשונים בתוך שנה אחת בלבד מאז היווסדה. ההסדר היה זמני בלבד ותוקפו פג בשנת 2008, ומאז פועלת הקרן העולמית באמצעות תשתית מנהלתית משלה, כלומר משאבי האנוש, כספים, מנהלה וכדומה, מה שמאפשר יכולת פעילות גמישה ורחבה בהרבה.
קרן גלובל מבצעת פרויקטים כלל עולמיים, ועד כה פעלה ב-144 מדינות ברחבי העולם. בין המדינות הנמנות ברשימת הפעילות נמצאות מדינות מיבשת אמריקה כגון ארגנטינה, ברזיל ופרו, מדינות מאסיה כגון הודו וסין, ומדינות אפריקה כמו ניגריה, קניה, אתיופיה, זמביה ועוד.
פעילות הקרן
כספה של הקרן העולמית מוחזק על ידי הבנק העולמי בקרן נאמנות בשווייץ, והכספים משוחררים אך ורק בעת בקשה בכתב מחבר המנהלים של הקרן. לדוגמה, בכספי הנאמנות של הקרן היו בשנת 2009, 5.6 מיליארד דולר. בנוסף, התקבלו תרומות על סך 2.59 מיליארד דולר לפעילות בשנת 2009, והקרן הוציאה 3 מיליארד דולר על פעילותה בשנה זו. מבחינת חלוקת התקציבים, 55% מכספי הקרן הוקצה למאבק באיידס, 16% למאבק בשחפת ו29% למאבק במלריה. 57% מתקצוב הקרן הלך לפעילות שבמדינות אפריקה הדרומיות לסהרה, ו-14% הלך לפעילות במזרח אסיה והפסיפיק. מבחינת פילוח ההשקעה בפעילויות, 21% מהתקציב הושקע בתרופות, 18% במוצרי בריאות ובציוד, 13% למשאבי אנוש, 12% לניהול התוכניות, 11% להכשרה מקצועית, ו10% לבניית תשתיות, 4% לבקרה פיקוח והפקת לקחים, 11% פעילות אחרת.
סיכום הפעילות לשנת 2009
בשנת 2009 הקרן העולמית שמה דגש מיוחד על הגברת המאמצים במסגרת המאבק העולמי נגד האיידס, המלריה והשחפת במדינות העולם השלישי. לפי ההערכות של הארגון, ניצלו חייהם של 4.9 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנת 2009 כתוצאה מפעילותו של הארגון מהשקעתו בתחומי הבריאות בעולם. כ- 2.5 מיליון חולי איידס (HIV) ברחבי העולם טופלו תרופתית במהלך שנה זו. כמו כן, הארגון חילק תרופות ל-6 מיליון חולי שחפת על פי תוכנית dots (Direct observed treatment). זהו טיפול ישיר תחת השגחה הכולל את אבחון המחלה, ואספקת תרופות אינטנסיבית המדכאות אותה ובקרה לצורכי הפקת לקחים. כמו כן, חולקו כ-34 מיליון רשתות וכילות למניעת מלריה וכנגד יתושי האנופלס, וכך הגדיל הארגון את מספר הכילות והרשתות שחולקו מאז הקמתו ב-2002 ל-160 מיליון.
70% מהתקציבים שאושרו ישמשו לפרויקטים באפריקה הסאב-סהרית, היות שהיא מכילה 80% מנשאי האיידס ו91% מנשאי המלריה בעולם. תרומות של מיליארד וחצי דולרים נוספים הובטחו לקרן, ויועברו אליה בשנים הקרובות. הקרן מקבלת תקציבים באמצעות תרומות מממשלות, תאגידים וחברות פרטיות, ארגוני חברה אזרחית ומיחידים. 43 מיליון דולרים מכספי התרומות שהתקבלו בשנת 2009 הגיעו מהשוק הפרטי. בשנת 2009 הקרן ניסתה לשפר את יעילותה הכלכלית כדי שתוכל להשקיע יותר במחקר ובאספקת שירותים רפואיים בעולם השלישי, וכתוצאה ממאמצים אלו חסכה מיליארד דולר ב-2009, בהם תשתמש להשקעה חוזרת בתוכניות שונות.
יו"ר ארגון הקרן העולמית בשנת 2009 היה DR. Bolanle Oyeleldun מניגריה. הארגון שיתף פעולה עם מדינות רבות בשנת 2009. בין השאר, הוא שיתף פעולה עם משרד הבריאות של קנדה, אתיופיה, בולגריה, תימן, מדינות האיחוד האירופאי, יפן, מקסיקו וארצות הברית. הארגון גם עבד בשיתוף פעולה עם ארגוני סיוע בינלאומי הומניטארי – UNAID,World Health Organization והבנק העולמי. חבר המנהלים מורכב מנציגי מדינות וארגונים בינלאומיים, והוא זה שמאשר את חלוקת התקציבים של הארגון לפרויקטים במדינות שונות. לכל פרויקט תקציב דו-שנתי הממומן על ידי מענק הנקרא Grant. לקרן העולמית יש גופי משנה שמקבלים ממנה מימון, ואחראיים על מימון פרויקט במדינה מסוימת. דוגמה לארגונים אלו הוא ארגון ה Swiss Tropical Institute וה CA-(Crown Agents). פרויקטים שאושרו בעבר והתבררו כמוצלחים יכולים להמשיך לפעול במדינה, ומאושרים בתהליך שנקרא שלב שני (Phase 2). כך, כל פרויקט יכול להיות מתוקצב לתקופה של עד 11 שנים, וכך נמנעת סחבת בירוקרטית מיותרת וכן הצורך לבנות תשתיות חדשות בעבור הפרויקטים הללו. חבר המנהלים מתכנס 9 פעמים כל שנה לאישור פרויקטים, שכשכל כינוס נקרא Round.
דוגמה לפעילות הקרן באסיה בשנת 2009: סין
מי שאחראי על התקצוב של הפרויקטים בסין הוא ארגון UNOPS. בתקצוב פרויקטים שונים בסין דנים בכל תשע הפגישות של חבר המנהלים. את הכספים מקבל ארגון Chinese Center for Disease Control and Prevention של ממשלת סין, וכן ארגון חולי השחפת העולמי. בשנת 2009 הוקצו 970 מיליון דולר לפעילות הארגון בסין, מתוכם מומשו 230 מיליון דולר לפרויקטים חדשים שיצאו אל הפועל בשנת 2009, ועוד 431 מיליון דולר לפרויקטים שחודשו בשנת 2009 בסין. שאר הכסף מיועד לפרויקטים שיתחילו לפעול בשנים הבאות. הפעילות בסין מתמקדת במאבק במלריה, בפוליו ובשחפת.
דוגמה לפעילות הקרן באפריקה בשנת 2009: סודאן ואתיופיה
מדינה אפריקאית חשובה בה יש פעילות רבה של הקרן העולמית היא סודאן. על התקצוב של הפעילות בסודאן אחראי ארגון KPMG, והיא מאושרת כמעט בכל סבבי הפגישות של חבר המנהלים (2-9). התקציב אושר לצורכי מאבק באיידס, בשחפת ובמלריה. מי שאחראיים לתפעל את הפרויקטים השונים בסודאן הם ארגון הפיתוח של האו"ם, ארגון חולי השחפת וארגון Population Services International. גודל הסיוע שאושר להקצבה לסודאן ב-2009 הוא כ-363 מיליון דולר, מתוכם 172 מיליון דולר הוקצו למיזמים חדשים, ו-148 מיליון דולר לחידוש פרויקטים קיימים.
אתיופיה היא מדינה נוספת בה יש פעילות רחבת היקף של הקרן. הארגון פועל באתיופיה כנגד האיידס, המלריה והשחפת. התקציב שאושר לפעילות באתיופיה בשנת 2009 הוא 1.3 מיליארד דולר. הגוף שאחראי על מימון הפעילות במדינה זו הוא הUNOPS. האחראיים על תפעול הפרויקטים במדינה הם משרד הבריאות האתיופי, הסוכנות הבינלאומית למאבק באיידס, ארגון חולי השחפת העולמי ורשת נשאי האיידס באתיופיה. קרן גלובל הקצתה בשנת 2009 415 מיליון דולר לתפעול של פרויקטים חדשים, ו-577 לחידושם של פרויקטים קיימים במדינה.
ביקורת על פעילות הקרן
עם הפעילות החשובה של הקרן ישנן ביקורות העולות, במיוחד בשל אופי חלוקת התרופות בשטח. יש הטוענים כי הרשת המבצעת של הקרן העולמית אינה עומדת ביעדיה למתן תרופתי הולם לכלל החולים הזקוקים לסיוע. הקרן העולמית מפיצה מספר משמעותי של תרופות למדינות אפריקה, אך הטענה היא שיש להשקיע משאבים אנושיים רבים יותר לצורכי הפצה רחבה בהרבה, שכן שטחן של המדינות הוא עצום, וחלק ניכר מן התרופות נגנב בטרם הגיעו ליעדן. עם זאת ניתן להגיד כי הגדלת משאבי האנוש, מצריכה השקעת כספים מן הקרן, וזאת על חשבון קניית ציוד ותרופות נוספים לחולים.
דוגמה להצלחת הארגון
לפי אתר "ארגון הבריאות העולמי" (World Health Organization), קרן גלובל הצליחה בפעולתה למאבק במלריה להביא לירידה חדה בכמות החולים במחלה במדינת אפריקאיות שונות, כמו זנזיבר. במדינה זו ירד מספר החולים במחלה מכ- 45 אלף בשנת 2003, לפחות מ-10 אלפים בשנת 2006, כתוצאה מפעילותה של הקרן.
דרכי תיעוד הפעילות
הקרן שוקדת רבות לתיעוד המחלות הקיימות במדינות השונות ביבשת אפריקה. דוגמה לכך היא התיעוד של מחלת המלריה, שמהווה את אחד מהמחלות המרכזיות אותן מנסה הקרן להדביר. הקרן מנסה לתעד את כמות החולים במחלה ביבשת, ושומרת את המידע במאגרים לשם מעקב, טיפול מתאים והפקת לקחים. למשל, היה תיעוד לחלוקת רשתות שמונעות את תפוצת יתוש האנופלס, חומרי ריסוס להדברת היתוש בבתים ולגבי חלוקת התרופות כנגד המחלה. תיעוד נוסף מתבצע על ידי מרכזים רפואיים שונים במדינות אפריקה, מה שעוזר לשפר את המידע בנוגע למחלה ולייעל את המאבק להדברתה. הפעילות הזו נעשית בשיתוף פעולה של "ארגון הבריאות העולמי" ושל קרן גלובל.
פעילות הקרן לשנת 2010 ומטרותיה לעתיד
עד לשנת 2008 ניתנו תרופות שממומנות על ידי הקרן העולמית לכ-4.9 מיליון חולי איידס, המהווים כ-40 אחוזים מחולי האיידס הזקוקים לטיפול תרופתי בעולם. תרופות רבות נגד שחפת מחולקות על ידי הקרן (DOTS). בנוסף, הקרן מממנת 63 אחוזים מהתקציבים לטיפול בשחפת בעולם, 57 אחוזים מהתקציבים למאבק במלריה, ו-20 אחוזים מהתקציבים למאבק ב HIV(איידס). הקרן מממנת פעולות ופרויקטים ב-144 מדינות ברחבי העולם. עד היום, הקרן הביאה לשיפור בחייהם של חולים רבים מבין 33 מיליון נשאי האיידס ברחבי העולם, מטפלת במאות מיליוני חולים או בעלי סכנה לחשיפה לנגיף המלריה, וב-9.4 מיליון חולי שחפת.
מטרת הארגון היא להביא למיגור המלריה עד לשנת 2015, מה שעדיין רחוק מלהיות ברור אף אם הוא ימשיך את הקצב הנוכחי שלו במאבק במחלה. כמו כן, הארגון שואף למנוע את ההדבקה של מיליוני אנשים בנגיף ה- HIV(איידס), ופועל להארכת חייהם של החולים נשאי המחלה. הארגון שואף להגביר את המאמצים העתידיים נגד מחלות האיידס, השחפת והמלריה, וכן לשפר את שירותי הבריאות במדינות העולם כך שיוכלו להתמודד עם המחלות הללו. אחת ממטרות הארגון היא לחסל כליל עד לשנת 2015 את התופעה של העברת איידס מאמהות נשאיות הנגיף לעובר, באמצעות חלוקת תרופות מתאימות לכך.
יעד נוסף שקרן גלובל שמה לעצמה היא לשפר את היעילות הכלכלית של הארגון, במיוחד לאור תוצאותיו ההרסניות של המשבר הכלכלי העולמי. הצוות של הארגון בכללותו, הכולל את חבר המנהלים, הצוות התפעולי, ועדות ההנהלה השונות, הצוות הטכני והמפקח הכללי על הארגונים – פועלים כולם לשם התייעלות והפקת לקחים מפעילות קודמת, כדי להביא לשיפור בפעילותה של הקרן.
מקורות
- http://www.news-medical.net/news/20101006/48/Hebrew.aspx?page=2 (accessed January 19th, 2010)
- http://www.who.int/healthsystems/gf9.pdf (accessed January 19th, 2010)
- http://www.news-medical.net/news/20110118/2611/Hebrew.aspx?page=2 (accessed January 19th, 2010)
- http://www.plosmedicine.org/article/info:doi/10.1371/journal.pmed.0040309 (accessed January 19th, 2010)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- The Global Fund — website in six languages
- Friends of the Global Fight
- ACTION: Advocacy to Control TB Internationally
