הטבח בדרום באצ'קה
 | |
| תמונה מהטבח בנובי סאד | |
| תאריך | 6 בינואר 1942 - 27 בינואר 1942 |
|---|---|
| מקום |
דרום באצ'קה,  ממלכת יוגוסלביה |
| מטרה | פגיעה באוכלוסייה יהודית וסרבית |
| קואורדינטות | 45°20′N 19°55′E / 45.333°N 19.917°E |
| סוג | רצח המוני |
| הרוגים | לפחות 4,063 ומהם 2,578 סרבים ו-1,425 יהודים |
| מבצע |
צבא הונגריה מפקדי הטבח ומבָצעיו המרכזיים: פרנץ סומבטהיי, פרנץ פקטהלמי-ציידנר, יוז'ף גראשי, שאנדור קפירו, מארטון זלדי, לאסלו דיאק |
 | |
הטבח בדרום באצ'קה (נקרא גם במקורות בעברית: הראצייה בדרום באצ'קה, הראצייה בנובי סאד; בסרבו-קרואטית: Racija u južnoj Bačkoj, בסרבית קירילית: Рација у јужној Бачкој) היה טבח שביצעו חיילי צבא הונגריה בינואר 1942 בתושבי דרום באצ'קה אשר בממלכת יוגוסלביה הכבושה, ובמהלכו נרצחו לפחות 4,063 אזרחים, ומהם 2,578 סרבים ו-1,425 יהודים.
רקע
בחבל באצ'קה התקיימו 26 קהילות יהודיות מאורגנות שנוסדו במהלך המאה ה-18. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנו יהודי החבל כ-16,000 נפשות, שהיו 20 אחוזים מכלל יהודי יוגוסלביה. ב-6 באפריל 1941 תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך מספר ימים. הממלכה חולקה לאזורי שליטה, ואזור באצ'קה נמסר לחזקת הונגריה. ביולי 1941 הצטרפו יחידות צבא הונגריות למבצע ברברוסה והיו שותפות לטבח בקמניץ-פודולסקי, ובמקביל הקצין השלטון את רדיפות היהודים. באזור החלה פעילות של הפרטיזנים של טיטו, והתחוללו התנגשויות צבאיות עם הכוחות ההונגריים. ב-11 בדצמבר 1941 נהרגו מספר ז'נדרמים הונגרים בהיתקלות עם יחידת פרטיזנים. הפיקוד הצבאי ההונגרי החליט לבצע פעולת עונשין נגד האוכלוסייה האזרחית באמתלה של "ראצייה" (תרגום מילולי מסרבית ומהונגרית: "פשיטה משטרתית") שמשמעה סריקה מקיפה וחיפוש מבוקשים בפעילות מחתרתית. הגדרת המבצע הייתה "טיהור האזור מיסודות זרים ובלתי מהימנים".
מטרות המבצע היו, בין השאר, לבצע שינוי דמוגרפי בחבל תוך הגדלת שיעורם היחסי של התושבים ממוצא הונגרי, ולחזק את האחיזה ההונגרית בחבל, תוך הבהרה לגרמנים שנדרשים כוחות רבים להשלטת סדר במקום ולא ניתן לשלוח אותם לקרבות החזית המזרחית. ממשלת הונגריה השהתה את האישור לפעולה. עם זאת, ב-4 בינואר 1942 שוב אירעה היתקלות של כוחות ז'נדרמריה עם יחידת פרטיזנים ליד ז'אבאלי. הפרטיזנים הניסו את הכוחות ההונגריים תוך גרימת נפגעים רבים ליחידת הז'נדרמריה. לאחר היתקלות זו אישרה הממשלה ההונגרית לכוחות הצבא לצאת לפעולה.[1][2][3]
מהלך האירועים
הראצייה החלה באזורים הכפריים. ב-6 בינואר 1942 הגיעו כוחות הונגריים לכפר צ'ורוג וריכזו את תושביו באסמים ומחסנים. כ-900 בני אדם ובכללם כל 50 בני הקהילה היהודית במקום הוצאו להורג ביריות וגופותיהם הושלכו אל הנהר טיסה.[4] לז'אבאלי, לגוספוג'ינצי (אנ') ולטמרין הגיעו ההונגרים ב-7 בינואר, לטיטל ולג'ורג'בו(אנ') הגיעו ההונגרים ב-10 בינואר ובמשך יומיים עצרו את בני הקהילה. הם הובלו למחסנים ריקים, הוכו קשות ונשים עונו. ההונגרים רצחו לפחות 29 מבני קהילת ז'אבאלי, 10 מגוספוג'ינצי, 42 מקהילת טמרין, 36 יהודים מקהילת טיטל ו-22 מקהילת ג'ורג'בו. הגופות הועמסו על משאיות והושלכו לנהר טיסה. מעשי הטבח לוו במעשי שוד וסחיטה. בסך הכל נרצחו באזורים הכפריים לפחות 195 יהודים.[5][6]
לאחר ביצוע הטבח באזורים הכפריים התכנסה ממשלת הונגריה לדון בדיווחים על נסיגת כוחות צ'טניקים לנובי סאד והצורך להרחיב את הראצייה לכל דרום באצ'קה. דיווחים אלו היו כוזבים משום שלא נכחו כלל כוחות צ'טניקים באזור. אלמנטים פרו-נאציים בצבא ובפרלמנט ההונגרי יצרו לחץ דעת קהל מבוים לצורך הרחבת הפעולה ובכלל זה זימון של משלחות תושבים אשר ביקשו "לנקות" את העיר מיסודות חתרניים. ב-15 בינואר 1942 הורה ראש המטה הכללי ההונגרי הגנרל פרנץ סומבטהיי על הרחבת הראצייה לכיוון נובי סאד. הפיקוד על מבצע הטיהור בנובי סאד הוטל על פרנץ פקטהלמי-ציידנר. ב-21 בינואר הוטל עוצר בנובי סאד, וחיילי צבא הונגריה הטילו סגר על העיר. בפעולות בתוך העיר השתתפו חיילים, כוחות ז'נדרמריה ומשטרה הונגריים. בשלב הראשון פרצו הכוחות ההונגריים באופן אקראי לבתי יהודים וסרבים והוציאו אותם להורג ביריות. בהמשך, ב-23 בינואר, ביימו הכוחות ההונגריים תקרית אש, וכפועל יוצא ממנה, 500 סרבים וכ-800 מיהודי העיר הוצעדו אל חוף הרחצה העירוני "שטראנד" אשר לגדת הדנובה בקור של מינוס 20oc, סודרו בשורות, נורו למוות, וגופותיהם הושלכו אל הדנובה. בסך הכל נרצחו בנובי סאד 1,120 מבני הקהילה היהודית, 800 סרבים ו-60 אזרחים בני לאומים שונים.[7][2][8]
ב-23 בינואר 1942 ניתנה הוראה של הממשל ההונגרי להפסיק את הטבח, וזאת לאחר התערבותם של חברי פרלמנט הונגריים ובכללם אנדרה בייצ'י-ז'ילינסקי, נציג מפלגת החוואים ועובדי האדמה של הונגריה בפרלמנט. עם זאת, ב-27 בינואר טבחו ההונגרים ביהודי בצ'יי ורצחו 110 יהודים.[1][9]
קיימת מחלוקת בין היסטוריונים באשר למספר הקרבנות בראצייה. חלקם מציינים כי מספר ההרוגים היה 5,000, ומחציתם יהודים. חלקם, המתבססים על דיווחי ההונגרים עצמם, מציינים שנרצחו 12,763, כולל הנטבחים בבצ'יי.[4] אומדן הנרצחים המקובל על מרבית ההיסטוריונים הוא המזערי (לכל הפחות).
השלכות האירוע והליכים משפטיים
במרץ 1942 התמנה מיקלוש קאלאי לראש ממשלת הונגריה. בעקבות מחאה בינלאומית ממדינות שונות ובכללן שווייץ, שוודיה וטורקיה נאלץ קאלאי לפתוח בהליכים פליליים נגד האחראים לטבח. הם הועמדו לדין, אך הצליחו להימלט מהונגריה, הגיעו לגרמניה הנאצית וביקשו וקיבלו בה מקלט מדיני. בהמשך, בראשית 1944, לאחר השתלטות הגרמנים על הונגריה, שבו למדינה, השתלבו שוב בשורות הצבא ונטלו חלק פעיל בגירוש יהודי הונגריה למחנות ההשמדה.[1]
עם סיום המלחמה וכינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה דרשו היוגוסלבים להעמיד לדין את מבצעי הטבח. הונגריה הסגירה ליוגוסלביה 14 קצינים, חיילים ושוטרים שנטלו חלק בטבח והם הועמדו לדין. חלקם הורשעו בפשעי מלחמה ונידונו למוות. ב-4 וב-5 בנובמבר 1946 הוצאו להורג פרנץ סומבטהיי, פרנץ פקטהלמי-ציידנר, יוז'ף גראשי, מארטון זלדי ולאסלו דיאק. עוד הוצא להורג פרנץ באיור (בהונגרית: Bajor Ferenc) מפקד המינהל הצבאי של נובי סאד אשר סחט ושדד כספים מתושבים סרבים ויהודים בטרם הוצאו להורג. כן הוצאו להורג קצינים זוטרים ושוטרים. בנוסף, הוצאו להורג גם מספר אזרחים ובכללם מיקלוש נאגי (בהונגרית: Nagy Miklós) ראש העירייה הממונה של נובי סאד במהלך האירועים.[10][11] קצין הז'נדרמריה שאנדור קפירו, שנטל חלק בטבח, נידון לעונש קל יחסית. לאחר תום משפטו בהונגריה הגיעו עדויות חדשות על חלקו בטבח, והוא נמלט לארגנטינה. ב-1996 חזר להונגריה והתיישב בבודפשט. ב-2006 הוא זוהה על ידי צייד הנאצים אפרים זורוף. ב-2011 הועמד קפירו לדין על ידי שלטונות הונגריה בעוון פשעי מלחמה, וזוכה מאשמה.[12]
הנצחה
האירוע זכה להדים בתרבות היוגוסלבית שלאחר המלחמה. הטבח מאוזכר בספרו של דנילו קיש "שעון החול"(אנ') וכן בספרו של אלכסנדר טישמה "ספר על בלאם". הספרים תורגמו לעברית על ידי דינה קטן בן-ציון.[4] כן מתואר האירוע בסרט "ימים קרים" מ-1966 שביים במאי הקולנוע ההונגרי אנדראש קובאץ'(אנ')[13] ובספרו של הסופר ההונגרי טיבור צרש(הו') "Vérbosszú Bácskában" - "סכסוך דמים בבאצ'קה". אנדרטאות הנצחה לנספים הוקמו בצ'ורוג, בז'אבאלי ובנובי סאד.
קישורים חיצוניים
- סביבת למידה - גורלם של יהודי באצ'קה בשואה, באתר יד ושם
- * Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- ישעיה באלוג, חווה ברוך, משתפי הפעולה בתקרית הטוון, באתר יד ושם (בהונגרית)
- ק.נפתלי, הרצח על הנהר הקפוא, מעריב, 25 בנובמבר 1966
- דוד אלבחרי (תרגמה מסרבית: דינה קטן בן-ציון), אוהבים את מי שרוצחים, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
- תמונות מהראצייה, באתר delvidekitragedia.hu
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אודות השואה - באצ'קה, באתר יד ושם.
- ^ 2.0 2.1 יהדות יוגוסלוויה בשואה, באתר יד ושם.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1990, עמודים 354-353.
- ^ 4.0 4.1 4.2 הראציה בנובי סאד, באתר "התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר".
- ^ Paul Mojzes, Balkan Genocides: Holocaust and Ethnic Cleansing in the Twentieth Century, ניו יורק, 2011, עמוד 88 (באנגלית).
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמודים 358-356.
- ^ הקהילה היהודית בנובי סאד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 191.
- ^ מנחם שלח (עורך), תולדות השואה - יוגוסלביה, עמודים 366-359.
- ^ הקהילה היהודית בבצ'יי, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 85.
- ^ הטבח בדרום באצ'קה - מעשי הזוועה ההונגריים באוכלוסייה הסרבית והיהודית ב-1942, באתר konfliktuskutato.hu (בהונגרית).
- ^ הטבח בדרום באצ'קה באתר hdke.hu (בהונגרית).
- ^ Hungary Nazi war crimes suspect Sandor Kepiro acquitted, באתר ה-BBC, 18 ביולי 2011 (באנגלית).
- ^
"ימים קרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
