הרב חיים גלרנטר

רבי חיים גלרנטר (תרי"ז, 1856 – כ"ח באדר א' תרפ"ט, 10 במרץ 1929) היה רב ופוסק גליציאני, מחבר ספרים תורניים, ממנהיגי תנועת "המזרחי" בגליציה, מראשוני חובבי ציון בגליציה, ורבה של קיטוב.

תולדות חייו

נולד בשנת תרי"ז (1856) ביאבלונוב, כבן יחיד לרבי יוסף שמואל ולשרה. אביו שימש במשך כחמישים שנה ברבנות, עשרים שנה ביאבלאנוב ושלשים שנה בקיטוב, והיה מחסידיו של רבי חיים מקוסוב. אמו הייתה בתו של הרב ישראל דוב בער גילרנטר, בעל "רביד הזהב" ורבה של יאשניצה.

בילדותו ובבחרותו גדל בבית הוריו שהיה בית תורה ויראת שמים. את עיקר תורתו קנה מאביו, וניכר כבר בצעירותו בכישרונותיו החריפים ובהתמדתו. רכש ידיעות מקיפות ומעמיקות בכל תחומי התלמוד והפוסקים, ראשונים ואחרונים. נודע כלמדן חריף ומעמיק.

נסמך להוראה על ידי רבי יצחק אהרן איטינגא, רבה של לבוב, רבי יצחק שמלקיש, רבי יהודה לנדא מסדיגורה ורבי אריה לייבוש הורוביץ מסטניסלב.

בשנת תרל"ח נישא לפערל, בתו היחידה של ר' ישראל ראובן פיילהובר מסניאטין. חמיו, גביר ידוע, תמך בו ורכש עבורו ספרייה תורנית רחבה.

כהונתו הרבנית

בשנת תרמ"ז השתתף בוועידת הרבנים בלבוב, כנציג קהילת יאבלאנוב – והיה הצעיר שבמשתתפי הוועידה. ומשנת תרמ"ט שימש כרב העיר. בשנים תרנ"ב–תרנ"ה חילק את זמנו בין סניאטין לבין קיטוב, והיה מסייע ברבנות לאביו החולה. בשנת תרנ"ה קבע את מושבו בקיטוב, והחל לשמש כרב בפועל, ובשנת תרנ"ח מונה רשמית לרב. וראו, העתון "העם", אב תרנ"ו, עמ' 5 תחילה היה עליו להתמודד עם תומכי הרב השני ר' יעקב שור, אך לבסוף התחבב על הכל ונקרא "דער אלטער רב" (=הרב הזקן).

פעילות ציונית וציבורית

נמנה עם ראשוני חובבי ציון בגליציה. בשנת תרמ"ו היה ממייסדי חברת "אהבת ציון" בטרנוב, ובשנת תרנ"ג ייסד בקיטוב את חברת "דורשי ציון". השתייך לזרם המזרחי, השתתף בוועידת פרשבורג, ונבחר לוועד הפועל של התנועה.

יצירתו התורנית

בשנת תרנ"א הדפיס חלק מספרו פרי עט חיים, פירוש על הפרי מגדים מרבי יוסף תאומים.

בשנת תרנ"ב פרסם את הספר שמחת החג על הגדה של פסח, כתוב בדרך פלפול וחידוד.

בשנת תרס"ח הוציא לאור את הספר עונג חיים לשבת על זמירות שבת, במונקאטש.

בשנת תרפ"א הדפיס את ספרו הכתוב לחיים על דיני כתובה.

בכתיבתו שילב בין הלכה לאגדה, תוך ניסיון ליצור דרשנות תורנית־הלכתית מקורית. סגנונו החריף והמשוכלל הפך את ספריו לאהובים בקרב לומדים ותלמידי חכמים.

חיבר גם שו"ת תחת השמות חיים שאל ו־שנות חיים, אך הם נותרו בכתבי יד ולא נדפסו.

גלוּתו לוינה ושובו לקיטוב

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה כשפרצו הקוזאקים אל עירו נשאר הרב יעקב שור בביתו בקיטוב, ולא עזב את משמרתו כרב. אך עם ההסתערות השנייה על העיר בשנת תרע"ו עזב את קיטוב יחד עם משפחתו ואלפי גולים נוספים, ונס על נפשו לגרץ שבאוסטריה, מחשש מפני הצבא הרוסי. ובשנת תרע"ט עבר לווינה. שם פעל בקרב ציבור לומדי התורה, וביתו הפך למרכז תורני.

בשנת תרפ"א, לאחר שהחיים בקיטוב שבו למסלולם, חזר לעירו ומצא חלקים מספרייתו הגדולה, וכן את כתבי היד שלו ושל אביו. בתחילה חזר לשמש כרבה של קיטוב, אך בשל ההידלדלות הרבה שחלה בעיר בעקבות המלחמה, עבר להתגורר בווינה. שם חי עד שנת תרפ"ד, ואז, לאחר ששוקמה קיטוב במידת מה, חזר אליה והמשיך לכהן כרבה עד יומו האחרון.

מעורבותו בפולמוס חלוקת כספי הכוללים

במחלוקת שפרצה בשנת תרע"ב בין כולל דרוהוביטש לבין כוללי קוסוב–ויז'ניץ–אנטניא, תמך ברבי ישראל הגר מויז'ניץ. הוא פרסם שני מכתבים בספר משפט צדק, בהם טען כי רבי אברהם חיים דוד סופר מראשי כולל דרוהוביטש מחויב לבוא לדין בגליציה. בתגובה פורסם הספר תשובה כהלכה, בו תמכו גאוני גליציה בהרב סופר. הרב גלרנטר השיב בשנת תרע"ד בחוברת מכתב מהרב חיים גלרנטר, ועל כך הגיב הרב סופר בספר שפת אמת.

פטירתו

לאחר חזרתו לקיטוב חלה במחלה אנושה, ממנה לא קם. נפטר בחודש אדר ב' תרפ"ט (1929). ונקבר בקיטוב, ליד אביו.

ספריו

• שמחת החג, על הגדה של פסח, פשעמישל תרנ"ב, 1892, באתר היברובוקס.
• עונג חיים לשבת, על זמירות שבת, מונקאטש תרס"ח, 1908, באתר היברובוקס.
• הכתוב לחיים, על דיני כתובה, וינה תרפ"א, 1921, באתר היברובוקס.

לקריאה נוספת

• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך א, עמ' 711–718, ובספרות המצוינת שם.
• 'הרב ר' חיים געלערנטער', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 282.
• מנחם מנדל דוד פעלדמן, הישיבה הגדולה בית ישראל בויזניצא, קובץ קשר איתן לח, בני ברק, תשעו, עמ' 19, באתר אוצר החכמה
• יום טוב ליפמאן ראקאוו, זכר זאת ליעקב, תשנ"ה, עמ' נז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

קישורים חיצוניים

• יהודה רובינשטיין, תשובה מהרב ר' חיים גלרנטר זצ"ל, הדרום כו, תשרי תשכ"ח, עמ' 198–203, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הודעות על פטירתו, והלווייתו:

• דאס נייע טאגבלאט - דער מארגן⁩, 21 מרץ 1929⁩ (ביידיש)
• דאס נייע טאגבלאט - דער מארגן⁩, 12 אפריל 1929⁩ (ביידיש)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חיים גלרנטר41556253Q118925845