הרמן רקנאגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרמן רקנאגל
Hermann Wilhelm Adolf Philipp Recknagel
לידה הופגייסמאר, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
נהרג פיוטרקוב טריבונלסקי, גנרלגוברנמן גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19131945 (כ־32 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-111
מפקד הקורפוס ה-42
פעולות ומבצעים
עיטורים

גנרל הרמן רקנאגלגרמנית: Hermann Recknagel;‏ 18 ביולי 189223 בינואר 1945) היה מפקד בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, ונהרג לקראת סוף המלחמה.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

רקנאגל נולד ב-18 ביולי 1892 בהופגייסמאר, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית. בשנת 1913 התגייס רקנאגל לצבא הקיסרות הגרמנית והצטרף לרגימנט הרגלים ה-83 (נסיכות הבוחר מהסן ה-3 - פון ויטיך), עמו לחם במהלך מלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף רקנאגל לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1926 הועלה לדרגת האופטמן, וב-1 באוגוסט 1934 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-54, וב-1 במרץ 1937 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט.

מלחמת העולם השנייה

ב-26 באוגוסט 1939, זמן קצר לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, מונה רקנאגל למפקד הרגימנט ה-54 שעליו פיקד במהלך הפלישה לפולין כחלק מהדיוויזיה ה-18. ב-1 בפברואר 1940 הוא הועלה לדרגת אוברסט, ובמאי 1940 הוביל את הרגימנט שלו במערכה במערב. על כיבוש העיר דנקרק על ידי הרגימנט שלו, הוא קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-5 באוגוסט 1940.

בקיץ 1941 לחם רקנאגל עם הרגימנט ה-54 במהלך מבצע ברברוסה, וב-15 ביולי 1941 נפצע רקנאגל ליד ויניצה שבאוקראינה. לאחר שהות בבית החולים והתאוששות, רקנאגל מונה למפקד הדיוויזיה ה-111 ב-1 בינואר 1942, וב-1 במאי 1942 הועלה לדרגת גנרל-מיור. ב-1 ביוני 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט, ובין ה-15 ל-31 באוגוסט 1943 פיקד, תחת פיקוד הארמייה השישית, על קבוצת הקורפוס רקנאגל, שכותרה על ים אזוב מצפון לטגנרוג, אך לאחר מכן הצליחה להשתחרר מהכיתור; על כך קיבל רקנאגל את תוספת עלי האלון לעיטור צלב האבירים ב-6 בנובמבר 1943. ב-1 בספטמבר 1943 חזר לפקד על הדיוויזיה ה-111, וב-30 באוקטובר 1943 הוא הועבר לזמן קצר לעתודת המילואים. ב-15 בנובמבר 1943 מונה לתפקדי מטה בפיקוד העליון של הצבא (OKH), שבראשו עמד עד ה-25 בפברואר 1944. במרץ 1944 החל רקנאגל לארגן מחדש את הקורפוס ה-42, וב-1 ביולי 1944 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-23 באוקטובר 1944 הוענק לו תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים על מחויבותו לנסיגה בבלקן.

לאחר מכן, הקורפוס שלו - עם דיוויזיות הרגלים ה-72, ה-88, ה-291 וה-342 - היה מעורב בחורף 1944/45 כחלק מהארמייה ה-17 וקבוצת ארמיות A בלחימה הגנתית נגד הצבא האדום. הקןרפוס כותר בינואר 1945 בעיקול ויסלה במזרח פולין כאשר קבוצת הארמיות קרסה בקרבות עזים עם חיילי הצבא הסובייטי ופרטיזנים פולנים ונכשלה בניסיון לשקם את הקשר עם החזית הגרמנית, שבינתיים נדחקה רחוק מערבה, כ"כיס נודד". הקורפוס הושמד ברובו עד ה-23 בינואר. רקנאגל עצמו נורה על ידי פרטיזנים ב-23 בינואר 1945 בין פיוטרקוב לטומאשוב מזובייצקי.

קישורים חיצוניים

  • הרמן רקנאגל באתר www.lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0