הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל

הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל היא שם לשינויים חקיקתיים וארגוניים במדיניות הקרקעית במדינת ישראל, שהובילו להקמת רשות מקרקעי ישראל כרשות ממשלתית עצמאית בראשות מועצת מקרקעי ישראל, במקום מינהל מקרקעי ישראל שהיה כפוף למשרד האוצר ולמשרד החקלאות ולאחר מכן למשרד התשתיות הלאומיות. יישום הרפורמה החל עם תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל בשנת 2007, ויישום התיקון החל בשנת 2013. עיקר הרפורמה הוא בהקניית זכות בעלות במקום זכות חכירה לבעלי נכסים למגורים בקרקע עירונית. כן הוקמה במסגרת הרפורמה הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, וננקטו פעולות לעידוד התיישבות כפרית בפריפריה, ויושמה מדיניות של שקיפות וקיצור תהליכים בירוקרטיים.

רקע היסטורי

מהקמת המדינה עד ייזום הרפורמה

לאחר שקמה מדינת ישראל, הביאה המדיניות הקרקעית של הממשלה לכך שרוב המקרקעין במדינה הוכרזו כ"קרקע מדינה" הנמצאת בבעלות המדינה. בתקופת המנדט הבריטי אדמות המדינה בשטח שהיה לימים מדינת ישראל כללו כ-2.8 מיליון דונם שהם כ-13.5 אחוזים משטח המדינה. החוק קבע כי נכסי המקרקעין של ממשלת המנדט יעברו לבעלות מדינת ישראל, וכי נכסים שאין להם בעלים ייחשבו אף הם כנכסי מדינה. קביעה זו העבירה לבעלות המדינה 12.6 מיליון דונם של קרקע בנגב. מקרקעין רבים הוכרזו כנכסי נפקדים והועברו לבעלות המדינה ולניהול רשות הפיתוח.

על מנת לנהל נכסים אלו הוקם מינהל מקרקעי ישראל שהוכפף למשרד האוצר ולשר החקלאות (ובתקופה מאוחרת יותר למשרד התשתיות הלאומיות), ונוצרה תשתית חקיקתית לניהול מקרקעי המדינה ומקרקעי הקרן הקיימת לישראל ורשות הפיתוח על ידי המינהל בחקיקת חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל.

העיקרון הבסיסי שנקבע בסעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל, היה כי - "מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת." מכיוון שכך החכיר מינהל מקרקעי ישראל את האדמות שניהל, לרוב לתקופה של 49 שנה עם אופציה להארכה ל-49 שנים נוספות. רוב המקרקעין שהוחכרו בדרך זו היו במגזר החקלאי, ומיעוטם במגזר העירוני.

היוזמה לרפורמה

משטר המקרקעין המבוסס על חכר, שחייב מהחוכרים תשלומי דמי חכירה או תשלום דמי היוון, וכן הסכמת המינהל לעיסקאות במקרקעין, ופעולה מול מינהל מקרקעי ישראל, גוף שנתפס לעיתים כביורוקרטי ולא יעיל, הובילו לקריאות מגורמים שונים לביצוע רפורמה, שעיקרה הקניית בעלות פרטית לחוכרים, וניתוק הקשר בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל. כן נראה כי יש לערוך שינוי מקיף במבנה המינהל, על מנת לשפר את יעילותו ואת ניהול מקרקעי המדינה על ידו.

החל מ-שנות ה-80 בדקו שלוש ועדות את המדיניות הקרקעית במדינה. בשנת 1986 פעלה ועדה בראשות ד"ר אמנון גולדנברג, בשנת 1997 פעלה ועדה בראשות פרופסור בועז רונן ובשנת 2004 פעלה ועדה בראשות יעקב גדיש. שלוש הוועדות הגיעו לאותה המסקנה - הגיע הזמן להעברה של זכויות החוכרים מחכר למכר, ולשינויים משמעותיים במבנה מינהל מקרקעי ישראל. ועדת גדיש אף המליצה על הסכם חילופי קרקע בין הקרן הקיימת לישראל לבין מדינת ישראל, שתעביר לבעלות מדינת ישראל קרקעות למגורים במגזר העירוני, תמורת קרקעות שאינן למגורים בגליל ובנגב, ובכך תאפשר הכללת קרקעות קק"ל ברפורמה המתגבשת. מסקנות ועדת גדיש אושרו על ידי ממשלת ישראל ביוני 2005.

במאי 2009 החליטה הממשלה את החלטה 123 (ממי/5) שעיקרה הקמת רשות מקרקעי ישראל, שינוי חקיקה במסגרתו יעברו קרקעות במגזר העירוני מחכר למכר, והעברת סמכויות התכנון של מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות. כתוצאה מכך יזמה יזמה הממשלה את חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) שנתן תוקף של חוק להחלטה 123. על פי ההחלטה היה על הממשלה לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות בנוגע לעובדי מינהל מקרקעי ישראל, אלו אשר ייקלטו ברשות החדשה, ואלו שלא ייקלטו. ההסכם הקיבוצי נחתם במאי 2011. כנגד התיקון בחוק מינהל מקרקעי ישראל הוגש בג"ץ, הוא בג"ץ תנועת דרור ישראל נגד ממשלת ישראל. בג"ץ החליט כי התיקון הוא חוקתי, ובהתאם יושמה הרפורמה בשנת 2013.

תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל

הבסיס החוקי לרפורמה הוא תיקון מס' 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל מיום 9 בספטמבר 2009. ואלו עיקרי התיקון:

• במקום מינהל מקרקעי ישראל הוקמה רשות מקרקעי ישראל, רשות ממשלתית עצמאית, המנוהלת על ידי מועצת מקרקעי ישראל, בה מכהנים שר הבינוי והשיכון וכן שבעה נציגים הממונים על ידי ממשלת ישראל, ושישה נציגי הקרן הקיימת לישראל.
• הרשות תפעל להקניית בעלות לחוכרים במגזר העירוני.
• החוק מאפשר העברת מקרקעין בין מדינת ישראל ובין הקרן הקיימת לישראל, כדי לאפשר הקניית בעלות במקרקעין השייכים בעת חקיקת החוק לקרן הקיימת לישראל.
• הוקמה הקרן לשמירה על שטחים פתוחים שמטרותיה שמירה על השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים המבונים, ושמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, וטיפוח פארקים ואזורי נופש.

פעולת הרפורמה

הקמת רשות מקרקעי ישראל

הרפורמה הקימה רשות ממשלתית חדשה במקום מינהל מקרקעי ישראל. הרשות החלה לפעול לאחר חתימת ההסכמים הקיבוציים עם ההסתדרות הכללית, וזאת ב-1 במרץ 2013. הרשות מנוהלת על ידי מועצת מקרקעי ישראל.

מטרות הרשות הן:

• ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור.
• קידום התחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

תפקידי הרשות הם:

• הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים.
• רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות.
• שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל.
• קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין.
• מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן.
• פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים.
• כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

העברת נכסים בקרקע עירונית מחכר למכר

הרפורמה איפשרה העברת בעלות בנכסים בקרקע עירונית ממדינת ישראל לחוכרים פרטיים. העברה זו מתבצעת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, ללא תמורה או בתמורה. במסלול ללא תמורה נרשמת הבעלות על ידי הרשות מיזמתה. בעלי נכס הזכאי להעברת בעלות בתמורה צריך להגיש טופס בקשה לרכישת הבעלות. במקרקעין המנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל עבור הקרן הקיימת לישראל לא ניתן להעביר בעלות, וזאת על פי האמנה שבין מדינת ישראל לקק"ל. לשם כך נערכים חילופי מקרקעין שיאפשרו העברת הבעלות גם בנכסים אלו.

הקמת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים

על פי סעיף24 כב (ב) לחוק, הוקמה קרן ממשלתית בשם הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שמטרותיה הן: "סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן." כן קובע החוק כי מדי שנה תעביר רשות מקרקעי ישראל אחוז אחד מהכנסותיה לטובת פעילות הקרן.

בשנת 2012 הותקנו תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים), תשע"ב-2012, המסדירות את דרכי פעולת הקרן. יושב ראש הקרן הוא מנהל רשות מקרקעי ישראל, ומלבדו חברים נציגי משרדי ממשלה, רשות הטבע והגנים וכן נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירה על איכות הסביבה שמונה על ידי השר להגנת הסביבה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל41604252