הרצג נובי
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 מונטנגרו |
|---|---|
| מחוז | הרצג נובי |
| ראש העיר | דז'אן מאנדיץ' |
| תאריך ייסוד | 1382 |
| שטח | 235 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 19,536 (2011) |
| ‑ צפיפות | 140 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 42°27′10.62″N 18°31′52.33″E / 42.4529500°N 18.5312028°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.herceg-novi.me | |
הרצג נובי (באותיות קיריליות: Херцег Нови, באיטלקית: Castelnuovo) היא העיר החמישית בגודלה במונטנגרו, שוכנת בדרום-מערב המדינה, והיא משמשת כבירת של מחוז הרצג נובי.
העיר שוכנת לחופי הים האדריאטי בכניסה למפרץ קוטור, למרגלות הר אוריין.
היסטוריה
בתקופת האימפריה הרומית היה כפר דייגים קטן באזור בו שוכנת העיר כיום. בשנת 1382 בנה המלך הבוסני טברטקו הראשון מבצר בשם סבטי סטפן (Sveti Stefan), או קסטלנואובו (Castelnuovo).
לאחר מותו של טוורטקו הראשון, רכש את המבצר הדוכס סאנדל חראניץ' (Sandalj Hranić) ממשפחת האצולה קוסאצ'ה (Kosača). בתקופת שלטונו פיתח את המסחר במלח בעיר. לאחר מותו של חראניץ', ירש את קסטלנואובו אחיינו; הדוכס סטיבן, תחת שלטונו גדלה העיר ושמה שונה להרצג נובי.
בשנת 1482 כבשו את הרצג נובי העות'ומאנים, והם שלטו בעיר יותר ממאתיים שנה, עד לשנת 1687. מלבד השנים 1538-1539, אז הייתה בשליטת הספרדים.
ב-1687 כבשה הרפובליקה של ונציה את העיר, והיא הכלילה אותה באלבניה הוונציאנית, יחידה מנהלית השוכנת כיום בשטח מונטנגרו.
ב-24 באוגוסט 1798 סופחה הרצג נובי לאוסטריה, אולם היא וויתרה עליה לרוסים בשנת 1805 במסגרת חוזה פרסבורג.
ב-7 ביולי 1807 בעקבות חתימתם על חוזה טילזיט, וויתרו הרוסים על השליטה בעיר לצרפתים. הצרפתים החלו את שלטונם ב-12 באוגוסט 1807, והיא הייתה חלק ממחוז דלמטיה עד ל-14 באוקטובר 1809, כשסופחה למחוז איליריאן (Illyrian).
הרצג נובי יחד עם שאר אזור מפרץ קוטור, נכבשו על ידי מונטנגרו בשנת 1813. פטר הראשון פטרוביץ'-נייגוס (Petar I Petrović-Njegoš) בישוף מונטנגרו, מסר את העיר לאסטרו-הונגרים ב-11 ביוני 1814. האוסטרו-הונגרים שלטו בעיר עד לשנת 1918, והיא הייתה חלק מממלכת דלמטיה.
במלחמת העולם הראשונה ניסתה ממלכת מונטנגרו לכבוש את המפרץ. בתגובה לכך הפציצו האוסטרו-הונגרים את העיר מהר לובצ'ן (Lovćen), עד לשנת 1916 אז הביסו האוסטרו-הונגרים את המונטנגרים.
ב-7 בנובמבר 1918 כבשו כוחות צבא סרביה את מפרץ קוטור, והם התקבלו על ידי התושבים כמשחררים. משנת 1929 צורפה הרצג נובי, לזיטה באן שבממלכת יוגוסלביה.
הרצג נובי סופחה על ידי איטליה הפאשיסטית בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. העיר שוחררה על ידי פרטיזנים יוגוסלביים ב-10 בספטמבר 1943.
תחבורה
הרצג נובי משמשת כיעד הסופי של מרבית קווי האוטובוסים המגיעים ממונטנגרו וסרביה. בעיר עובר הכביש המהיר האדריאטי, כביש מהיר בעל שני נתיבים העובר לאורך החוף של מונטנגרו, והוא חלק מהכביש האירופאי E65.
מספר קווי מעבורת יוצאים מהרצג נובי לטיווט, קוטור, בודווה ועוד.
נמל התעופה הבינלאומי של טיווט מרוחק כ-23 קילומטרים מהעיר (באמצעות המעבורת), נמל התעופה של דוברובניק מרוחק כ-30 קילומטרים מהעיר.
ערים תאומות
להרצג נובי תשע ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
