הר אדרד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר אדרד

הר אדרדאנגלית: Mount Edred) הוא הר נישא המכוסה קרח, המהווה את הקצה הדרומי של רכס דאגלס באי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה[1].

ההר ממוקם במרחק 16 קילומטרים מקו החוף, של מפרץ ג'ורג' השישי[1].

גובהו של ההר 2,195 מטרים מעל פני הים. ההר הוא ההר התשיעי בגובהו בארץ אלכסנדר (הר קאלה גבוה ממנו, והר ספיבי נמוך ממנו)[1].

היסטוריה

גילוי ההר

ההר נצפה לראשונה על ידי לינקולן אלזוורת' במהלך טיסתו הטרנס-אנטארקטית ב-23 בנובמבר 1935[1].

ההר מופה לראשונה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו בטיסה זו על ידי ו. ל. ג'י. ג'וארג (W.L.G. Joerg)[1].

הצד המזרחי של ההר נסקר לראשונה על ידי המשלחת הבריטית אל ארץ גראהאם בשנת 1936, ונסקר בשנית על ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד בשנת 1949[1].

הצד המערבי של ההר מופה כולה בהתבסס על תצלומי האוויר שצולמו על ידי משלחת החקר האנטארקטית רון, בין השנים 19471948[1], ועל ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד בשנת 1960[1].

מקור השם

אנשי סקר שטחי חסות איי פוקלנד קראו להר על שמו של אדרד שמלך באנגליה משנת 946 ועד שנת 955, וזאת בדומה לאתרים אחרים רבים באזור, אשר נקראו על שמות מלכי אנגליה[2].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0