השרפה במועדון רית'ם
 | |
| לוח זיכרון בנאצ'ז, הנושא את שמות הנספים בשריפה | |
| תאריך | 23 באפריל 1940 |
|---|---|
| הרוגים | 209 |
השריפה במועדון רית'ם הייתה שרפה שפרצה באולם ריקודים בעיירה נאצ'ז (אנ') במדינת מיסיסיפי שבארצות הברית בליל ה-23 באפריל 1940, שבה נלכדו מאות בני אדם מן הקהילה האפרו-אמריקאית. האסון גרם למותם של 209 מהם ולפציעתם הקשה של רבים אחרים. הוא מוכר כאחת מהשרפות הקטלניות ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
רקע
אולם הריקודים שכן במבנה ששימש קודם לכן כנפחייה וככנסייה. היה זה בניין עץ חד-קומתי מצופה מבחוץ בפלדה. ממדי המבנה היו 38 מטר לאורך ו-12 לרוחב. היו בו 24 חלונות שהיו חסומים ברובם בזמן השריפה. היה בו רק פתח אחד, עם דלת שנפתחה פנימה, אל מבואת כניסה ראשית עם מערכת דלתות נוספת שנפתחה גם היא פנימה.
האולם נשכר על ידי קבוצה שכינתה עצמה בשם "מבזבזי הכסף". הקבוצה אירחה אירועים וריקודים. בערב האסון באה להקה ידועה - ה-Royal Creolians בהנהגתו של וולטר בארנס (אנ') - לקיים במקום מופע חד פעמי, שעורר עניין רב. בליל השריפה נרשמו במועדון 577 כניסות בתשלום ו-150 כניסות בהזמנה. ללהקה היו 14 חברים ו-5 סדרנים. בסך הכל הגיע מספר האנשים שנמצאו במועדון ל-746. גיל המשתתפים היה בין 15 ל-25 שנים.
השריפה
ההופעה כבר החלה כאשר האש פרצה ליד דלת הכניסה הראשית בשעה 23:00 לערך. האש ניזונה מצמח מסוג טחב ספרדי (אנ'), שהיה עטוף על קורות הפנים של המבנה כקישוט. כדי לוודא שאין חרקים בטחב הדקורטיבי, הוא רוסס ב-FLIT (אנ'), קוטל חרקים מבוסס נפט. בתנאי היובש השתחרר גז מתאן דליק מהטחב.
שירות מכבי אש טרם הוקם בנאצ'ז באותו זמן, אך היו בה שתי קבוצות של מתנדבי כיבוי אש. שיחת הטלפון הראשונה על השריפה במועדון התקבלה בתחנת הכיבוי בסביבות השעה 23:15. כבאי ראשון הגיע למקום תוך דקות ואחרים הצטרפו אליו. צינור מים ראשון כוון לכניסה הקדמית ולתקרה העליונה של הלובי, והשני נשלח לחלון קטן ופתוח בחלק האחורי של המועדון. האש כובתה תוך עשרים עד שלושים דקות. כל אותה עת נשמעו היטב צעקות המוני האנשים הלכודים בתוך המבנה, ואנשים שנפגעו ונחלצו מהמבנה הבוער התהלכו לידו.
21 מתוך 24 החלונות הקיימים נחסמו כדי למנוע מאנשים מבחוץ לצפות באירועים, וכתוצאה מכך הקהל נלכד. חלק מהניצולים הצליחו לצאת מהדלת הקדמית או דרך תא הכרטיסים, בעוד שאחרים ניסו לפלס את דרכם לדלת האחורית, שהייתה נעולה. לאחר שהבינו את המצב, ניסו רבים לפרוץ את קירות הבניין המצופים לוחות פלדה, אך ללא הצלחה. גם פריצת החלונות לא הצליחה. עשן סמיך הכביד על התנועה בתוך המבנה. ניצולים זכרו את הטחב הבוער נופל מהתקרה ויוצר חיץ בין רחבת הריקודים ליציאה. דלת היציאה נפתחה כאמור פנימה. הבריחה מהכניסה הראשית נעשתה כמעט בלתי אפשרית כאשר להבות חסמו אותה והקהל נדחף לעבר החלק האחורי של המועדון. הקירות המצופים מתכת אצרו את החום במועדון כמו תנור. כאשר מים מזרנוקי הכיבוי פגעו בציפוי המתכת, הם יצרו קיטור שצרב קורבנות רבים. בדיקת גופות ההרוגים גילתה בהמשך שרובם נחנקו משאיפת עשן או מחסור בחמצן, או נמחצו בעת שההמון נדחק לחלקו האחורי של הבניין, שם נמצאו רוב הגופות.
אמבולנסים פינו את הנפגעים לבתי חולים בעיר. לאורך כל ליל האסון פעלו כבאים, אנשי רפואה ומתנדבים לפנות את הנספים ולחפש סימני חיים במועדון לאורם של פנסים חשמליים.
לאחר השריפה
תשעה חברי הלהקה שהופיעה באולם ניספו, כולל וולטר בארנס. רוב הרוגי האסון זוהו, אך היו גופות רבות שלא ניתן היה לזהותן והן נקברו בקבר אחים, שעליו לא הונחה מצבה. על פי חוקי ההפרדה הגזעית ששררו אז, רק אפרו-אמריקאים טיפלו במתים האפרו-אמריקאים והדבר עיכב את קבורתם. לעומת זאת מוסדות רפואה של לבנים טיפלו בפצועים האפרו-אמריקאים למרות כללי הסגרגציה.
הגורם לשריפה לא זוהה מעולם. היא פרצה ככל הנראה במקרה, כאשר גפרור או סיגריה הושלכו ברישול והציתו את הטחב הספרדי הדקורטיבי. היו שטענו כי שריפה בדוכן המבורגרים שהיה ממוקם בסמוך למבנה התפשטה אל הטחב הספרדי שבתוכו. אפשר שמאוורר גדול בכניסה ליבה את האש. למחרת השריפה נעצרו חמישה גברים בעקבות דיווחים שאיימו לשרוף את הבניין לאחר ששתו לשוכרה, אך האישומים נגדם בוטלו בהמשך.
בספטמבר 1940 הוצבה בעיירה אנדרטה לאסון שעליה נרשמו שמות הקורבנות. כ-5,000 איש השתתפו בטקס חנוכת האנדרטה.
בזמן השריפה לא היו בנמצא כללים להגבלת מספר האנשים שהורשו לשהות במבנה. לאחריה נקבעו כללים, שהגבילו את מספרם וחייבו פתיחת דלתות כלפי חוץ כדי למנוע מאנשים להילכד.
בעקבות השריפה נקבעו תקני בנייה ובטיחות שנועדו להפוך את מועדוני הלילה לבטוחים יותר במקרה של שריפה. אלו כוללים כעת התקנת מערכות הגנה מפני אש, הוראות לשימוש בקישוטים בטוחים יותר במבנים, הוראות לדרכי יציאה משופרות, וכן המועדונים מעסיקים עובדים מאומנים בניהול קהל.
ב-2010 נפתח בנאצ'ז מוזיאון מועדון הרית'ם, המנציח את האסון.
האסון בתרבות
סרט תיעודי, The Rhythm Club Fire, הופק בשנת 2012. הסרט זמין כעת ביוטיוב. הופק גם מחזה בשם "מוות על ידי ריקוד", המנציח את האסון. האסון מתואר גם במספר שירים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאמר על השריפה, באתר firehouse.com
- The Rhythm Club Fire Documentary, באתר יוטיוב
