התיאטרון הערבי-עברי ביפו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התיאטרון הערבי-עברי ביפו
المسرح العربي العبري-يافا
מידע כללי
מדינה ישראל
הכניסה לתיאטרון, אוקטובר 2011
הכניסה לתיאטרון, נובמבר 2016

התיאטרון הערבי-עברי ביפוערבית: المسرح العربي العبري-يافا) בבית הסראייה הישן שבעיר יפו, משמש אכסניה לשתי להקות תיאטרון הפועלות ביחד ולחוד בשתי שפות: עברית וערבית. השתיים הן קבוצת "תיאטרון מקומי", שנוסדה ב-1990 בידי יגאל עזרתי וגבי אלדור, ותיאטרון "אל סראיא" (נוסד ב-1998), שבו חברים אנשי תיאטרון ויוצרים ערבים. התיאטרון ממומן חלקית בידי משרד החינוך והתרבות ועיריית תל אביב-יפו. לתיאטרון זה שלושה מנהלים אמנותיים: מוחמד בכרי, יגאל עזרתי וגבי אלדור.

היסטוריה

התיאטרון העברי-ערבי ביפו נוסד בשנת 1998, הוא משלב בתוכו שתי קהילות תחת קורת גג אחת. "תיאטרון מקומי", ותיאטרון "אל-סאראייא" הערבי, ביפו. המבנה ניתן לתיאטראות המשותפים בהשאלה על ידי עיריית תל אביב-יפו, ולאחר מכן עבר שיפוץ משמעותי והתאמה לקבלת קהל התיאטרון, תוך אילוצים, בשל בהיותו מבנה לשימור.

בשנת 2010 מונה יעקב אגמון למנכ"ל התיאטרון.[1]

פרשת ההפרה לכאורה של חוק הנכבה והסתה לכאורה לטרור

ב-2017 קבעה חוות דעת של משרד האוצר כי התיאטרון הפר את חוק הנכבה בכך שארח במבנהו אירועים שהיוו הסתה לטרור, ובהם אירוע תמיכה בדארין טאטור והאירוע "מחברות הכלא" של עינת ויצמן. ביחס לאירוע התמיכה בטאטור חוות הדעת קבעה "מבדיקה ראשונית נראה כי עצם קיומו של אירוע תמיכה במי שהוגשה כנגדה כתב אישום להסתה בטרור, קריאת הקטעים שכתבה טאטור וחלק מהסרטונים שהוצגו באותו אירוע עשויים לעלות, לכאורה, כדי הסתה לאלימות ולטרור או תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור כנגד מדינת ישראל".[2][3][4][5] מנגד טוען התיאטרון כי שני האירועים אינם הפקה שלו אלא התארחו באולמו תמורת תשלום. בינואר 2018 הודיעה פרקליטות המדינה כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד מנהלי תיאטרון יפו בגין הסתה באירוע התמיכה בטאטור[6]

אופי התיאטרון

המנהל האמנותי של התיאטרון הערבי הוא אדיב ג'השאן, והעמותה הערבית מאחדת אנשי תיאטרון ויוצרים ערבים. אך שתי להקות אלה מפיקות יחדיו ובנפרד הצגות בשפה העברית והערבית. תיאטרון זה מאפשר לקבוצות אתניות שונות לבוא לידי ביטוי אמנותי. התיאטרון בנוי על שתי עמותות נפרדות, העברית והערבית. הן נפגשות מדי פעם כדי לסגור נושאים שונים, אך למעשה כל אחת מהן מנוהלת באופן עצמאי, ועם זאת שתיהן פועלות ומציגות הצגותיהן תחת קורת גג אחת. כמו כן מועלות הצגות שבהן אמני תיאטרון, עבריים וערבים משתפים פעולה מלאה מבחינה אמנותית, על הבמה ומחוצה לה. התיאטרון נתמך על ידי עיריית תל אביב ומשרד התרבות, והודות לרוח המיוחדת והאמונה שתיאטרון אחר, ומאחד קהילות, הוא הכרח מוסרי ואמנותי, למרות האילוצים הכלכליים. בתיאטרון זה, "רב תרבותיות" היא עובדה ואידאולוגיה. המעורבות התרבותית מתבטאת בשיתוף פעולה עם תושבי יפו, ביצירת קהל עברי וערבי, כולל נשים ותלמידי בתי ספר ערביים ועוד.

המקום מעסיק בעיקר אמנים צעירים, וחלק מייחודו הוא שכמעט בסופה של כל הצגה, נערכת שיחה בהשתתפות הקהל. ומלבד ההצגות הדו-לשוניות. הם מעלים הצגות המתבססות על שפת התנועה או נעדרות מילים, המקלות על קשיי השפה האפשריים של הצופים.

אחדות הניגודים

התיאטרון הוא פסיפס של ניגודים: חדש וישן (כפי שמתבטא בעיבוד הטקסטים), ערבי ויהודי (כמשתמע משמו), שחקנים מבוגרים וצעירים, תיאטרון מסורתי (שייקספיר) מול תיאטרון שוליים מודרני או פרינג'. בנוסף התארחו בתיאטרון מגוון מופעים ואירועים, בהם פסטיבל השירה הבינלאומי 'שער' בהפקת עמותת הליקון. מסוף 2004 ועד סוף 2008 הועלה בתיאטרון מחזהו של חנוך לוין "את ואני והמלחמה הבאה" עם הצוות המקורי שהעלה אותו לראשונה ב-1968 והפסנתרן ברט ברמן.[7]

הפקות משותפות לשתי הלהקות

  • "היתומים של יפו", בבימוי יגאל עזרתי.
  • "הערב שוב רוקדים", בימוי יגאל עזרתי, וגבי אלדור.
  • "רצח פוליטי", בימוי יגאל עזרתי,1998-2000.
  • "ועדת האמת והפיוס", בימוי יגאל עזרתי, 2000.
  • "בדידות כפולה", הפקה משותפת של תיאטרון אל-סאראייא ותיאטרון מקומי. שירה ערבית-עברית. עריכה ובימוי: שמעון לוי (פרופסור) 2000.
  • "אח אח בום טראח", הפקה משותפת, בימוי: נורמן עיסא. זוכי פרס הבימוי, התפאורה והתאורה וצל"ש למחזה ולמשחק בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, 2003.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0