התמכרות לטלפון סלולרי
התמכרות לטלפון הסלולרי וכולי היא תסמונת תלות בקרב משתמשי הטלפון הנייד. חלק מהמשתמשים בטלפונים ניידים מפגינים התנהגויות בעייתיות הדומות להפרעות בשימוש בסמים. התנהגויות אלו יכולות לכלול עיסוק יתר בתכתובות בנייד, השקעת כסף או זמן רב מדי בטלפונים ניידים, שימוש בטלפונים ניידים במצבים לא מתאימים מבחינה חברתית או פיזית, כגון נהיגה במכונית. שימוש מופרז יכול גם להוביל לבזבוז זמן מופרז בתכתובות בנייד, להביא להשפעות שליליות על מערכות יחסים וחרדה, באם מנתקים את המשתמש מהטלפון הנייד או מאותות ההתראה.
היבטים חברתיים לתופעת ההתמכרות לטלפונים ניידים
העלייה בשימוש בטלפונים הניידים מעלה איתה גם תהיות לגבי השפעות התופעה על החברה. בכל רחבי העולם, המספרים המדווחים על התמכרות לטלפונים הניידים עולים בהתמדה. בדרום קוריאה, אחת מצרכניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, סקר ממשלתי העלה כי 18% מבין המתבגרים בה מוגדרים כמכורים לסמארטפון, ומבין המבוגרים, שבכלליות סובלים פחות מהתופעה, האחוז עומד על 9.1. אנגליה, בה אחוז המתבגרים המעידים על עצמם כמכורים הוא 60%, הכריזה על עצמה כמדינה מכורה לסמארטפון[1]. מבחינה דמוגרפית, צעירים בין גילאי 15–24 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול מהתמכרות, וההיתכנות להתמכרות אצל גברים גבוהה מזו אצל נשים[2].
במחקר שנערך באוניברסיטת הונג קונג[3], עלו תוצאות המראות סבירות גבוהה יותר להתמכרות מצד אלה הסובלים מערך עצמי נמוך, בדידות, דיכאון, חרדה בין-אישית, ואלה המראים צורך לשייכות. מיקרו בלוגים, דוגמת טוויטר ופייסבוק, זוכים להצלחה רבה מכיוון שהם מציעים הפוגה מאותם רגשות שליליים[4]. פרופסור נמסו פארק במחקרה[5], מראה זאת בבירור: לפיה, שימוש במדיה החברתית בקרב סטודנטים הסובלים מבעיות נפשיות, הנותן להם פתח לחיבורים בין-אישיים לו לא זכו קודם לכן, מוריד את הסיכון שאלה ינסו לשלוח יד בחייהם. אך מה שהיא לא בחנה במחקרה, הן הבעיות המתווצרות כאשר השימוש עובר את הרף הנורמטיבי.
אותן תופעות חיוביות שהשימוש במדיה החברתית מוביל אליהן מתהפכות כאשר השימוש הוא אקססיבי; במקום בו שימוש נורמטיבי גרר הפוגה ממתחים ורגשות שליליים, שימוש היתר הוביל לעליה בהן. במחקר שנעשה באוניברסיטת סן-דייגו נמצא כי בקרב בני נוער העושים שימוש אינטנסיבי במדיה החברתית, קיים סיכוי גבוה ב-13% להצגת סימפטומים דיכאוניים[6]. אחד הסימפטומים שנמצאו להתמכרות לטלפון הנייד, היא האמונה בקרב המכורים שמערכות היחסים שהם מטפחים במרחב הסייבר הן בעלות אופי אינטימי יותר מאלה שיוכלו ליצור בעולם האמיתי, בקשרים פנים-אל-פנים, מה שעלול להוביל להחמרת תחושת הבדידות[7]. ממחקר נוסף עולה כי אלה המחפשים – דרך שימושם בטלפון הנייד והמדיות החברתיות - לשמר או לבנות מערכות יחסים, סביר כי לא ימצאו עצמם מכורים לטלפון[8]. הבעייתיות מתחילה כאשר המטרה של האינדיבידואל מגיעה ממניעים חד-צדדיים (כגון קבלת הכרה על ידי הזולת, יצירת רושם, ובריחה מבדידות) ולא ממניע של רצון בקשר הדדי; אלה עלולים להוביל לשימוש מוגזם ולהתמכרות[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גיל ברנד, שימוש חכם בטלפון החכם, באתר הגיע זמן חינוך (אורכב 06.06.2019 בארכיון Wayback Machine), 14 בפברואר 2017
הערות שוליים
- ^ Sanjeev Davey and Anuradha Davey, Assessment of Smartphone Addiction in Indian Adolescents: A Mixed Method Study by Systematic-review and Meta-analysis Approach
- ^ Children and Adolescents: Future Challenges,, עמ', Nova Biomedical, 2016, עמ' 46,50
- ^ Daniel TL Shek, Tak Yan Lee and Joav Merrick, Promotion of Holistic Development of Young People in Hong Kong
- ^ Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 50
- ^ Namsu Park, Ph.D., and Hyunjoo Lee, Ph.D, Social Implications of Smartphone Use: Korean College Students’ Smartphone Use and Psychological Well-Being
- ^ Jean M. Twenge, Thomas E. Joiner, Megan L. Rogers ,and Gabrielle N. Martin, Increases in Depressive Symptoms, Suicide-Related Outcomes, and Suicide Rates Among U.S. Adolescents After 2010 and Links to Increased New Media Screen Time
- ^ Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 54
- ^ 8.0 8.1 Children and Adolescents: Future Challenges, Nova Biomedical, 2016, עמ' 49
