התפלגות גאוס-קוזמין
| פונקציית צפיפות ההסתברות | |
|
| |
| מאפיינים | |
|---|---|
| פרמטרים | אין |
| תומך | |
|
פונקציית צפיפות הסתברות (pdf) | |
|
פונקציית ההסתברות המצטברת (cdf) | |
| תוחלת | |
| חציון | |
| ערך שכיח | |
| שונות | |
| אנטרופיה | 3.432527514776... [1][2][3] |
| צידוד | לא מוגדר |
| גבנוניות | לא מוגדר |
במתמטיקה, התפלגות גאוס-קוזמין (באנגלית:Gauss–Kuzmin distribution) היא התפלגות בדידה המתארת את השכיחות האסימפטוטית של המקדמים בפיתוח לשבר משולב פשוט של משתנה מקרי המתפלג באופן אחיד בקטע (1, 0). ההתפלגות נקראת על שם קרל פרידריך גאוס, שגזר אותה בסביבות 1800,[4] ורודיון קוזמין, אשר הוכיח חסם עליון על קצב ההתכנסות שלה ב-1929.[5][6] היא נתונה על ידי פונקציית ההסתברות
משפט גאוס-קוזמין
יהי
הפיתוח לשבר משולב פשוט של המשתנה המקרי x, המתפלג באופן אחיד בקטע (1, 0). אז
באופן שקול, יהי הזנב ה-n של השבר המשולב המייצג את x,
אז
מתכנס לאפס כאשר n שואף לאינסוף.
שתי הגרסאות השקולות של משפט גאוס-קוזמין מתייחסות לפונקציות ההתפלגות (הבדידה) של מקדמי השבר המשולב ולפונקציות ההתפלגות המצטברת (הרציפה) של זנב השבר המשולב (בין 0 ל-s), בהתאמה. הגרסה הראשונה נובעת מן השנייה מכיוון שהשכיחות של המספר הטבעי בשבר המשולב היא בדיוק ההסתברות ש- יימצא בין ל-.
קצב התכנסות
ב-1928, קוזמין הוכיח את החסם
ב-1929, פול לוי[7] שיפר אותו ל-
מאוחר יותר, אדוארד וירסינג הראה[8] שבעבור ...λ = 0.30366 (קבוע גאוס-קוזמין-וירסינג), הגבול
קיים בעבור כל s ב-[1, 0], ושהפונקציה Ψ(s) היא אנליטית ומקיימת Ψ(0) = Ψ(1) = 0. חסמים נוספים הוכחו על ידי K. I. Babenko. [9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- התפלגות גאוס-קוזמין, באתר MathWorld (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Blachman, N. (1984). "The continued fraction as an information source (Corresp.)". IEEE Transactions on Information Theory. 30 (4): 671–674. doi:10.1109/TIT.1984.1056924.
- ↑ Kornerup, Peter; Matula, David W. (ביולי 1995). "LCF: A Lexicographic Binary Representation of the Rationals". J.UCS the Journal of Universal Computer Science. Journal of Universal Computer Science. Vol. 1. pp. 484–503. CiteSeerX 10.1.1.108.5117. doi:10.1007/978-3-642-80350-5_41. ISBN 978-3-642-80352-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Vepstas, L. (2008), Entropy of Continued Fractions (Gauss-Kuzmin Entropy) (PDF)
- ↑ Gauss, Johann Carl Friedrich. Werke Sammlung. Vol. 10/1. pp. 552–556.
- ↑ Kuzmin, R. O. (1928). "On a problem of Gauss". Dokl. Akad. Nauk SSSR: 375–380.
- ↑ Kuzmin, R. O. (1932). "On a problem of Gauss". Atti del Congresso Internazionale dei Matematici, Bologna. 6: 83–89.
- ↑ Lévy, P. (1929). "Sur les lois de probabilité dont dépendant les quotients complets et incomplets d'une fraction continue". Bulletin de la Société Mathématique de France. 57: 178–194. doi:10.24033/bsmf.1150. JFM 55.0916.02.
- ↑ Wirsing, E. (1974). "On the theorem of Gauss–Kusmin–Lévy and a Frobenius-type theorem for function spaces". Acta Arithmetica. 24 (5): 507–528. doi:10.4064/aa-24-5-507-528.
- ↑ Babenko, K. I. (1978). "On a problem of Gauss". Soviet Math. Dokl. 19: 136–140.
התפלגות גאוס-קוזמין41777943Q3258320
