התקיפה האווירית על האי ח'ארג (2026)
| מערכה: מבצע שאגת הארי, משבר איראן – ארצות הברית (2026), זירת איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך | 13 באפריל 2026 | |||||||||||||||||
| קרב לפני | מכת הפתיחה הישראלית-אמריקאית במבצע שאגת הארי | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע חילוץ הצוות האמריקאי מאיראן (2026) | |||||||||||||||||
| מקום | האי ח'ארג, המפרץ הפרסי | |||||||||||||||||
| תוצאה | מעל ל-90 אתרים צבאיים באי הושמדו | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
התקיפה האווירית על האי ח'ארג התרחשה ב-13 במרץ 2026, כאשר חיל האוויר של ארצות הברית ביצע תקיפה אווירית גדולה על האי ח'ארג, מרכז יצוא נפט מרכזי מול חופי המפרץ הפרסי של איראן. התקיפות כוונו נגד יותר מ-90 אתרים צבאיים איראניים אך לא פגעו בתשתיות הנפט והגז.
רקע
האי ח'ארג, הממוקם במפרץ הפרסי, 32 ק"מ מחופי איראן, הוא נמל אסטרטגי ומרכז ייצוא נפט, המטפל בעד 90 אחוזים מייצוא הנפט של איראן. האי מכיל מתקני אחסון נפט גדולים המחוברים באמצעות צינורות לשדות הנפט והגז הגדולים ביותר של איראן. האי מארח שלושה אתרי תשתית אנרגיה עיקריים, כולל חברת הנפט פאלאט איראן - המייצרת 500,000 חביות נפט גולמי ביום - וכן חברת הפטרוכימיה ח'ארג.[1]
הפעם האחרונה שהאי הותקף בהפצצות כבדות הייתה בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי עיראק של הבעת' תחת סדאם חוסיין במהלך מלחמת איראן-עיראק.
ב-28 בפברואר 2026, ארצות הברית וישראל פתחו בסדרה של מתקפות פתע על אתרים וערים ברחבי איראן, שהתחיל את המלחמה עם איראן.[2][3] האי הפך למטרה במהלך המלחמה.[1]
לפני התקיפה דווח כי ישראל שוקלת להפציץ את האי, בעוד שארצות הברית תמכה ברעיון לכבוש את האי. ראש ממשלת ישראל לשעבר, יאיר לפיד, תמך בהפצצת האי, באומרו כי "ישראל חייבת להשמיד את כל שדות הנפט ותעשיית האנרגיה של איראן באי ח'ארג; זה מה שיפגע בכלכלת איראן ויפיל את המשטר".[4]
התקיפה
ב-13 במרץ 2026, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי הכוחות המזוינים של ארצות הברית "מחקו לחלוטין" את האתרים הצבאיים באי ח'ארג, וכינה זאת "אחת מגיחות ההפצצה החזקות ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון" אשר "מחקה לחלוטין כל מטרה צבאית באי חרג, תכשיט הכתר של איראן",[5] אך לא הורה על תקיפות על תשתית הנפט שלה "מסיבות של הגינות". עם זאת, הוא איים "לשקול מחדש באופן מיידי את ההחלטה הזו" ולתקוף את תשתיות הנפט אלא אם איראן תפסיק את סגירת מצר הורמוז ותפסיק לתקוף כלי שיט שם.[6]
פיקוד המרכז של ארצות הברית הצהיר כי "בוצעה תקיפה מדויקת בקנה מידה גדול" באי ח'ארג שכוונה ליותר מ-90 אתרים צבאיים איראניים והרסה "מתקני אחסון מוקשים ימיים, בונקרים לאחסון טילים ואתרים צבאיים רבים אחרים".[7]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Fassihi, Helene CooperFarnaz; Stack, Liam (2026-03-13). "U.S. Military Attacks Iran's Oil Export Hub, Trump Says". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-04-05.
- ↑ Burke, Jason; Graham-Harrison, Emma; Wintour, Patrick; Roth, Andrew (2026-02-28). "US and Israel strike Iran as Netanyahu says 'many signs' Khamenei 'no longer alive'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2026-04-05.
- ↑ World reacts to U.S.-Israeli attack on Iran with concerns, condemnations, calls for dialogue, english.news.cn (באנגלית)
- ↑ "Without this small island, Iran's regime would have 'no income whatsoever'". ABC News (בAustralian English). 2026-03-11. נבדק ב-2026-04-05.
- ↑ Kharg Island: Why does the US have it in its sights?, www.bbc.com, 2026-03-30 (באנגלית בריטית)
- ↑ https://www.reuters.com/world/middle-east/us-strikes-more-than-90-iranian-military-targets-kharg-island-centcom-says-2026-03-14/
- ↑ Elliott, Anton TroianovskiRebecca F.; Eavis, Peter (2026-03-14). "What to Know About Kharg Island". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-04-05.
התקיפה האווירית על האי ח'ארג (2026)43029043Q138690012